הכורסה שלנו / דנה שניידר
הוֹלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם
שיערי מִתְבַּדֵּר לוֹ בָּרוּחַ
רֵיחָנִי, גּוֹלֵשׁ, מִתְפַּקֵּעַ, מִתְפָּרֵעַ
צוֹעֶדֶת כְּכַדּוּר אֵשׁ בְּתוֹךְ
לֶהָבוֹת מַרְהִיבוֹת
בַּדֶּרֶךְ לְשׁוּם מָקוֹם
מְחַפֶּשֶׂת מְעַט הִגָּיוֹן
בְּאֶמְצַע הַיַּעַר
מִסְּבִיבִי עֵצִים נוֹפְלִים
מַטַּח כּוֹכָבִים מְכַוֵּן עָלַי
נִתְקֶלֶת בַּכֻּרְסָא הַמִּתְפּוֹרֶרֶת
זוֹ שֶׁפַּעַם הָיְתָה שֶׁלָּנוּ
וּמַגִּיעָה
הספה הישנה / דנה שניידר
מַשַּׁב רוּחַ דַּק
בְּלֵיל קַיִץ מַהְבִּיל
מַתְוֶה דֶּרֶךְ לַנְּשִׁימָה שֶׁלִּי
כְּמוֹ מַפּוּחַ לָרֵאוֹת
כְּמוֹ בָּלוֹן חַמְצָן
כָּל הַסְּגָרִים הַמִּתְהַדְּקִים
עַתָּה בִּקְרָב מְאַסֵּף
מוּל הִתְרַחֲבוּת הַפְּתָחִים
וְרוּחַ עַרְבִית חַשְׁשָׁנִית
מְנַסָּה לְפַזֵּר אֶת הַשֵּׁדִים
אֶת הַמְּאֻמָּתִים, הַמְּעֻמָּתִים, הַנִּדְבָּקִים, הַמַּחֲלִימִים
כֻּלָּם הוֹלְכִים וּמִתְפּוֹגְגִים עִם צִלְצוּלֵי הֶעָלִים
בֵּינוֹת הָעֵצִים
הַלֵּב שֶׁלִּי עַכְשָׁו מֻנְשָׁם
עֵת הַזִּכָּרוֹן עוֹלֶה בִּי וְהַצִּפִּיָּה שׁוּב גּוֹאָה
וּכְמוֹ תָּמִיד אֲנִי פֹּה עַל הַסַּפָּה
הַיְּשָׁנָה
מְחַכָּה, לְךָ
