gay fathersHomosexualityאקטואליהארגוניםבחירות 2018הומוסקסואליותהורות גאההקהילה הלהט"ביתיציאה מהארוןכללימגדרפונדקאותקמפיין הבחירות

לקט ציוני דרך בהיסטוריה של הקהילה הלהט"ב בישראל

כפי שכתבתי במייל קודם, את הלקט הזה כתבתי בשנת 2000, במלאת 25 שנים לאגודה לשמירת זכויות הפרט (אגודת הלהט"ב). בניתי אותו על סמך מעבר על כול קטעי העיתונות הקשורים בקהילה, בארכיון העיתונים היומיים הגדולים – ועל בסיס הערות והוספות של כול פעיל/ה שביקשו להכליל במסמך סעיפים נוספים.

אשמח מאוד אם כול אחד ואחת מכם/ן יוסיפו סעיפים ללקט זה, ולצורך זה אנסה להעלות גרסה שלו ל google docs, שתהיה פתוחה לעריכה. מי שיש לו/לה זמן לגשת לארכיון "הארץ" או "ידיעות אחרונות," לשבת עם מעטפות קטעי העיתונות על הקהילה משנת 2000 ואילך, ולהוסיף בהתאם, באופן כרונולוגי, פרטים בלקט זה – יבוא על הברכה. אף אחד לא ישמר את ההיסטוריה של הקהילה שלנו, מלבדנו.

אוהבכם/ן,

אילן שיינפלד

*

שנות העשרים – המשורר ההומוסקסואל, שר החוץ של מאה שערים, יעקב ישראל דה האן, נרצח על ידי ההגנה בתואנה שחברו הערבי רצח אותו. כעבור שנים נודע, כי ההחלטה על הרצח הפוליטי הראשון בישראל התקבלה בביתו של נשיא מדינת ישראל, יצחק בן צבי.

1936: המשורר ההומוסקסואל מרדכי גאורגו לאנגר, שהיה המורה לעברית של פרנץ קפקא, עולה ארצה. אגודת הסופרים מסרבת להדפיס את ספרו הראשון, והוא מת מדלקת ריאות בשנת 1937.

1947-8: התחלת פעילות הומוסקסואלית, כמעט חשאית בגינת לונדון, טיילת ת"א והבר במלון "ארמון" ברחוב הירקון.

02/1960: הספר העברי הראשון על הומואים ולסביות ראה אור בישראל, "הדווקאים" מאת ש.ר.ב. הספר מתאר את הקהילה ההומו לסבית בתל אביב. בעקבות הוצאת הספר לאור, הפכה המילה "דווקאים" למטבע לשון, שציין את חברי וחברות הקהילה. שנים אחרי הוצאתו לאור עוד קראו להומואים והלסביות בשם "דווקאים".

03/1961: הרומן הלסבי העברי הראשון ראה אור בישראל, "הצולע" מאת ש.ר.ב.

1962: הכתבה העיתונאית הראשונה על הקהילה ההומולסבית נדפסת בעיתון "העולם הזה", תחת הכותרת: "המחתרת על הטיילת".

1964: משרד המשפטים מנסה להביא לביטול האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים על ידי ביטול איסור פלילי על "יחסי מין בלתי טבעיים". הממשלה מסכלת כוונה זו בתואנת הסתמכות על הסטטוס קוו בין דתיים לבין חילוניים.

1966: מיכאל אוהד מייסד את מסיבת ההומואים השנתית הראשונה בתולדות תל אביב, ליום הולדתו של דני לחמן, ומאז הופך ביתו, ברח' הוברמן 24 בתל אביב למוקד מפגש. הזוג רוני ג'וני פותחים את ביתם מדי שבוע בימי רביעי, למפגשי גייז.

1967: כתב-העת לספרות "עכשיו" מפרסם את הסיפור "נפלאתה" מאת ה' יואב, שהוא הפרסום הראשון של יצירה הומולסבית בכתב-עת ספרותי בישראל.

1968: אמיר שרון מייסד את המועדון הראשון של הומואים ולסביות בדירה פרטית ברח' יורדי הסירה בתל אביב.

1969: אחרי מלחמה עם הצנזורה, מועלית ההצגה הראשונה של "הנערים בחבורה", בכיכובו של עודד תאומי.

יולי 1975: כתריסר גברים ואישה אחת הקימו "אגודה" ולא רצו לקרוא לעצמם "אגודת ההומואים והלסביות".

