הבוקר התפרסם בכלי התקשורת מכתב הוקעה פומבי של ראשי מועצת החירום למשבר הקורונה, המופנה לד"ר איתן ורטהיים, יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים, ופרופ' ארנון אפק, מ"מ יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים. במכתבם כותבים חברי המועצה:
"התעוררנו היום לקרוא את זעקתכם, מנהלי בתי החולים, הקוראים ל'צעדים מיידים לעצירת הנדבקים,' בשל העומס על בתי החולים. אנו עומדים נדהמים אל מול קריאה זו, המעודדת סגר נוסף, מזיק ומיותר, סגר שיחנוק את כלכלתם, רווחתם וכבודם של אזרחי ישראל, הנאבקים תחת השלכות מגבלות הקורונה. הסגר אף יביא למותם של אנשים […] קריאה זו אינה משקפת את המציאות. הנתונים מראים כי בתי החולים נמצאים כעת בעומסים נמוכים לעונה […] אמירתכם אינה דגל אדום כי אם דגל שחור: דגל שחור המתנוסס ומעיד על פשיטת רגל מוסרית של העוסקים במנהל רפואי, על ויתור על הנאמנות העליונה שלנו – לאדם, למען אינטרסים תקציביים וענייני יוקרה."
על מכתב זה, חריף מאין כמוהו, חתומים כמה מבכירי חוקרי הרפואה, מערכת הבריאות ובריאות הנפש בישראל, ובהם פרופ' אשר אלחיאני, פרופ' עליאן אלקרינאוי, פרופ' צבי בנטואיץ', פרופ' ערן דולב, ד"ר יואב יחזקאלי, פרופ' רבקה כרמי, פרופ' אסא כשר, פרופ' אמנון להד, ד"ר ברוריה עדיני, פרופ' איתן פרידמן, פרופ' אודי קימרון, ד"ר אמיר שחר וד"ר מרדכי (מוטקה) שני.
קשה לחשוד בכותבי המכתב שהם מוטים. להפך, הם אפילו מספרים כי כתבו מכתב זה בכאב רב, משום שהם יוצאים בו נגד חברים למקצוע, אבל שהבינו כי עליהם לכתבו מתוך חובתם לעקרונות של אחריות, שקיפות ואתיקה. איש מהם לא היה מעז לשים את כול יוקרתו המקצועי ושמו ההולך לפניו בעולם בתחומו על קרן הצבי, לולא היה משוכנע לחלוטין באמיתות דבריו וצדקתם.
מכתב זה חושף בפומבי את כשל הניהול הנורא של משבר הקורונה בישראל. בעוד ראש הממשלה, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, מתהדר בהיותו האדם שהביא את החיסון לישראל, ובהיות ישראל המדינה הכי מחוסנת בתבל, הטיל כבר שורת סגרים בלתי נחוצים על החברה בישראל, שדרדרו למעלה ממליון אזרחים לפת לחם, שברו את העצמאיים וחיסלו ענפי תעשיה, מסחר ושירות שלמים. הסגרים הללו לא רק שלא הועילו במניעת תחלואה. הם גרמו להגברת התחלואה על ידי הדבקה בבתים, להתגברות של עשרות אחוזים בפגיעה בבריאות הנפש של האוכלוסיה, בעלייה תלולה במקרים של התאבדויות, פגיעות מיניות ואלימות בתוך המשפחה, ואנחנו רואים כעת רק את קצה הקרחון של זה. ככול שיחריף המצב הכלכלי של האזרחים, ככול שעוד ועוד עסקים ומשפחות יצטרפו לגל פשיטות הרגל, נמצא את עצמנו עומדים מול שבר כלכלי חברתי איום ונורא.
כאשר הממשלה והכנסת הטילו חיסיון של שלושים שנה על דיוניו של קבינט הקורונה ועל ההחלטות שהתקבלו מאז תחילת המשבר, ועל ידי כך מנעו את גילוי האמת מן הציבור, כאשר את הטלת האיפול הזאת ליוותה הסתה פרועה מצד בנימין נתניהו ושליחיו כלפי המוחים נגדו, והפעלה ברוטלית של המשטרה נגדם, כאשר כול אלה לוו במעקב השב"כ אחר אזרחי ישראל, פגיעה בזכויות הפרט ובחירויות האזרח, בשבירת ההפרדה בין הרשויות ובהתנגחות מתמדת במערכות האכיפה, החוק והמשפט – כעת אין ספק, כי החמרת הצעדים המגבילים לכדי סגר, שבה תדון הממשלה היום בשעה 12.00, אינה החלטה רפואית בריאותית. היא החלטה פוליטית.
