הבוקר, נמלא בבושה למשמע הכרעת הדין במשפטו של משה קצב, צפה ועלתה בתוכי סיסמת הבחירות הקודמת של הליכוד, "רק הליכוד יכול." המועמדים היו מר שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל השמיני, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר כנסת במשך ארבעים ואחת שנים, מטעם סיעתו של אהוד ברק, ומשה קצב, שכיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל, מטעם הליכוד.
ערב ההצבעה החשאית בכנסת הבטיחו רבים מחבריה לשמעון פרס את תמיכתם. אבל בהצבעה הראשונה זכה משה קצב בשישים קולות ואילו פרס בחמישים ושבעה בלבד. אחרי כן נערך סיבוב הצבעה שני, בו הצביעו שישים ושלושה ח"כים בעד קצב וחמישים ושבעה בלבד בשביל פרס. כך נבחר משה קצב לכהונת נשיא מדינת ישראל.
מרומה ונבגד היה מר שמעון פרס צריך להמתין עד שיודח משה קצב מתפקידו, והוא ימונה תחתיו.
שמועות על מעלליו של משה קצב נפוצו בקרב חברי הכנסת ושרי הממשלה עוד מקודם להעמדתו כמועמד לכהונת נשיא המדינה ולבחירתו למשרה רמה זו. אבל חברי הכנסת של הליכוד והקואליציה, וכנראה גם כמה מן האופוזיציה, התייחסו לבחירות לנשיאות כעוד צד במשחק הפוליטי, נהנו מהשפלתו של מר פרס, ולא נתנו דעתם על השאלה, האם אדם, ששמועות על מעשיו ידועות להם, ראוי לכהן כנשיא.
אין זו הפעם היחידה שהליכוד כשל באנשים שקידם והעמיד בראשו. כשל חריף לא פחות הולך ונגלה לפנינו בימים אלה, באמצע כהונתו השנייה של בנימין נתניהו. בכהונתו הראשונה הביא להתפרצות המהומות במנהרות הכותל. הוא שלח את סוכני המוסד לניסיון חיסול כושל של חאלד משעל, ואחרי גילויו הצטרך לשלוח סם נגדי שיציל אותו ושחרר אסירים ביטחוניים, ובהם השיח' אחמד יאסין. אחרי החתימה על הסכם ואי הכניס לקיפאון את הדיאלוג עם הפלסטינים ועם הסורים, הפסיד בבחירות, לטענתו כיוון שלא הקים ממשלת אחדות, ואחרי פרישתו הסתבך, אבל יצא מזה בשלום, בפרשיות קבלת מתנות מראשי מדינות בעולם וטובות הנאה מן הקבלן ששיפץ את ביתו.
אף על פי כן, אחרי כהונה מוצלחת כשר אוצר בממשלת שרון, שבמהלכה עשה הרבה למען כלכלת ישראל אך גם פגע בקבוצות החלשות בחברתה ודרדר את מעמד הביניים, נבחר כראש האופוזיציה, ובשנת 2009 נבחר בשנית כראש ממשלה.
תקוות הרבים הייתה, שלמד משהו מכשלי כהונתו הראשונה. אבל כבר למן הקמת הקואליציה שלו, ודחיית האפשרות להקמת ממשלת אחדות עם "קדימה" ו"העבודה," כבר ניתן היה להבין לאן מועדות פניו. בשנתיים מאז התמנה לראש ממשלה דרדר נתניהו את מעמדה של ישראל בעולם, החריף את הקיפאון המדיני, קירב אותנו למלחמה הבאה ולא עשה מה שרבים ציפו ממנו – פתרון הבעיה האיראנית. כעת, מדולדל כוחות, נטול צוות מלווה ראוי ומזגזג בין עמדות, מתנהל נתניהו, ועימו מדינת ישראל כולה, אל קיצה העלוב של כהונתו.
רק הליכוד היה יכול לבחור בשני חדלי אישים כאלה, האחד בתפקיד נשיא המדינה והאחר בתפקיד ראש ממשלתה. רק הליכוד היה יכול לקבל לידיו מדינת סעד ולהפכה לנתמכת רווחה. רק הליכוד היה יכול לקבל את הסכמי אוסלו, את העתיד הוורוד שהצטייר כאן לרגע, עד רצח רבין, ולדרדר את ישראל למצבה כעת. מוקצה מחמת מיאוס בין אומות העולם.
את הלקח הזה ראוי להזכיר למצביעי הליכוד לקראת מערכת הבחירות הקרבה.