סוף שנות ה- 60: הקמת הברים הראשונים המיועדים להומואים בלבד, בין השאר ביפו ואחר כך בלונדון מיניסטור, בסודיות גדולה למוזמנים בלבד.

1970: מרשה פרידמן יוזמת את הקמת הקבוצה הראשונה של נשים פמיניסטיות.

1970: קבוצה פמיניסטית של נשים אקדמאיות ציוניות נוסדת בתל אביב.

6/1971: אורי אבנרי מגיש הצעת חוק לתיקון דיני עונשין (ביטול האיסור על יחסים הומוסקסואליים). ניסיון ראשון זה לשנות את החוק נכשל.

1972: נשים מקבוצות השמאל האנטי-ציוני מייסדת את התנועה לשחרור האישה בירושלים.

1975: דני לחמן מקים את "הקו הלבן", קו העזרה הטלפוני הראשון להומואים ולסביות.

28.12.1975: נרשם הפרוטוקול הראשון של האגודה לשמירת זכויות הפרט, שהתחילה לתפקד כקבוצה חברתית בדירתו של אבי אנגל.

1975-1976: גרעין נשים לסביות פמיניסטיות נוצר על בסיס חברתי בחיפה.

1975-1976 (לברר): תוכנית הטלוויזיה "השעה השלישית", בהנחייתו של פרופ' ירמיהו יובל, העוסקת בבעיות חברתיות, עוסקת בנושא ההומוסקסואלי. בתכנית הופיעו: אבי אנגל וסטודנט נוצרי מהולנד, אף אחד אחר לא היה מוכן להשתתף בתכנית זו.

2/1976: קמה קבוצת הנשים של האגודה.

3/1976: קמה קבוצה בחיפה, שיצרה קשר עם האגודה בתל אביב, ושכרה ברחוב יפה נוף מועדון יפהפה המשקיף על המפרץ. אחת לשבועיים עורכת הקבוצה מסיבות רבות משתתפים בקנה מידה של שנת 1976 (100-200 משתתפים). מכוניות נפגשות בארלוזורוב פינת דיזינגוף בתל אביב – ונוסעות בשיירה מאורגנת למסיבה לחיפה.

4-5/1976: האגודה שוכרת חדר במרתף ברחוב בן יהודה בתל אביב. במקום מתקיימות פגישות שיחה, מסיבות פרטיות קטנות ו"בית פתוח". בימי שישי מתקיימות מסיבות מעורבות לגברים ונשים, ובמוצ"ש  – לנשים בלבד.

08/1976: כנס בקיבוץ גזר מתקיים בנושא מיניות האישה, שם מועלה לראשונה בישראל בפומבי נושא המיניות הלסבית. במהלך הכנס יוצאת מן הארון עפרה, חברת הקבוצה הירושלמית.

1976: משלחת של האגודה נפגשת עם היועץ המשפטי לממשלה, מר אהרן ברק.

1976: חוברת ראשונה על הומוסקסואליות בישראל רואה אור בהוצאת האגודה.

1976: יותם ראובני מפרסם את ספר הסיפורים העברי הראשון שנכתב על ידי סופר הומוסקסואל, "בעד ההזיה".

1976: ייסוד שירות ההרצאות של האגודה בידי יונתן דנילוביץ', דני לחמן ודובי.

1977: הקרנת הסרט הקצר "פרמיירות חוזרות", בבימויו של עמוס גוטמן, שצולם במסגרת מגמת הקולנוע של בית צבי.

1977: האגודה מקיימת בבתים פרטיים את קו המסיבות לגייז, "דיסקו סיפיליס", במהלכן עשו בדיקות סיפיליס במקום.

1977: דני לחמן, דובר האגודה, הוא ההומו הראשון המדבר בשמו ועם תמונתו בעיתון יומי במדינת ישראל, ב"ידיעות אחרונות".

סוף 1977: הסניף החיפאי מקים את מרכז הנשים "קול האישה". ובו חנות ספרים בה ניתן להשיג ספרות לסבית. הזדהות המרכז עם לסביות גורמת להתפרצות של גלי הומופוביה, ובשל כך מצטמצם מספר המבקרות במקום. מרשה פרידמן עוזבת את הארץ, והמרכז מתפרק סופית ב – 1981.

4/1978: שולמית אלוני (ר"צ), מרדכי וירשובסקי ועקיבא נוף (התנועה הדמוקרטית לשינוי), יוסי שריד (המערך) ומאיר פעיל (שלי) מגישים יחד הצעת חוק לביטול האיסור הפלילי על יחסים הומוסקסואליים. ההצעה נופלת ברוב של 28 נגד 18.