אבל מכתב ההוקעה של חברי מועצת החירום למשבר הקורונה מצביע על שילוב אינטרסים מדאיג. הוא מבהיר, כי הצהרותיהם של מנהלי בתי החולים בדבר עומס חריג בבתי החולים שלהם, אינה נובעת מסיבות רפואיות או מערכתיות, אלא מסיבות תקציביות. הם מציירים תמונה חמורה בהרבה מכפי שהמצב במציאות, כדי לקבל תוספות תקציב. ואינטרס כלכלי זה של מנהלי בתי החולים מתיישב עם האינטרס של ראש הממשלה, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, להמשיך במנוסה ממשפטו, שאמור להיפתח בשבוע הבא, ב 13.1.21, וברמיסת האזרחים, כדי למוטט את כוח העמידה שלהם, את חשיבתםה עצמאית והביקורתית, לקראת מערכת הבחירות הרביעית המתרגשת עלינו.
הדברים הללו הם חמורים מאד. הם מבהירים, כי המשבר הכלכלי חברתי שישראל נקלעה אליו, וייקח לה, לפי הערכות בנק ישראל, כשלושים וחמש שנה להשתקם ממנו, במחיר חייהם של בנינו ובני בנינו – הוא משבר מכוון, שבמידה רבה נותב ובויים לנקודות קצה בידי מערכת בריאות מושחתת וראש ממשלה מושחת. זה לא מפתיע. כאשר ראש הממשלה הוא נאשם, בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, אין זה מפתיע כלל כי מנהלי בתי החולים משתפים אתו פעולה בהנדוס התודעה של הציבור, בהפחדתו עד מוות, ככלי להשגת תקציבים ממלכתיים, גם במחיר חיסול חירויות האזרח.
השילוב הקטלני הזה נגרם לא בידי וירוס הקורונה, אלא בשל החלטה אומללה אחת, של בית המשפט העליון, שהתיר לנאשם לקבל מנדט להרכבת ממשלה – ושל נשיא המדינה, שהפקיד בידיו את המלאכה בפועל. אבל בית הדין הגבוה לצדק ונשיא המדינה כבר מבינים, שהנאשם נבצר מהותית ממילוי תפקידו, שנכשל בניהול המשבר ובניהול הממשלה שהקים, שפעל מתוך התעלמות מהסכם ניגוד העניינים, שנכפה עליו בידי היועץ המשפטי לממשלה, ושהוא אינו כשיר, בשום קנה מידה, להקים ממשלה חדשה או לעמוד בראש ממשלת ישראל.
מכיוון שאנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות רביעית, נדרש כעת בית המשפט העליון להודיע, כי הנאשם נבצר נבצרות מהותית ממילוי תפקידו כראש ממשלה, כי אין לתת בידיו פעם נוספת מנדט להרכבתה, ונשיא מדינת ישראל, מר ראובן ריבלין, צריך להודיע בו-זמנית על כך, שלא יוכל לתת לנאשם, גם אם ייבחר על ידי מצביעיו, את המנדט להקמת ממשלה.
בית המשפט העליון ונשיא המדינה חייבים להודיע על הדברים האלה עוד השבוע, כדי לאפשר לכול המערכת הפוליטית להתארגן בזמן, ולמנוע מראש מצב, שבו נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים ייבחר שוב כראש ממשלה. אין הם יכולים ואין הם רשאים להמתין, שקוניוקטורה פוליטית של מפלגות הימין והמרכז תעשה את המלאכה בעבורם. זאת, משתי סיבות. האחת, משום שאין לסמוך על האינטרסים הסותרים של אישים פוליטיים, כפי שכבר ראינו זאת אחרי מערכת הבחירות האחרונה. והאחרת, המהותית יותר, היא – שבית המשפט העליון ונשיא המדינה הם המוסדות הגבוהים ביותר במדינת ישראל, והם אמונים לא רק על החוק העברי אלא גם על ערכי האומה.
בניגוד לפסיקה הקודמת של בית הדין הגבוה לצדק, הפעם אין לו להסתתר מאחורי נימוקי חקיקה חסרה. עליו להעמיד אמירה ערכית והחלטה שיפוטית ברורה ובהירה. נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, שמשפטו מתחיל כעת, אינו יכול להעמיד את עצמו לבחירה, ואם הוא עושה כן, על בוחריו לדעת מראש, שלא יוכל לקבל לידיו את המנדט להרכבת ממשלה.
