התגובות שלי בפורום
-
מאתתגובות
-
-
01/10/21 בשעה 14:12 #34518
יריב קמחי
משתתףחזירים / יריב קמחי – 09/05/2021
פרצופים מתחלפים
אנשים, אנשים
גברים כה גסים
את גופה שוב לופתיםוהיא לא בחרה
סרט רע, סרט רע
וכעת הם בתור
רוצים עליה לגמורזכרונה קצת אפל
ערפל, ערפל
מה קורה כאן כעת
האם זה באמת?אז היא בוכה בלי הפסק
אין ספק, יש ספק
כי לידיו הזדקק
כשאת רגליה פיסקואותם בחורים
חזירים, חזירים
איך הם לא מתביישים
ואותה כך אונסיםגיהנום דמיוני?
אמיתי, אמיתי
זה סיוט, זה חלום
אבל זה לא קורה בדמיון* נכתב בעקבות האונס הקבוצתי המזעזע שהתרחש באילת ב 12/08/2020
-
27/9/21 בשעה 09:09 #34461משתתף
חיבוקו של אבי
נעליו הכבדות מכוסות הן בבוץ
תמיד היה רוקע רגליו במפתן
זה זכרוני הראשון מאבי העייף
זה קרה כשהייתי קטןהוא נכנס בלאות, בחוץ משתוללת סופה
ואני רץ באושר אליו
ואז על פניו, נדלק לו חיוך
כשאסף אותי בין ידיווהרגשתי מוגן, והרגשתי אהוב
כשהרים אותי על כתפיו
את ריחו אלי הייתי שואף
כל כך התגעגעתי אליוזה היה די מזמן, בבית אחר
בחורף לבן וסוער
הזמנים השתנו, אבי כבר אינו
אך אותו עודני זוכרואני כבר גדול, מגיע עייף
אלי רצים בשמחה שני בני
ואני, מאושר כשאותם אחבק
כי אבי מחייך עוד אלייריב קמחי
kimchi.yariv@gmail.com -
27/9/21 בשעה 09:05 #34460משתתף
גבורות
הוא הגיע לגבורות כפוף על מקלו – ערירי
שערו הלבן מתבדר ברוחות החודרות לצריפו – הזמני
אשתו, היפה בנשים, תמר, כבר אינה מזהה את פניו
כן, הוא עשה והגשים בעבר אך כיום הוא חווה את סתיוומי יעזור? ומי יעריך?
מי יקשיב לקולו הסדוק?
ומי יתפעל מסיפורי עברו?
מי ייתן לו היום חיבוק?הרי הוא מעולם לא עשה ילדים
והיום הוא בודד וגלמוד
אז לגבורות הוא הגיע וצעד בדרכו
אבל היום הוא אבד ואבודיריב קמחי
kimchi.yariv@gmail.com
-
-
מאתתגובות