05/1978: בכנס הפמיניסטי הראשון בבאר שבע מוקם הארגון אל"ף, ארגון לסבי פמיניסטי. הארגון מקיים מסיבות, קבוצת להעלאת התודעה וקורס בתולדות המטריארכט. הארגון מתפרק בראשית שנות השמונים.

קיץ 1979: כנס בינלאומי של הומואים ולסביות; אורחים מבית הכנסת "שמחת תורה"; מתוכנן בישראל, אולם, בית המלון "מרינה"  ובית הארחה בקיבוץ "מעלה החמישה" מבטלים את ההזמנות מחשש לאבד את תעודת הכשרות שלהם, והכנס הבינלאומי מתבטל.

07/1979: "קול האשה", מרכז פמיניסטי עם חנות ספרים מוקם בירושלים על פי המודל החיפאי. הלסביות מהוות גורם מרכזי במרכז זה. לארגון יש עיתון ובו טור ראשון מסוגו, תחת הכותרת "נשים אוהבות  נשים".

7/1979: הפגנה ראשונה לשוויון זכויות להומואים ולסביות מתקיימת בכיכר מלכי ישראל. בהפגנה משתתפים כ – 60-70 איש ואישה, שיש האומדים אותם בכ – 30-40 בלבד. חנה קליין מופיעה בשעת שידור שיא בטלוויזיה. קבוצת נשים פמיניסטיות באה כדי לתמוך בהפגנה.

1979: מוקם פורום של שיתוף פעולה בין גברים לנשים.

סוף 1979: פעילות של אל"ף ופעילות מאוכזבות מתוך התנועה הפמיניסטית, שבשלב זה אינה מקבלת לסביות מקימות את חוג "צאנה וראינה", העוסק בשיתוף פעולה בין נשים לסביות לבין נשים הטרוסקסואליות. במסגרת החוג מתקיימים קורסים לקאראטה, חוג לעבודות תיקונים בבית, מסיבות, הרצאות, פגישות ובית קפה. החוג נפגש בתחילה ברחוב מזה"א 14,  ואחר כך ברחוב האלקושי 3 בתל אביב.

1981: הכנס הראשון של האגודה מתקיים בקיבוץ רמות רחל.

1982: איציק ניני פותח את ליין הופעות הדראג הראשונות בישראל במועדון "הפינגווין" בתל אביב.

4/1982 – כנס חגיגי במועדון "צוותא" בתל אביב לרגל הקמת העמותה "האגודה לשמירת זכויות הפרט". היו"ר הנבחר: אמוץ בונה.

6/1982: החודש נרשמת העמותה "האגודה לשמירת זכויות הפרט" בצורה מסודרת אצל רשם העמותות

1983: הסרט הישראלי הראשון מפרי יצירתו של במאי הומו,  "נגוע" של עמוס גוטמן, יוצא למסכים, כמעט במקביל לסרטו הקצר של הבמאי רון אסולין, "חסד מופלא". הצנזור על הסרטים, מר יוסטמן, מטיל וטו על הקרנות הסרטים לציבור, והדבר מחולל שערוריה ציבורית גדולה, סביב השאלה האם ראוי בכלל להותיר על כנה את המועצה לביקורת סרטים ומחזות.

1983: הקבוצה החברתית הראשונה על בסיס קבוע הוקמה ע"י יעקב גלדסטון. הקבוצה נפגשת אחת לשבועיים בבתים פרטיים.

1983: פרסום "החוברת הכחולה", חוברת בת 16 עמודים, ובה הצהרה על זכותם של הומוסקסואלים לחיות בכבוד עצמי, יחד עם סקירת היבטים משפטיים, פסיכולוגיים, פוליטיים, סוציולוגיים, היסטוריים ודתיים בהשוואה למתרחש בתחום זה בארצות אחרות.

1980-1983: כתוצאה מפעילות לסבית אינטנסיבית הופך "קול האשה" בירושלים למרכז לסבי רדיקלי ארצי. אחד ממקומות הבילוי היה ה חמאם התורכי בירושלים.

1984: הקמת הסאונה ההומוסקסואלית הראשונה שהפכה אחר כך ל"תרמוס".

