Uncategorized

אם תפגשו את ההשראה תגידו לה.

החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (141).

     אם תפגשו את ההשראה תגידו לה שנעלמתי בנבכי התחקיר ובמטבח. זה התחיל בכך שהרגשתי שאני חייב לפרוץ את הריחוק החברתי והבידוד כאן, בתובל, שמאסתי בשגרת יומי המסוגרת, שאני מוכרח לנסוע אל נופי הכתיבה שלי. אז עזבתי הכול ונסעתי לאיזמיר ולאיסטנבול, וכול כך נהניתי שם, שלולא האיומים המתגברים והולכים על הישראלים הייתי נשאר שם עוד שלושה ימים.

     זה המשיך בזה שהזמנתי וקיבלתי לידיי ספר מאוד חשוב על ההיסטוריה של הקיסרות העותומנית, הכתוב באנגלית, ומרגע שקיבלתיו לא הורדתי אותו מעיניי ומידיי. הוא פורש יריעה רחבה מאד על התקופה ומבהיר לי את מבני הכוח ששררו בה, הוא מרתק וגרם לי להבנה עמוקה מאד בדבר האופן שבו אכתוב ובו ייראה ספרי הבא. אבל אני קורא, לא כותב. וזה לא טוב.

     וזה ממשיך בכך שאני כנראה עייף וזקוק למנוחה. זה חודש גדוש בנסיעות בכל הארץ, במסגרת אירועי חודש הקריאה ושבוע הספר, ואני נוהג ממקום למקום, נוסע כמעט מדי יום למקום אחר. הבוקר גם היה היום השלישי ברציפות שבו הבנים יצאו הביתה לבית הספר רק בעשר, בשל העיצומים במערכת החינוך, וגם זה משבש את סדרי החיים.

     אתמול מיהרתי למפגש בספרייה העירונית בנצרת, אז יצאתי עוד לפניהם. אבל הבוקר פשוט הצעתי להם לבוא אתי לאימון משקלות בחדר הכושר של תובל. וכך עשינו, שלישיית גברים, אבא ושני בנים, מרימים משקלות, איש כפי יכולתו. חזרנו הביתה והם הלכו לבית הספר רעננים. אבל אני התיישבתי ליד שולחן הכתיבה, ובמשך שעתיים, עד שהגיעה שעת הזום שחיכיתי לו, פשוט לא עשיתי דבר מלבד לגלוש ברשתות החברתיות, להאזין לחדשות ולענות להודעות, בעיקר ממחזרים ביישומי ההיכרויות שנרשמתי אליהם לאחרונה, כי הבנתי שאני כבר באמת חייב בן זוג.

     כן, גם זו עבודה, לענות על הודעות, לסנן, ליזום שיח, לחשוב אם בכלל יש לי כוח לדיאלוגים האלה, עם פרופילים שאין לי מושג אם הם אמיתיים או כוזבים. לחשוב על ש' שכבר המון זמן לא נפגשתי אתו, ועל פ', לומר לעצמי שעלי להתקשר אליהם ולהיפגש אתם, שמוטב להיפגש עם אנשים שאני כבר מכיר ומתחבר אליהם, מאשר להשחית את זמני בהתכתבויות שווא. אבל היי, אני הרי מחפש לי חתן, ומי יודע, אולי הוא יימצא דווקא שם, ביישום ההיכרויות הזה, או במשנהו. לך תדע.

     ובתוך כול אלה הילדים דורשים את שלהם. אתמול אחר הצהריים ירדנו לכפר, כדי לתקן את מכשיר הסמרטפון של דניאל. משם עברנו לכרמיאל, להפקיד את המכשיר ב'סלקום', לתקן את המשקפיים של מיכאל, שמתעקמים באופן די תדיר, אם בשיעורי ספורט ואם בהפסקות בית הספר, ואז לקנות גרבי חצי למיכאל, המתגנדר והולך, וגלידה. היום מיכאל החליט שהוא רוצה לאפות יחד עוגת שוקולד. אז אחרי שקמתי משנת הצהריים קראתי עמודים ספורים בספר ההוא, כמחוות התעוררות, ואז נעמדנו יחד לאפות עוגה.

     וכיוון שקטפתי המון תות עץ היום, לפני הצהריים, כדי שלא יישחת בידי חרקים וציפורים, כבר עשיתי סטריליזציה של צנצנות והכנתי ריבת תות עץ, ומכיוון שהיו לי צנצנות מעוקרות באותה הזדמנות הכנתי גם שתי צנצנות של סחוג ביתי, חריף אש.

     ובתוך כול אלה מהומת הבחירות, המשיכה הטבעית שלי אל החדשות, אל מה שקורה, השאלות הפנימיות, אם לנסות שוב ללכת לפוליטיקה, ואם כן איפה, ומה פתאום, הרי אני בכלל כותב ספר על מבני הכוח עכשיו, לא חלק מהם. ועוד ועוד.

     אז אם אתם פוגשים או פוגשות את ההשראה, תגידו לה שאני קורא, שאני מחזר, שאני במטבח, ושתשלח לי כסף. כך שלפחות לא אהיה מודאג מרמת ההכנסות שלי בקיץ, מה שיאפשר לי לכתוב את הספר הבא שלי ביולי, בזמן שהבנים יבלו בקייצת, קייטנת התנועה, ובמחנה הנוער העובד והלומד בכפר החורש (שלושה ימים וארבעה לילות, ירחם השם!).

     ושנעבור את הימים האלה בשלום. בלי מלחמה, בלי מיתון עולמי, עם קצת יותר ודאות ותקווה.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.