החיים, ההורות, הכתיבה ומה שביניהם (60).
מבחינת הנאשם ועוזריו, מרגע שהתרחש הבל-ייאמן, ממשלת ישראל הוקמה והנאשם איבד את שלטונו, חרבו סדרי שמים וארץ. מיד אחרי השבעת הממשלה ומינוי חה"כ נפתלי בנט כראש ממשלה, וחה"כ יאיר לפיד כראש ממשלה חליפי, פצחו הנאשם ועוזריו בקמפיין, שכול מטרתו היא אחת: מיטוט ממשלת השינוי, שמיטת הלגיטימיות מתחת רגליה בכלל, ובפרט מתחת לרגלי ראש הממשלה המכהן, פיזור הקואליציה מהר ככל שניתן ומשיכת ישראל למערכת בחירות נוספת.
הדרך שבחרו לעשות בה שימוש היא הסתה, הפצת פייק ניוז והחרפת השימוש בשפת ההפך, שנתניהו נקט בה במשך השנים האחרונות. המאבק בחוק פייסבוק, שנועד למתן את השימוש המתעתע ברשת החברתית לזריעת פייק ניוז ואנרכיה, בין השאר על ידי הנאשם עצמו, ברשת הבוטים שלו לכאורה, מוכתר כ'מאבק בדמוקרטיה.' המאבק לחקיקת חוק, המונע מאדם הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, או כזה המכהן יותר משמונה שנים בתפקידו, מלכהן כראש ממשלה בישראל מוגדר כ'פגיעה ברצון העם'; שידוד כוחה של האורתודוכסיה ושל הרבנות הראשית בקביעת סדרי החיים בישראל, הקלת חוקי ותהליכי הגיור, כדי לעזור לישראלים לכול דבר ועניין להיחשב כיהודים, וקידום מתווה הכותל, שנועד לקרב יהודים רפורמים וקונסרבטיבים למקום אמונתם, מוגדרים כפגיעה ביהדות; ההתנהלות החכמה והזהירה של ראש הממשלה ושר הבריאות בנוגע למגפת הקורונה מוגדרת כ'פגיעה בזכויות הפרט'.
כול הכותרות המפוצצות האלה מלוות בקמפיין מסיבי, בפרסום חוצות, בסרטים ברשתות החברתיות, בציוצים, במאמרי דעה ובראיונות מפי שופרותיו של הנאשם. כול זה יחד נועד רק לדבר אחד בלבד – למיטוט הממשלה הנבחרת, להדחת ראש הממשלה המכהן, לעצירת עבודתה של הממשלה בכול תחומי החיים ומישורי הקיום, שהוזנחו בידי נתניהו ועוזריו – כדי שיוכלו לתפוס מחדש את השלטון.
את הפרקטיקה למאבק שלהם שואבים הנאשם ועוזריו דווקא מן המאבק שהוריד אותם מן השלטון. על כרזות הפרסום של הפגנותיהם ניתן למצוא לוגואים של 'ארגוני מחאה חברתיים', הם משתדלים לקיים עצרות באותם מקומות שהשמאל הפגין בהם, כמו כיכר 'הבימה' ואחרים, ומבקשים לחקות את תנועת ההמונים המבוזרת שהביאה להדחתם באמצעות קומץ פעילי ימין קיצוני הזויים, המתקשים למלא ולו כיכר אחת.
היה ניתן לפטור את כול המעשים הנלוזים הללו בגיחוך, לולא הפגיעה הממשית שלהם בעבודת התיקון של הממשלה את החורבן שהותירו אחריהם, בהתמודדות שלה עם מגפת הקורונה וגם, ובעיקר, עם הטרור, ועם האיום האיראני. אבל במצב שבו מדינת ישראל נאלצת להתמודד עם איום הקורונה מבית, ועם טרור מבית ומחוץ, וענני מלחמה מתחשרים מעל ראשינו – אי אפשר לקבל את ניסיון האופוזיציה לזרוע כאן כאוס, כהלצה בלבד.
הנאשם ועוזריו ושותפיהם לאופוזיציה עברו כבר מזמן את גבולות הטעם הטוב. הן בסירובם להשתבץ בוועדות הכנסת, בניסיון לפגוע בעבודתן התקינה, הן בתרבות ההתנהלות הפוליטית שלהם, בפיליבסטרים אינסופיים, אי-קיזוז ועוד, והן, ובעיקר, בסגנון האלים והמשתלח של דבריהם כלפי ראש הממשלה, הממשלה הנבחרת ושותפיה היהודים והערבים כאחד.
המדהים מכול הוא, שהנאשם ועוזריו לא למדו דבר מהדחתם. הם חושבים, שיש ביכולתם להעתיק חלק ממאפייני המחאה שהביאה להדרת מן השלטון – על ידי התמדתם בשימוש באותה הסתה, שיסוי וביזוי שהיו לחם חוקם כול עוד החזיקו בשלטון. הם אינם מבינים, כי הקמפיין שלהם, קמפיין שכול מטרתו זריעת כאוס והרס במערכות החברה והשלטון, הוא הוא ההוכחה לכך, שאסור ליתן להם לקרוב אל הגה השלטון.
נתניהו ועוזריו כורים את בור השחת שכבר נפלו בו, ומעמיקים אותו עוד. עלינו להבטיח, שלא ניפול לתוכו כולנו יחד עמם. זאת נוכל לעשות, רק אם ניזהר בביקורת הנוקדנית, הטהרנית, שאנו מטיחים בממשלה הנבחרת. מה לעשות, אין זו ממשלת חלומות. זו ממשלת הצלה. בלעדיה, היינו מדרדרים כבר לדיקטטורה. כול יום שהיא קיימת ומתפקדת, הוא יום של חסד לישראל. כי למרות הגיוון, השוני ואפילו העימות בין מרכיביה, מדובר בממשלה פעילה וטובה. מוטב, אם כן, לאפסן את הנוקדנות והטהרנות, להתבונן בממשלה מתוך הכלה והערכה, ובעיקר – לגלות סיבולת פוליטית. אנחנו לא רוצים לטרוף כעת את המערכת הפוליטית, אלא לייצבה. אנחנו חייבים ממשלה מתפקדת, שתעשה לתיקון הכשלים הרבים שהותיר אחריו הנאשם, ותכין את ישראל לקראת האתגרים הקרובים הצפויים לה.
לכן מוטב לא להקשיב לסוכני הכאוס, מפיצי השקר-סקר בתקשורת, ולראות במה אנו יכולים, כול אחד ואחת מאתנו, רבבות המוחים והמוחות במחאת בלפור, לעשות או לכתוב או לומר כדי לאפשר לממשלה הנבחרת שלנו את פעולתה.