1984: ייסוד העיתון "שופרא" בנווה צדק, בו רואות לראשונה אור יצירות בשירה של הומואים ולסביות צעירים, ובהם צבי מרמלשטיין, איתי עורב ז"ל, איתי רון, שז, ואילן שיינפלד (עורך). העיתון נסגר ב – 1986 מחוסר תמיכה ציבורית.

1984: נסגר החוג "צאנה וראינה" ועימו נסגר גם המרכז בירושלים. סגירת מרכזים אלה יוצרת חלל גדול בחיי הקהילה.

1984: פתיחת "אישה לאישה" בחיפה. מלכתחילה הארגון כולל את הלסביות באידיאולוגיה, לא משמש מסווה, לא מתכחש ללסביות ורואה בהן חלק אינטגרלי מחיי הארגון.

10/1986: המחזאי תמיר גרינברג מעלה את המחזה ההומוסקסואלי המקורי הראשון בעברית, "מזמור לדוד" בפסטיבל עכו.

1984: הוועד למלחמה באיידס יוזם מסיבות הכוללות בדיקות איידס במועדון "התיאטרון", שהיה מועדון הגייז הגדול בזמנו בתל אביב.

1984: פריחתם של הברים "24" "A.M." והמועדונים "מינוס 1 " ו-"BLUE ANGLE".

1985: נפתח מועדון הריקודים הראשון לגייז שהופך למוקד בילוי תל אביבי כמעט מעורב, "דיווין" בפינת דיזינגוף-ארלוזרוב.

1985: מוקמת בתל-אביב קבוצה בשם "רעות נשים", שבוחרת מתוכה מוסדות ארגוניים ויש לה אפילו מחשב!

1986: אילן שיינפלד מפרסם את "טורים לרע בפרידה", ספר השירה ההומוסקסואלי המוצהר הראשון.

1986: סרטה של הבמאית איילת מנחמי, "עורבים", המשקף את ההומוסקסואליות בישראל, מוקרן בישראל.

1986: איתמר לוי כותב על היסוד ההומוארוטי ביצירתו של משה גרשוני קטלוג לתערוכתו במוזיאון ישראל.

1986: פתיחת בית הקפה הנייד על בסיס חברתי לנשים ביוזמת קבוצת הנשים של האגודה. כעבור מספר חודשים התנועה הפמיניסטית פותחת את שעריה ונותנת מקום לבית קפה זה.

1986: פרסום הטור "בנים" מאת משה, גל אוחובסקי.

12/1986: סמינר פמיניסטי ארצי נערך בקיבוץ שפיים. חיה שלום מקיימת סדנא בנושא תרבות והתארגנות הלסבית.

04/1987: בעקבות הכנס מתקיים יום עיון בנושא לסביות ופמיניזם  ב"אישה לאישה". בהמשך מתקיימים מפגשים דו-שבועיים בתל אביב. בריכוז חיה שלום.

קיץ 1987: השם "קלף" הוטבע להתארגנות הלסבית פמיניסטית שפעלה בחודשים האחרונים.

1987: נשכר מרכז קהילתי ברחוב בית יוסף, עם אולם ומשרד, וכך לראשונה עוברת פעילות האגודה מבתים פרטיים למרכז קהילתי מסודר.

1987: כתבתו של מוטי קירשנבאום ב"יומן השבוע" על אמיר קמינר פותחת לראשונה צוהר לעולם הדראג והקמפ בישראל.

11/1987: הקולקטיב הלסבי פמיניסטי הראשון קם בביתה של הדר נמיר. במפגש משתתפות נשות קל"ף ונשים מבית הקפה הנייד של האגודה. אחת מההצהרות הראשונות של הקולקטיב הייתה נקיטת עמדה נגד הכיבוש הישראלי בשטחים

1988 – סניף קל"ף בירושלים פתח בפעילות.

22/03/1988: הכנסת אישרה בקריאה שלישית את ההצעה לתיקון חוק העונשין, הכולל מחיקת הסעיף האוסר משכב "שלא כדרך הטבע".

1988 – בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה קבע שדינם של בני זוג הומואים שנפרדו הוא כדין בני זוג הטרוסקסואלים, ושיש לחלוק בינם את הרכוש שצברו במהלך חייהם המשותפים.

1989: יונתן דנילוביץ' מקים את קבוצת התמיכה הראשונה להורים של הומואים ולסביות בבית "ליגת נשים" בתל אביב. דבורה לוז ומלי ירוס-חקק מצטרפות לפגישות הראשונות והופכות יחד עם יונתן לכוח המניע את הקמתן של קבוצות תמיכה נוספות.

