אתמול שאלתי של הישוב מי יורד/ת מחר לכרמיאל, ויוכל לקנות לי עיתוני שבת וחלה. ציינתי שאני בקבוצת הסיכון ומוטב שלא ארד מן ההר. לא מייד ענו לי, אבל נכנס השכן ששאל אם אני זקוק להלוואה מן הישוב (מכיוון שביקשתי לדלל את החיובים על הצהרון כרגע, בשל היעדר הכנסה). הודיתי לו, ואמרתי שאני צריך להיזהר כעת מלקיחת הלוואות, אבל שאשמח אם יעזור לי בתיקון דליפה מתחת לכיור המטבח. קבענו להיום בבוקר.
הבוקר כבר התקשרו אלי שניים מחברי/ות הישוב, וגם חבר מישוב שכן, והציעו לי את עזרתם בקניות.
הודיתי להם מאד. בזמן שהמתנתי לקניות, יכולתי לנקות את הבית לשבת. בדרך כלל אני עושה זאת בימי חמשי, אבל אתמול הייתי נטול כוחות. ניקיתי אותו הבוקר ביסודיות, כמדי שבוע, וזמן קצר אחרי שסיימתי הייתה דפיקה בדלת. שכן שלנו בא לעזור לי בתיקון דליפה מתחת לכיור. ניקיתי את הלכלוך מןבווטסאפ ה'ברך' מתחת לכיור, לא חיברתי אותה כיאות, וארון המטבח הוצף בימים.
רק סיים, שוב נשמעה דפיקה בדלת. בן השכנים עמד בה, עם צלחת שלנו שהחזיר, מן המשלוח האחרון שלי אליהם, ועליה חלת כוסמין טרייה, היישר מן התנור. זו הפעם הראשונה שנכנסה אלי הביתה חלה מאז התחלתי מקפיד על משקלי. לא פלא. חיסלתי חצי ממנה בארוחת הצהריים.
חברת ועדת תרבות שולחת מדי יום לינק לסרט באורך מלא, שניתן לצפות בו חינם, יחד עם פריביו. חברה אחרת פתחה קבוצת תמיכה און ליין. מערכת החינוך הישובית שולחת רעיונות לפעילות עם הילדים, ואנו נפגשים בדרך מהבית לפינת המחזור, ומפטפטים קצת ממרחק שני מטר.
הילדים היום יצאו החוצה, לשחק ולטייל בישוב. בין לבין, מיכאל עשה אימון נגינה, דניאל סירב, אבל יזם יחד עם אחיו בניית מחסה לחתולים מפני הגשם. הם תכננו, ניסרו, קדחו והבריגו ויצרו יחד מחסה לתפארת. נדהמתי מיכולת העשייה שלהם.
בשלב מסוים, אני לא זוכר מתי, נתתי עליהם קולי בצעקה. לא זוכר באיזה הקשר. ואז שאל מיכאל "למה אתה כועס עלינו?"
"אני לא כועס עליכם," עניתי לו, "אני מצטער, אבל גם לי קשה כול המצב הזה, להיות סגור כול הזמן בבית. פשוט תשתדלו להיות יותר שקטים."
"אנחנו לא אשמים שלא התחתנת," אמר דניאל.
"בהחלט לא," חייכתי אליו.
"אם היה לך בן זוג היה לך יותר קל," הוסיף, או משהו בדומה.
אחרי כן התחבקנו והתנשקנו. ועכשיו הם ירדו מן האמבטיה שעשו, עם בת אורן, לבושים בפיג'מות, היישר אל שולחן השבת.
באמת היה לי יותר קל לו היה לי בן זוג. כרגע, זה דמיוני. אבל מותר לקוות.
שתהיה לכם/ן שבת שלום. שבת של ערבות הדדית ושל אחדות. אני לא יודע כמה זמן ייקח המשבר הזה, ואי-הוודאות הכרוכה בו ובתוצאותיו היא קשה. דבר אחד ודאי לי – כול אחד ואחת מאתנו זכאים לגילוי של אכפתיות, עניין בשלומנו וערבות הדדית. כול אחד ואחת מאתנו גם יכול להעניקם לזולתו.
הרשת האנושית, זו שבה מופץ הנגיף בהדבקה קהילתית במהירות שכזאת, היא גם הרשת שתציל אותנו מפניו, אם רק נעשה זאת בחכמה. ממרחק שני מטר, בלי מגע, ועם כמה שפחות יציאה אל החוץ.
שבת טובה.
