תהליך היצירה

הסופר, הפקיד והלבלר.

החיים, ההורות, הכתיבה ומה שביניהם (54)

     אתמול, בסדנת הכתיבה שלי למתקדמים, לימדתי על האמצע. אמצע הסיפור, ואמצע תהליך הכתיבה. אמרתי לתלמידיי, שחוויית האמצע של אדם כותב עלולה להטיל עליו אימה. שכן אמצע הכתיבה הוא כול מה שמתחיל אחרי שוך ההתלהבות הראשונית מן הכתיבה מתוך השראה – ועד לסיום הגרסה הראשונה.

     השלב הזה, מרגע דעיכתה של ההתלהבות היוצרת הראשונית, הוא לא קל. פתאום אתה מוצא את עצמך מול משהו שהתחלת מתוך דחף אדיר, בתחושה עמוקה של גילוי ושל פליאה ושל התחדשות, והנה הוא נדמה לך פתאום אפור, נטול חיים וקטוע, מין שייר לא ראוי של השראה גדולה.

     זה בדיוק השלב שבו הצנזור הפנימי או המבקר הפנימי שלנו צצים, וכול מטרתם היא לגרום לך למחוק את מה שכתבת, לגנוז אותו או לקרוע אותו לגזרים. הם משמיעים לנו טענות שונות ומשונות, מ'לא קראת מספיק בחייך, את.ה לא סופר.ת', 'העברית שלך לא מספיק רהוטה,' 'אין לך יכולת דמיון,' 'את מי את.ה מרמה או משלה שאת.ה סופר.ת' וכך הלאה, כיד הדמיון הטובה עליהם. הם יגידו לך הכול, ובלבד שתפסיק.י ליצור.

     גם במידה ואינם צצים בקרבך, עולה מתוכך האימה. איך אשלים את הסיפור הזה אי פעם? הרי אין לי מושג בכלל מדוע התחלתי בו ולאן עלי להמשיכו מכאן. או – איך אמצא את הזמן ואת הכוחות ואת המשאבים (הנפשיים, הרגשיים, הכלכליים וכדומה) כדי להשלים את מעשה הכתיבה?

     הדרך להתגבר על אלה היא פשוטה. להתייחס לכתיבה מרגע זה ואילך כאל פקידות.

     כאשר אמרתי זאת בסדנה אמש, הזדעקה אחת מתלמידותיי ואמרה, קרא לזה לפחות 'לבלרות,' לא פקידות. בפקידות יש משהו המשדר פחיתות ערך. בלבלרות יש משהו יותר נעלה.

     הצטחקתי למול המסך. אמרתי לה, ולכולן, שאפשר לקרוא לזה גם לבלרות, אך עיקרו של דבר הוא פשוט – עלינו לשבת כול יום לפרק זמן מסוים, ולו גם 15-20 דקות, או לכתיבת מספר מילים או עמודים מסוים, למשל 1000 מלה או 3-4 עמודים, ולעשות זאת מדי יום.

     אסור לנו לקרוא מה שכתבנו ברגע כתיבתו. רק לכתוב, להפוך דף ולהמשיך הלאה. וכדי לבנות בתוכנו חוט דק של ביטחון, של ודאות ושל אמונה בתהליך – כדי שנחוש מבחינה פסיכולוגית את הצבר החומרים, הנובע מעצם המחויבות וההתמדה שלנו –  רצוי גם לספור את מה שאנו צוברים.

     לספור משמעו להדפיס. להוציא מדי יום תדפיס של מה שכתבנו מן המחשב (אם אינכםן כותביםות כמוני על גבי מכונת כתיבה). להדפיס, להוציא את הדפים המודפסים מן המדפסת ולתייק אותם מבלי לקראם בתוך קלסר גב 8. אני מציע אפילו דבר ויזואלי יותר – להשכיב את הדפים עם פניהם מטה, זה על גבי זה, בתוך מכסה קרטון של ארגז נייר, כזה שאתם קונים בחנויות לציוד  משרדי. להניח את המכסה על שולחן הכתיבה שלכםן, ולצבור דף על גבי דף.

     אין דבר משמח ומאשרר יותר מן ההצבר הזה, של דפים כתובים ומודפסים.