10.03.1989: מפגש ראשון מסוגו בין הקהילה ההומו לסבית לבין הממסד הפוליטי – פאנל עם רובי ריבלין, עו"ד שירה דונביץ ויו"ר נעמת ת"א, עדה רבון, מתקיים בבית האגודה.

6/1989: שבוע הגאווה הראשון מתקיים במועדון "מטרו"; 20 שנים אחרי סטונוול.

07/1989: רואה אור הגיליון הראשון של העיתון "מגעים" (העורך: מרק אריאל) .

11/1989: הדר נמיר, מרק טננבאום וג'ויס סאלא מקימים את "עוצמה", הזרוע הפוליטית של האגודה.

סוף 1989: גיליון ראשון של "קל"ף חזק", בטאונה של הקהילה הלסבית פמיניסטית רואה אור.

1990: הסרט "אפטר" מייצג את אוניברסיטת תל-אביב בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים וזוכה במקום הראשון. הסרט בבימויו של איתן פוקס מתמודד, לראשונה בקולנוע הישראלי, עם הומוסקסואליות בצה"ל וזוכה בהמשך בפרס סרט השנה של המכון הישראלי לקולנוע.

6/1990 – בית המשפט השלום בת"א נותן את אחד מפסקי הדין הראשונים בארץ בנושא זכויות הומואים ולסביות, כאשר הוא דוחה את בקשתו של בעל פאב בגן העיר לבטל את חוזה השכירות, בטענה שהמקום עומד לשמש כפאב הומו-לסבי.

11/1990: מתקיים קל"ף פתוח הכנס הארצי הראשון של קל"ף. בכנס נדונו עתיד הקהילה וכן סוגיית ההורות הלסבית ובי סקסואלית.

1990: גל אוחובסקי עורך "העיר" . בתל אביב יש סיסמאות על הקירות: "העיר אבסולוטלי קוויר"

1990-1991: "בית נופש", בית שנשכר בנווה עובד על ידי קבוצת נשים מקל"ף, הופך למקלט לתל אביביות בתקופת מלחמת המפרץ.

1991: רפי ניב, אליו מצטרפת נחמה שטיר, מקימים את קבוצת התמיכה להורים בחיפה.

1991: נוסד "העשירון האחר", תא הסטודנטים ההומואים והלסביות באוניברסיטה העברית.

1991: התערוכה "תמיר להב-תצלומים" – עירום גברי בקאמרה אובסקורה

1991: כנס הומו לסבי מתקיים באכסניית הנוער "בני דן" בתל אביב. האגודה מארגנת סדנאות בנושאים כמו: יציאה מן הארון, הומואים בתנ"ך, הומואים בשירה – ומסיבה.

1991:  המדור "הומוגני" מתפרסם במסגרת המוסף השבועי של העיתון "דבר" (עורך: צבי מרום).

1992: ייסוד גלריה "לימבוס" בבן יהודה בתל אביב, שנתנה, בין השאר, ביטוי לייצוגי הומוסקסואליות ולסביות באמנות הישראלית. מנהלת הגלריה: דפנה איכילוב.

01/1992: הקמת העיתון "דואט" להומואים ולסביות בידי אייל אוחנה, במימון יזם פרטי. העיתון נסגר לאחר שלושה גיליונות מסיבות כלכליות.

01/1992: הקמת הסדנא לשירה הומוסקסואלית ולסבית בידי אילן שיינפלד ובביתו, בהשתתפות לסביות, הומואים והורים.

01/1992: קל"ף ירושלים מפגינה נגד פונדמנטליסטים מעיריית בת-ים שדורשים לבטל תערוכת צילום של קהילת לסביות ספרטיסטיות מסן פרנציסקו.

1992: מוקם קו מידע בירושלים.

02/01/1992: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הכולל איסור על הפליה על רקע נטייה מינית, מתפרסם בספר החוקים של מדינת ישראל. בעקבות מאבק של "עוצמה"- הזרוע הפוליטית של האגודה לשמירת זכויות הפרט ושל האגודה לזכויות האזרח בישראל.

7/1992: חורשה ביער להב בנגב מוכרזת כ"יער הומו לסבי".

11/1992: הצלמים עדי נס ונעמי טליתמן זוכים במלגה לצילום מקרן סנדרה ג'ייקובס ויוצאים לתעד את חיי הקהילה ההומולסבית בלונדון. התערוכה מתקיימת במקביל בלונדון ובישראל.

