אני ממש מתנצל על כותרת הפוסט ה-150 שלי. פוסט במספר עגול כזה מוטב שיהיה מרוכך, פוסט של תקווה. אבל מאז אתמול בלילה, אחרי שנודעו לי פרטי מעצרו של המעצב זאב אנגלמאייר ('שושקה'), קצת קשה לי להירגע.
בתחילה השוטרים קפצו עליו. אחר כך חנקו אותו. ואז, בתחנת המשטרה, הכריחו אותו להתפשט, לא רק מתלבושתו הוורודה בתור 'שושקה,' אלא עירום ועריה, להתכופף למולם, וכך, במשך דקות ארוכות, יש האומרים עשרים דקות, הציצו לו לתחת.
כך לא בודקים בדיקת רקטום, תסלחו לי. במידה ומתעורר חשד סביר, שאדם כלשהו מחזיק בישבנו סמים או חומרים מסוכנים אחרים, לא מסתפקים בהצצה בין פלחי ישבנו. עושים לו חוקן, כדי שיוציא החוצה כול מה שיש בתוכו, או תוחבים פנימה יד בכפפה. זה לא מה שקרה, כי השוטרים שפקדו עליו להתכופף כדי להציץ לו בתחת לא עשו זאת משום חשד, אלא כדי לבזות אותו.
אני יודע זאת, כי זו לא הפעם הראשונה ששוטרי משטרת ישראל מטרידים מינית מפגינים ומפגינות. בתחקיר של מאשה אברבוך וסיוון תהל, שפורסם הבוקר ב"המקום הכי חם בגהינום," מפורטים עוד מקרים רבים כאלה. מאיה לוין, אמונה גודלמן, כוכב שחר וגם בחור בשם דניאל, הם רק מעטים ממתלוננות ומתלוננים רבים על נגיעה מכוונת של שוטרי מחוז ירושלים בגופםן. זה קרה גם בתל אביב, בנתניה ובמקומות נוספים. מדובר במגפה. מגפת הטרדות מיניות של שוטרים, המטרידים מינית מפגינים ומפגינות, תוך ניצול הכוח שבידיהם כדי לעשות כן.
אבל במקרה של 'שושקה,' זאב אנגלמאייר, הגדילו השוטרים עשות. הם התנפלו עליו, חנקו אותו והשפילו אותו בבדיקה-לכאורה מבזה ומנוגדת לחוק, שהם עצמם אמורים להיות אמונים על קיומו ועל אכיפתו.
בשעות שחלפו מאז נודע הדבר, ניסתה משטרת ישראל להתפתל במיני הסברים להתנהגותה.
לכאורה, עיכבו את אנגלמאייר בשל 'פגיעה וביזוי של נשים באופן שעלול להפר את הסדר.' זו כמובן שטות מוחלטת, כי גם אם עיכבו אותו בשל סיבה זו, אין בה כול הצדקה להפשטתו ולהצצה בין פלחי ישבנו.
ההוכחה לכך שמדובר בתירוץ מצוץ מן האצבע, שלא לומר מן התחת, באה מאוחר יותר היום, מפיו של נצ"מ שלומי שגיא, קצין אג"מ במחוז תל אביב במשטרה, שהשיב לטענות ואמר כי מדובר במקרה נקודתי שייבדק: "אלפי אזרחים מגיעים לבלפור מדי מוצ"ש להפגנה בשלל תחפושות מכל הסוגים. מפקד האירוע חשד שמדובר בתחפושת שהיא סוג של הסתה. כשרואים את זה, אפשר להפליג בדמיון ולהגיד לאיזו דמות היא משויכת. כשהוא נחקר, הוא שוחרר ללא תנאים מגבילים והנושא הזה יתוחקר".
במלים אחרות, מפקד האירוע חשד, לפי רמיזתו של שלומי שגיא, שהתחפושת של 'שושקה' היא קריקטורה של הקיסרית, גב' שרה נתניהו, ועל כן עיכב אותו לחקירה. אך מדוע גם הפשיטו אותו בעירום והציצו בין פלחי עכוזו? מה הם קיוו למצוא שם? את שרה נתניהו? את כבודם האבוד של בני הזוג מבלפור? את כתב המינוי של דורון ידיד למפכ"ל?
לריבונו של עולם ולמשטרת ישראל הפתרונים.
אבל התפשטות ההטרדות המיניות של שוטרים את המפגינות והמפגינים היא חלק מתופעה קשה יותר. המשטרה, שהקצין ממלא מקום המפכ"ל המכהן בראשה כנראה אינו מאור הדור, הולכת ונהפכת למשטרה של שלטון יחיד, שלטון דיקטטורי, שמנסה לעשות כול שביכולתו כדי לשבור את המחאה הציבורית העזה נגד בנימין נתניהו ושלטונו.
זה כמובן חסר תועלת. המשטרה יכולה לצופף את המפגינים לתא שטח בלתי סביר בעליל, להשתמש נגדם במכת"זיות וכעת, יש אומרים, היא מכינה גם 'בואש,' יכולה לעצור בסיטונות אוטובוסים על אוטובוסים של עצורים בבלפור, לחלק קנסות על חנייה ועל אי חבישת מסיכה, וגם להטריד מינית ולהשפיל את המפגינים. אבל כול זה רק יעצים ומעצים את גובה הלהבות של המחאה, את המחויבות וההתמדה של המוחות והמוחים נגד שלטון הדיקטטורה, ויביא, בסופו של דבר, להתמוטטות הנאשם ולרדתו מכיסאו, ועמו כול, אני מדגיש, כול ממשלתו וחברי/ות הקואליציה שכוננו אותה, ללא יוצא/ת מן הכלל.
בכתבת התחקיר ב"מקום הכי חם בגהינום" אמרה העיתונאית העצמאית אור-לי בר לב, שגם בה נגעו בהפגנות בבלפור: "זו שיטת דיכוי מחאה נפוצה ופושעת. באמצעים של השפלה ותקיפה מינית מנסים להוציא את החשק למפגינות ומפגינים להמשיך לצאת לרחוב. אסור לעבור על זה לסדר היום. ובכל מקרה, זו תקיפה אסורה לכל דבר. לבי עם כל מי שזה קרה לה."
ואני מקווה, שכול מי שנעצר מעצר שווא על ידי משטרת ישראל וכול מי שהוטרד מינית על ידיה, יגיש בהקדם תביעה נגד המשטרה. לא פנייה למח"ש, שכבר מאז הירצחו של סולומון טקה היא נחשדת בהטיית צדק, אלא היישר אל בית המשפט. אני משוכנע שכול מי שיעשה ותעשה כן, ויפתח הדסטארט למימון התביעה, יזכה בתמיכה מן הציבור.
כשיש לנו משטרה תחת, תרתי משמע, הדרך היחידה לגרום לה לשוב אל תפקידה האזרחי עוברת דרך בית המשפט. וראוי שהדבר ייעשה.
ומלה אחרונה לנשיאת העליון, כבוד השופטת אסתר חיות. כאשר עמדו למולך נציגי התנועה לאיכות השלטון ושאר העותרים נגד מינויו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, אמרת לעורכת הדין דפנה הולץ-לכנר, ש"שום מבצר עוד לא נפל." האם גבירתי לא שומעת את נפילת החומות? תמהני למה עוד אתם מחכים ומחכות שם, בבית המשפט העליון, בטרם תודיעו לנאשם כי נבצר ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו. ואידך זיל גמור.
