אקטואליהבידוד במשבר הקורונהבידוד מרצון במשבר הקורונההורות בגיל מבוגרהורות גאההורים וילדיםחד הוריחד הוריות

הדף היומי (5)

אם מזג האוויר האפרורי כאן, על ההר, מכתיב זאת, ואם ההבנה המחלחלת, שעלינו להיכנס לסגר גם אם רה"מ עוד לא הכריז על כך, הבוקר שוררת בישוב אווירת נכאים. או כך לפחות אני מרגיש. הכול על העוקם. הילדים לא רצו לצפות בשיעור חשבון בטלוויזיה, אך כשדניאל החליט לספור את הכסף שהצטבר בקופה שלהם, עזרתי לו למיין את המטבעות, וניסיתי ללמד אותו את לוח הכפל דרך הכפלת שווי המטבע במספר המטבעות. זה הצליח לי חלקית. הוא התמרד. הוא לא אוהב חשבון, הבהיר לי. ובכול זאת, אני מקווה שמשהו מכול זה בכול זאת נקלט.

מיכאל דווקא התרצה, וישב אתי על הספר המקוון של חברתי, שולמית כהן-אסיף, "נשיקה בכיס," באתר 'גלים.' www.galim.org.il. הוא כתב לעצמו מכתב, השלים מלים וצייר וכתב דברים בתוך הלב. הנה זה, כאן. יש פה עוד המון ספרים מונפשים שתוכלו לעבוד בהם עם הילדים/נכדים.

מיכאל גם ביקש לעשות ניקיון פסח, אז הקציתי לו שתי מגרות מטבח, האחת עם כוסות, השנייה עם צלחות, שהבריק, ואני כבר ניקיתי באותה הזדמנות את הכלים הללו עם אקונומיקה או מסיר שומנים.

דניאל הפסיק לדבר אתי, כי הרמתי עליו את קולי, אחרי שפסל כול אפשרות לפעילות יחד. אז יצאתי עם מיכאל לטיול קטן בישוב, אחרי כן גרפתי את שאריות הדשא שכיסחנו אתמול, וזהו זה. אני יושב כאן, בחדר שלי, אור עגמומי נשקף אלי מבעד לחלון, ומבין שאני מדוכדך, ובצדק, הן בשל היפחתות האור, והן בשל חוסר הוודאות של המצב המתמשך.

זה לא הולך להיות קל. אם עד כה חשבתי שאני מחזר אחר השפיות שלי, בקרוב מאוד איאלץ להיאחז בה בציפורניים. לכתוב משהו, להגיד משהו, לעשות משהו בבית עם הילדים. לצעוד צעדים קטנים, רק מה וכמה שאני מסוגל בכול זמן, לנשום, לא לשכוח לנשום, ולהאמין שהכול יהיה בסדר, והכול יעבור.

עד כאן, השעה רק 11.23. היום עוד גדול.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button