11/1992: המרכז הקהילתי של האגודה נפתח ברחוב נחמני 28 בתל אביב.

2/2/1993: מפגש הייסוד של הוועדה למניעת אפלייה בשל נטייה מינית בראשות יעל דיין מתקים בכנסת. עוזי אבן ושרון גרשוני נבחרים לנאום בכנסת. עוזי אבן חושף את האפלייה שסבל ממנה בצבא, כאשר התברר שהוא הומו. באותה שנה נבחר עוזי אבן בין 100 "האנשים שעשו את השנה" בשאלון של עיתון "מעריב".

18/06/1993: תיקון פקודת מטכ"ל משווה תנאי גיוס, קידום ושיבוץ של הומואים ולסביות לאלה של חיילים/עובדי צה"ל אחרים.

7/1993: הפנינג הגאווה הפתוח הראשון מתקיים בגינת שינקין. נוחכות מפתיעה של הומואים וסטרייטים תומכים. אירוע בהנחייתה של השחקנית עידית טפרסון והופעות אמנים. החייל יוסי מקייטן מצטלם כשהוא יוצא מהארון ברחוב, בעודו במדים, ובתוך כמה ימים מסולק משורות הצבא.

1993: התערוכה "מול ארון הספרים" – תמיר להב, גלריה בורוכוב

1993: הספר  "נמרוד גם וגם" – על משפחה אלטרנטיבית – כותבים: תמיר להב ואיציק יושע.

01/1994: ב.ל.ה דואגת, זרוע האיידס של האגודה, נוסדת במטרה לבנות מערך הסברה ייעודי להומואים כקבוצה בסיכון גבוה. היו"ר הראשון של ב.ל.ה: נעם הולדנברגר.

01/1994: אבינוף פרומר מקים את קפה פלוס, קפה לנשאים ולנשאיות, בבית האגודה.

1994: הפקת הערב "לילה לוהט" (מפיקה: ליאורה מוריאל) עולה במועדון "צוותא" בתל אביב, ובו שירים, סיפורים, שירה. הערב "יש לו מילים משלו" (מפיק: יאיר קידר, ביים: נעם מאירי) מועלה במסגרת חודש הגאווה וכן מועלה 100 הצגות ופעמיים נוסע להציג בחו"ל.

1994: החלה מסורת מסיבות נשים של קל"ף במועדון "זמן אמיתי" בת"א.

1994: החלה פעילות מאורגנת של קל"ף בחיפה, במסגרת "אשה לאשה"

1994: האגודה מפיקה את החוברת "שלא כדרך הטבע" (עורך: אורן קנר).

7/1994: כנס בינלאומי של יהודים/יות הומואים ולסביות ראשון מסוגו נערך בגבעת חביבה.

7/1994: לראשונה בתולדות ישראל מנסים הומואים ולסביות יהודיים וישראלים לקיים טקס אזכרה ב"יד ושם" להומואים שנרצחו בשואה. החברים מותקפים פיזית על ידי פעילי ימין. יו"ר ארגון "יד ושם", אבנר שלו, מופיע בטלביזיה ומאשים את הקהילה ב"פרובוקציה".

7/1994: פסטיבל "הגייסטרונומי" הראשון, שנתן בעתיד השראה ל"טעם העיר", מתקיים בתל אביב. מפיק: איתמר דוידוב.

11/1994: יונתן דנילוביץ' זוכה בבג"ץ תקדימי, המחייב את חברת התעופה הלאומית, "אל על", להעניק לבן זוגו הטבות הזהות לאלה שמקבלים בני הזוג של העובדים ההטרוסקסואליים בחברה.

22/12/1994:  הוועדה לזכויות הפרט מוקמת בעיריית תל אביב, בראשותו של מר מרדכי וירשובסקי.

12/94: מרכז ההדרכה- אפעל של התק"מ מקיים ביוזמת נורית ברקאי יום עיון ראשון על מתבגרים הומוסקסואלים ולסביות בקיבוץ לאנשי חינוך. בעקבותיו נפתחה סדרה של פעילויות חינוכיות למורים ולנוער בבתי ספר של התנועה הקיבוצית.

1995: התיאטרון "הקאמרי" מעלה את מחזהו ההומוסקסואלי של טוני קושנר, "מלאכים באמריקה", בבימויו של שמוליק הספרי. המחזאי מגיע לביקור בישראל, והמחזה זוכה באוסקר.

