Uncategorized

להיכנס מתחת לעור.

החיים, ההורות, הכתיבה ומה שביניהם (235).

     רבים מכם אינם יודעים זאת, מפני שאינני מדבר על כך. אבל אני נהנה מאד מן החיים, וזה לא רק בזכות בניי ובשל חדוות הבישול והאפייה שלי, והשקט המבורך במגורים בתובל, בגליל. זה הרבה גם בזכות משהו סודי, שמעטים יודעים שאני עוסק בו מדי יום ביומו. כניסה מתחת לעורם של אחרים.

     זה נשמע משונה, או מבעית? זה רחוק מזה. אני לא מדבר על שום דבר מגונה, אלא על עריכה ספרותית. כול שנותיי, מאז היותי בן עשרים ואחת, עם שחרורי מן הצבא, אני עורך כתבי אחרים. בשנותיי כסגן עורך הספרות של עיתון "על המשמר" ערכתי מכול הבא ליד, ממיטב הסופרים והמשוררים, המבקרים והוגי הדעות בני אותו זמן. עם סגירת העיתון פתחתי את כתב-העת "שופרא" ואחריו את הוצאת "שופרא לספרות יפה" רק כדי להמשיך את עונג העריכה הספרותית, המסב לי כול כך הרבה קורת רוח. ומזה עשרים שנים בדיוק, מאז הפכתי למורה לכתיבה, במסגרות אקדמיות ופרטיות וכיום בזום – אני מקבל עוד ועוד כתבי יד משל תלמידיי ותלמידותיי, בשירה ובסיפורת, לילדים ולמבוגרים, להערכה ספרותית ולעריכה ספרותית.

     עריכה ספרותית אינה דבר שניתן ללומדו כמו עריכה לשונית. עריכה ספרותית היא גם מקצוע מגוון, עשיר ומשתנה תדיר, מפני שהוא תלוי הקשר. עריכה היא פרי יחסי הגומלין בין עורכ.ת לבין כותב.ת מסביב לכתב-יד מסוים. וכול עורך ועורכת יודעים, שכול מפגש עריכה עם סופר או סופרת, על כתב-יד מסוים, מביא עמו דברים אחרים, לא צפויים, גם אם הם עובדים יחד שנים.

     כדי לערוך עריכה ספרותית חשוב לקרוא הרבה ולכתוב הרבה. להכיר כמה שיותר סגנונות כתיבה וז'אנרים, ולא פחות מכך את משלביה השונים של העברית. הגבוהה, התקנית והמדוברת, הסלנג והעגה הנהוגה בין אנשי מקצוע מסוים או בישובים ספציפיים. אבל כמדומני, שהיכולת הכי חשובה בעריכה ספרותית היא היכולת לשמוע מוסיקה, לדייק אותה, וגם להיכנס מתחת לעורם של הכותבים שאתה עורך, ולחוות את העולם ואת היצירה שלהם מתוכםן.

     היכולת הזאת באה לידי ביטוי חד ועמוק ככל שהטקסטים מתקצרים. דהיינו, בעריכת סיפורים קצרים או שירה. בטקסטים כאלה, שלא כמו ברומן או בספר עיון, העשויים ממקטעים ארוכים, כול תזוזה של מילה, אות ופסיק היא משמעותית. לכן, כאשר אני עורך שיר או סיפור של מישהו אחר, אני משתדל לשמוע אותו מתוכו, להבין מה הוא או היא ראו וחשו, שמעו ומיששו וטעמו והריחו, בזמן כתיבתם, ולהעמיד לרשותם את האוזן והעין והלב והיד שלי, כדי לעזור להם לדייק את האמירה, להצליל אותה (מלשון צליל וגם מלשון צלילות), להפוך אותה לניגון.

     אני עושה את הדברים האלה רוב שנות חיי. ערכתי כבר מאות ספרים מסוגים שונים. ואני עובד עליהם בדיוק כפי שאני עובד על ספריי. עורך ביד, על גבי תדפיס, אחרי כן מתקן על גבי המחשב, שולח לכותב.ת כדי לקבל את חוות דעתו.ה, ואז שב ומתקן, עד שלבסוף אנו מגיעים יחד ליצירה השלמה, הנכונה בעיני שנינו. שהרי בסופו של דבר, היצירה היא תמיד יצירתו של האחר.

     בחודשים האחרונים ערכתי ספר סיפורים ושני ספרי שירה, כול אחד מהם נפלא בדרכו, בעולמו ובסגנונו, וכעת אני עורך ספר שירים שלישי. כול אחד מן הספרים האלה הסב ומסב לי עונג בל יתואר. זו לא רק פרנסה, זה עונג הידיעה שאני עוסק בדבר שאני הכי אוהב לעשות, ומשרת בזה תכלית גדולה ממני ומן הכותב.ת גם יחד – את הלשון העברית, ספרותה ותרבותה.

     אנשים הנחשפים לפוסטים שאני מעלה מביעים תמיהה איך אני מחזיק מעמד ומוצא זמן לכול זה. מגדל לבדי ילדים, מבשל ואופה, מנקה ומכבס, עובד בגינה ועשה סידורים, כותב ועורך, מלמד ובודק עבודות, קורא וכותב פוסטים ומגיב ברשתות החברתיות. הסוד שלי הוא התמהיל. ניהול זמן ברצועות זמן. מדי יום אני משתדל לעשות מכול אחד מאלה משהו. יום שאני מצליח לגוונו במעבר מתחום תחום, מעיסוק אחד למשנהו, בלי מתח, מתוך שמחה, הוא יום נהדר.

     וכעת, משסיימתי את כתיבת הפוסט הרֶפלקטיבי הזה, אעלה אותו לרשתות ואתפנה לקריאה.

     שיהיה לכולכםן שבוע טוב.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.