הומוסקסואליותהוראת כתיבההקהילה הלהט"ביתיצירתיותכתיבה יצירתיתסדנאותתהליך היצירה

LA LLORONA

הבוקר היה עלי לכתוב את הסצנה האחרונה בספרי, דיאלוג מלא מרירות בין שתי אחיות, שנקמת מעשיהן הרע כלפי אחיהן פוגעת בהן דווקא כשהן כבר קרובות לסוף ימיהן,

מיד כשראיתי בעיני רוחי את הסצנה הזאת, והתחלתי לשמוע את טון הדיבור של איזבל ופליפה, מאררות ומקללות את עצמן והאחת את רעותה, נזכרתי בקולה המחוספס ומלא היגון של הזמרת המקסיקנית צ'אבלה ורגס.

הבוקר, לפני שהתחלתי בכתיבה, הקשבתי לה, כמה פעמים, שוב ושוב. ואז התיישבתי לכתוב את הסצנה.

היא יצאה חזקה כמו שהתכוונתי שתצא.

לא פלא. המוסיקה מלווה אותי תמיד בכתיבתי. ואני בוחר בה בהתאם לסצנה ולדמות שאני כותב. זה מעולם לא אכזב אותי.

*

את הזמרת המקסיקנית צ'אבלה ורגס שמעתי לראשונה בהיותי בדרכים, בתכניתו של משה מורד, "מסביב לעולם," בכאן88. מיד כששבתי הביתה כתבתי לו, הרי אנו מכירים מזה שנים רבות, ושאלתיו לשמה ולפרטיה. כך גיליתי, שהייתה זמרת מקסיקנית מקוסטה ריקה.
מה שמשך אותי בשיר ששמעתי, La Liarona, היה קולה המחוספס, שבקע מקרביה ממש, והיגון העמוק, שעלה מתוכה והיכה בי.
הנה השיר La Llorona, ששמעתי אז, בתכניתו של משה:

https://www.youtube.com/watch?v=VfodRPeOiWU

הערך העברי עליה בוויקיפדיה מספר כדלקמן:

היא נולדה בשם איסאבל ורגאס ליסאנו (Isabel Vargas Lizano) בשנת 1919 בסאן חואקין דה פלורס, במחוז פלורס, בקוסטה ריקה לפרנסיסקו ורגאס וארמיניה ליסאנו. היא הוטבלה בכנסיית גואדלופה ב-15 ביולי 1919 בשם "מריה איסבל אניטה כרמן דה חסוס" (María Isabel Anita Carmen de Jesús). השם "צ'אבלה" הוא כינוי חיבה שניתן לה במקום "איסבל".

בילדותה לקתה בפוליו והייתה עיוורת לזמן מה. ורגאס סיפרה לימים כי החלימה הודות לרופא אלילים אינדיאנים. לכן כונתה לפעמים "השאמאנית" (La Chamána). היא ננטשה על ידי הוריה וחיה בנעוריה כזמרת רחוב ובגיל 14 היגרה למקסיקו, שם המשיכה לשיר בברים וברחובות.

ורגאס התגלתה בשנות השלושים לחייה על ידי הזמר והמלחין חוסה אלפרדו חימנס שכתב חלק מלהיטיה. במקור, שירי הראנצ'רה נועדו לביצוע על ידי גברים. ורגאס, נמשכה מגיל צעיר לנשים ונהגה תכופות להופיע בתלבושת גברית, עישנה בשרשרת, ושתתה משקאות חריפים "כמו גבר" ואף היו שמועות כי החזיקה באמתחתה נשק. עם מאהבותיה נמנתה הציירת פרידה קאלו והיא הייתה מקורבת לדמויות נוספות מהתרבות והפוליטיקה של מקסיקו כדוגמת הצייר דייגו ריברה, בעלה של קאלו, הסופר חואן רולפו והנשיא לואיס אצ'ווריה אלווארס.

בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, הופיעה ורגאס תכופות בהוליווד שם קשרה קשרים הדוקים עם כמה מכוכבי הקולנוע בתקופה זו. בשנת 1961 הקליטה אלבום ראשון ומאז הקליטה למעלה משמונים נוספים. היא פרשה מהבמה בסוף שנות ה-70 ונאבקה כ-15 שנה עם האלכוהוליזם עד שהצליחה להיגמל.

לעיתים הופיעה בברים של גייז. על אף שהיותה לסבית היה סוד גלוי, בשנת 1981 הצהירה בפומבי בראיון בערוץ טלוויזיה קולומביאני על נטייתה המינית. היא הפכה לגיי אייקון עבור קהל הלסבי הלטיני שאימץ את שירי האהבה שלה.

ורגאס חזרה להופיע בשנת 1991 כשהבמאי פדרו אלמודובר ביקש ממנה להקליט שיר לסרטו, Tacones lejanos. משנת 1993 חזרה להקליט ושירים בביצועה הוכנסו לפסקול של אחדים מסרטיו של אלמודובר כדוגמת "La flor de mi secreto" וכן בסרטו של אלחנדרו גונסאלס איניאריטו, "בבל", בו שרה את הבולרו "Tú me acostumbraste", מאת פרנק דומינגס.

בשל לבושה המסורתי בהופעותיה על הבמה, כונתה "האישה עם הפונצ'ו האדום".

בשנת 2000 הופיעה בפני קהל של 20,000 מעריצים בכיכר הראשית של מקסיקו סיטי, סוקאלו. במהלך 2002 שיחקה את תפקיד "המוות" בסרט "פרידה" של ג'וליה טיינור כששרה את השיר המסורתי "האישה הבוכה" (La Llorona) ו"פאלומה נגרה". בגיל 83, בשנת 2003 עשתה את הופעת הבכורה שלה בקרנגי הול והוצגה לקהל על ידי השחקנית סלמה הייק.

בשנותיה האחרונות התגוררה בווראקרוס ולאחר מכן גרה בטפוסטלאן (Tepoztlan) במדינת מורלוס על מורדות ההר סרו דל טפוסטקו (Cerro del Tepozteco).

באפריל 2012, בהיותה בת 93, השיקה ורגאס את הדיסק האחרון שלה, "Luna grande" המבוסס על שירי פדריקו גרסיה לורקה. ביולי 2012 נסעה לספרד כדי להציג את האלבום בפני סטודנטים במדריד. יומיים לאחר הגעתה למדריד, ב-12 ביולי התאשפזה בעיר בשל עייפות וטכיקרדיה. לאחר שהתאוששה חזרה למקסיקו, אך ב-30 ביולי נדרשה להתאשפז שוב בבית חולים בעיר קוארנבקה, שם נפטרה ב-5 באוגוסט 2012. למחרת, הועברה גופתה לכיכר גריבלדי במקסיקו סיטי, שם התקיים מופע לזכרה בהשתתפות הזמרות אוחניה לאון, טניה ליברטד ולילה דואנס ובליווי להקת מריאצ'י. מופע נוסף לכבודה התקיים בארמון לאמנויות בבירה, בהשתתפות הזמרות שהיו חברותיה הקרובות ביותר.

בפברואר 2017 יצא סרט אודותיה בשם צ'אבלה, בבימויין של קתרין גונד ודארשה קיי, ובהשתתפותם של פדרו אלמודובר, אלנה בנרוך, מיגל בוסה, ודמויות תרבותיות אחרות מן העולם דובר הספרדית.

*

כדי לכם/ן להאזין לצ'אבלה ורגס ולצפות בה שרה את שיריה. רבים מהם מצויים ביו-טיוב.

הנה עוד ביצוע שלה, לאותו שיר.

https://www.youtube.com/watch?v=DCtMfkYyKjM

וזה כבר אחד מימי זקנתה ממש

https://www.youtube.com/watch?v=IkgrPdbbecg

אם יש לכם/ן המלצה על זמרת נוספת כמוה, מלבד מרסדס סוסה כמובן, זמרת לטינו אמריקאית עזת ביטוי כמותן, אשמח לקבלה.

אילן.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button