1995: מלי ירוס-חקק מקימה את קבוצת התמיכה להורים בירושלים.

1995: הכנסת נמנעת מלדון בהצעה לתיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) שהעלתה ח"כ יעל דיין, המעניק זכות פנסיה לבני זוג הומוסקסואלים.

1995: משרד הפנים מאשר לבני זוג מאותו המין לשנות את שמם לשם משפחה אחד.

1995: האמן נעם הולדנברגר מציג את תערוכתו "עבודות" בגלריה "לימבוס", ובה ציורי חדירה של גברים על גבי שקפים.

03/1995  – בנות פסיה יוצאות לציבור עם הופעתן הראשונה "בנות פסיה – מופע הדראג הציוני הראשון", וכובשות את הקהל.

04/1995:  באסיפה של קל"ף הוחלט על הפיכתה לעמותה, נבחר הועד הראשון ומתחילות לפעול ועדות בנושאים: הסברה וחינוך, חוקים, דוברות ופעילות פנים קהילתית.

קיץ 1995: האגודה (יאיר קידר) מפיקה את החוברת הראשונה של "תת תרבות" (החוברת השנייה הופקה בחורף 1996)

יום הגאווה 1995: קל"ף מקיימת את הפעילות הציבורית הראשונה שלה, בשיתוף עם האסיפה לזכויות האזרח בישראל – משפט ציבורי בסינמטק ת"א בנושא אימוץ ילדים במשפחה לסבית ע"י האם הלא ביולוגית. באותם ימים החל "בייבי בום" בקהילה הלסבית, כשעשרות זוגות של לסביות מביאות ילדים לעולם במסגרת זוגיותן. בעקבות המשפט הציבורי החלה התעניינות תקשורתית מאסיבית בנושא..

1995: משרד החינוך, על פי הוראת שר החינוך אמנון רובינשטיין, מפיק חוברת הדרכה על נטייה חד מינית ליועצים חינוכיים ומחנכים.

2/1995: אוניברסיטת ת"א מכירה בזכויות ההומואים: עמית קמה מקבל זכויות פנסיה ופטור משכר לימוד, כבן זוגו של פרופ' עוזי אבן. עוזי אבן ועמית קמה מגיעים למקום ה15- ברשימת חמישים הזוגות המשפיעים במדינה (מספר אחד: לאה ויצחק רבין).

3/1995: לראשונה מתקיים בישראל פסטיבל סרטים הומולסבי, "זן נדיר" (מפיקה ועורכת: ענולה שמיר).

5/1995: משרד החוץ מכיר בזכויותיו של צוער הומוסקסואל. הצוער יוצא לשירות ישראל יחד עם בן זוגו.

8/1995 – ההצגה "יש לו מילים משלו" נוסעת לייצג את ישראל בפסטיבל אדינבורו. במאי הקולנוע ארז לאופר נלווה להצגה בסיוע הקרן החדשה לקולנוע וטלביזיה, ועושה עליה סרט דוקומנטרי, המשודר מאוחר יותר בערוץ הראשון.

09/1995: עוזי אבן ועמית קמה יוצאים בהודעה משותפת יחד עם בנם, יוסי אבן-קמה, על האימוץ הראשון של נער הומוסקסואל על ידי זוג גברים, במדינת ישראל.

09/1995: בל"ה דואגת מפיקה את פסטיבל הוויגסטוק הראשון.

10/1995: זוגות מאותו המין החיים במשק בית משותף מוכרים על ידי הסטטיסטיקן הראשי כמשפחות, לצורך מפקד האוכלוסין.

16/5/1995: קל"ף- קהילה לסבית פמיניסטית נרשמת כעמותה אצל רשם העמותות. כתובת העמותה: אצל משפחת ירוס-חקק בבית.

1996: הקמת פורום "גאות"- הקבוצה ההומו-לסבית במרצ.

1996: משודרת בטלוויזיה התוכנית "מבט נשי" בנושא הורות לסבית בהשתתפות חברות קל"ף וילדיהן.

10/1996: הקרנתה של תוכנית הטלביזיה "גאים להציג", מגזין טלוויזיה ראשון המסקר את הנושא על בסיס שבועי (ערך:איציק יושע מפיק: אסף גיל, "גיל הפקות").

1/1996 : הסוכנות היהודית מכריזה על תוכנית לעידוד עליית ההומואים והלסביות לישראל.

1996: ערבי תרבות לסבית בשם "הקהילה הקאמרית" מאורגנים מידי חודש ע"י קל"ף חיפה.