     אפשר גם להכין לעצמכם לוח קיר קטן, או פנקס, שבו אתם עוקבים אחר התפוקה היומית שלכםן. כתבו בכול יום את תאריכו, וכמה כתבתם, בזמן או במספרי מלים/עמודים. אחרי תקופה עברו על הנתונים, וראו אם תוכלו להגדיל את כמות המלים ו/או הזמן שאתם כותבים בו מדי יום. לעתים, כדאי גם להציב לעצמכם דד ליין. הדד ליין לא נועד להכניס אתכםן למצוקה או לחרדה, אלא להביא אתכם למיצוי יעיל יותר של הזמן העומד לרשותכםן, וגם להזכיר לכםן, שבסופו של דבר, ספר הוא מוצר, שיש בו כך וכך עמודים, ותהליך השכתוב, העריכה וההבאה לדפוס שלו כרוך בכך וכך חודשים, ואם, לדוגמה, אתם רוצים שספרכם יהיה בחנויות לקראת חגי תשרי, לקראת פסח או לקראת שבוע הספר – עליכם לדעת 'לגזור' את התהליך לאחור.

     והנה דוגמה:

תאריכי יעד

תאריךפעילותהערות 
15.7.21סיום עריכה לשונית והגהות כולל הגהה שלי  
16.7.21הפצת כריכה ברשתות החברתיות הפצת פרק ראשון ברומן בקריאה שלי הצעת פרק מן הספר למוספי ראש השנה בידיעות/מעריב/הארץ/מקור ראשון/ישראל היום  
25.7.21הפצת 'עותק לבן' לבלוגרים/לביקורת/לתקשורת חשיפת פרק ראשון בדפוס/ברשתות החברתיות  
8-12.8.21שיחה שלי עם מנהלי ומנהלות חנויות בצומת וסטימצקי פנים אל פנים או בסדרת זומים  
15.8.21הפצה לחנויות  
20.8.21 או 27.8.21תאריך יעד ליח"צ  
6.9.21ערב ראש השנה  
23.9.21 ערבאירוע השקה פנים אל פנים או בזום  

     עכשיו קחו את זה עוד לאחור. אם אתםן רוציםות שהספר שלכםן יהיה בחנויות בראש השנה, משמעות הדבר היא שעליו לסיים את תהליך העריכה וההגהות ולרדת לדפוס לא יאוחר מאמצע יולי. תהליך העריכה אורך מספר חודשים, ולעתים כרוך בשכתוב נוסף. לכן קחו לפחות חצי שנה אחורה. זה יהיה תאריך היעד שלכם להשלמה הגרסה הסופית בעיניכם. זו שאותה תגישו לעורך או לעורכת.

     ולכן, קחו כעת לפחות מרחק של 2-3 גרסאות של שכתוב עצמי אחורה, ותדעו מתי עליכםן לסיים את כתיבת הגרסה הראשונה.

     או-אז, כשתדעו כול אלה, הקציבו לעצמכםן מספר עמודים ביום. כמה עמודים ביום אתםן יכולים לכתוב, כדי להגיע למצב, שבו, מקץ כך וכך חודשים, תהיה בידיכם גרסה ראשונה לשכתוב.

     אולי זה נשמע לכםן נורא. אבל זה נפלא. תהליך היצירה מתחיל בהתפעמות, בהתגעשות, בדחף אדיר להוציא מקרבכםן משהו. אבל המשכו הוא בהבנה, שרק אם תשבו מדי יום ותכתבו, בלי מאמץ, את מספר המלים או העמודים שאתםן יכוליםות לכתוב, יהיה בידיכם בסופו של דבר ספר מוגמר.

     וזה מתחיל ממש עכשיו. ברגע שאתםן מסיימיםות לקרוא את הפוסט הזה.

     בהצלחה רבה.

נ.ב.

     סדנת המתחילים הבאה שלי בזום תתקיים בימי חמישי, בשעה 20.00, כך שתהיה מותאמת לישראלים בארץ ובחו"ל גם יחד. היא תיפתח בעוד שבועיים, ביום חמישי ה-16.12.21, ומי מכםן שמעוניינ.ת בפרטים מוזמן לפנות אלי בטלפון 0522-300098 או במייל ilan@isheinfeld.com, או בהודעה פרטית כאן.

     תודה.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button