האומץ לחיות.

יומן הצמיחה (46).

     היום, בזמן שהכנתי סטיק על המנגל בחצר לדניאל, הבטתי מלא שמחה בערוגות של גן הירק שלי, רואה איך הן מתפתחות. רק הבוקר, עם שחר, קלטרתי את חלקן ועישבתי אותן. והנה הבחנתי בצנונית שמנמנה אחת מציצה מן העפר, מלאה מחברותיה, שהחלו אף הן לתפוח כאן.

     תפסתי בצנונית, משכתי אותה ממקומה, ניגבתי בידי את העפר שהיה עליה, בירכתי שהחיינו בקול רם וזללתי אותה. היה לה טעם מיוחד, כמו סוכריה חרפרפה, טעם יבול ראשון מערוגות הירק שלי.

     מאוחר יותר ירד כאן גשם. מזג האוויר השתנה בבת אחת, נהיה קר ואפור ואז ירד כאן גשם. זה לא נמשך זמן רב. אחרי כן השמש יצאה שוב. אבל הערוגות רוו מי גשם וזה נהדר.

     בימים האחרונים אני מוצא את עצמי יוצא אל החוץ, מתיישב ומביט בערוגות של גן הירק כמו בטלוויזיה. זה ממלא אותי בשמחה וברוגע. האור, האוויר, הירק, הצמיחה. ובלילה, אני מתעורר מדי לילה כדי להשתין, אני עובר ליד דלת הסלון הגדולה אל החצר, ומביט בה באור הירח, יודע שקרני הירח עושות את פעולתן, עובדות בהרמוניה גמורה יחד עם הירקות בגן הירק שלי. זה קסום ומכשף.

     החדילה מן העישון משפיעה על אורחותיי. היא הסירה ממני שכבות עבות של הגנה, של מיסוך. אני חי כעת בעולם חשוף לגמרי, גם רגיש ופגיע יותר, כמו בימות ילדותי ונעוריי. לכן ההתבודדות בחצר ובבית טובה לי. אני פוגש ומשוחח רק עם אנשים שאני בוטח בהם, ומכירם מזה שנים. אין לי כוחות להשחית על היכרויות ארעי או תעתועי חיזורים.

     כשיגיע מישהו אמיתי לעולמי, אדע זאת. בינתיים, אני כאן לילדיי ולעצמי. לא יוצא לאירועים, לא נפגש עם בחורים. מבלה עם עצמי בדלת אמותיי.

     היציאה הכמעט יחידה שלי אל העולם, מלבד סידורים ובדיקות ודברים הכרחיים, היא אל המפגשים הדו-שבועיים בקורס החקלאות הביו דינמי. מעֵבר לכך אני משתדל לדבר עם האדמה ועם עצמי. וכאן, אתכם.

     אני כמובן ער למה שמתחולל כאן, לניסיון הפוטש של הימין, לגילוי טבעם של ראש השב"כ ושל נשיא המדינה, לקמפיין ההכחשה של תוצאות הבחירות וריסוק הדמוקרטיה, הנעשה מול עינינו ממש. אבל אני בוטח בראשי גוש השינוי וחבריו/תיו וביועצת המשפטית לממשלה, שידעו איך להתגבר על זה. ביום שלישי הבא תושבע בישראל כנסת חדשה, ייתכן שזה יהיה מלווה במלחמה עם איראן, או בהתפרעויות מסביב לכנסת, אבל הכנסת תושבע, היו"ר יוחלף, וישראל תתחיל בתהליך התיקון ההכרחי להמשך קיומה.

     איש לא יעצור את המומנטום הזה, לא נתניהו ושלוחיו, גם לא ראש השב"כ ונשיא המדינה. שום ממשלת אחדות לא תוקם כאן, אלא ממשלת שינוי – והלוואי גם בשיתוף פעולה יהודי ערבי מלא. אמן.

     ואני אמשיך לא לעשן ולעבוד בגינה. אני נחוש בדעתי לא לעשן, ולהוציא תנובה יפה מפיסה קטנה זו של אדמת הגליל, שביתי בנוי עליה. עבודת האדמה הזאת היא מקור שמחתי.