"סיפור חיובי"- רן קוצר מביים את סרטו הראשון שנעשה במסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א. הסרט הוקרן בערוץ 2.

4/1996: זכייה בחיפה (לשאול את ערן לב)

8/1996: יום עיון ראשון נערך ע"י קל"ף בהנחיית יהודית אברון ואורנה הורביץ למש"קיות עלייה בצה"ל ועסק בסטריאוטיפים.

12/1996: נשיא המדינה, מר עזר וייצמן, יוצא בהכרזה הומופובית. הקהילה מארגנת בן לילה הפגנה סוערת מול ביתו. משלחת של 4 לסביות והומואים נפגשת עם הנשיא והוא מפרסם התנצלות.

12/1996: מוקם "זו-שואו" התיאטרון הלסבי – פמיניסטי הראשון, במסגרת קל"ף.

1996: גיל נאדר ומיכאל גלוזמן מוציאים לאור את "מילון אחר", במסגרת תערוכה בנושא הומוסקוסאליות ב"סטודיו בבורוכוב".

1997: פסטיבל הדראג הראשון מתקיים בחיפה.(בחירת מלכת הדראג).

1997: גל אוחובסקי מתחיל להגיש בערוץ 2 את המעגל הקטן, והוא המגיש הראשון מחוץ לארון בערוץ 2.

1997: מתחילה להתפרסם "הפינה הוורודה" – טור קבוע בעינייני הקהילה במדורו של מנחם שיזף "נודניק" במקומון "זמן תל-אביב".

"עמוס גוטמן, במאי קולנוע"- סרטו השני של הבימאי רן קוצר, נעשה עבור ערוץ 8. הסרט עוסק בחייו ויצירתו של במאי הקולנוע עמוס גוטמן.

01/1997: אדיר שטיינר זוכה בהכרה בזכויותיו כבן זוגו של אל" דורון מייזל ז"ל, ששירת בשירות קבע בצה"ל.

01/1997 – נפתחות חגיגות העשור לקל"ף בכנס בירושלים בנושא מיניות ואירוטיקה.

02/1997: ג'רי לוינסון ועלי ורדי מירושלים מקימים את "הבית הפתוח".

02/1997: טל ירוס חקק עותרת לבג"צ באמצעות  האגודה לזכויות אזרח נגד הכלל המפלה, נשים רווקות ולסביות לעבור בדיקה פסיכיאטרית על מנת לקבל תרומת זרע.  בג"צ מקבל את העתירה ובהסכמת המדינה מבטל את הכלל. כתוצאה מכך, כיום כל אישה יכולה לקבל תרומת זרע ללא בדיקה פסיכיאטרית.

18/02/1997: חברת הכנסת יעל דיין מעבירה בכנסת את התיקון לחוק איסור לשון רע, שהוסיף איסור על ביזוי אדם בשל מינו או נטייתו המינית.

03/1997: לבית המשפט לענייני משפחה מוגשת תביעה תקדימית לאימוץ במשפחה לסבית, כאשר זוג לסביות, המגדלות יחד את ילדיהן מבקשות לאמץ האחת את הילדים שילדה בת זוגתה.

5/1997: הכנס הלסבי-פמיניסטי הראשון נערך ברמת אפעל בהשתתפות מאות נשים מכל הארץ.

6/1997: ייסוד הוצאת "שופרא לספרות יפה" – בית חם להומואים, לסביות וידידיהם.

06/1997: "העשירון האחר" מפיק את יום הגאווה הראשון בירושלים.

6/1997: הרב דוד אריאל יואל מקיים את טקס החתונה הרפורמית הראשון של שתי נשים בישראל.

08/1997: הבית הפתוח למען הקהילה ההומו לסבית בירושלים ולמען סובלנות נרשם כעמותה.

09/1997: ערוץ 2 משדר את פרק הפתיחה של הסדרה "פלורנטין". במרכז הסדרה תהליך היציאה מהארון של תומר (השחקן אבשלום פולק) ומערכת היחסים שלו עם איגי (אורי בנאי). במקביל לשידור פרק היציאה מהארון המתרחש על רקע הלוויתו של יצחק רבין יוצא יוצר הסדרה, איתן פוקס,  בכתבת שער במוסף שבעה ימים של ידיעות אחרונות בה הוא יוצא מהארון ומספר על חייו עם בן זוגו גל אוחובסקי. הסדרה זוכה במקום הראשון בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים ומוקרנת בפסטיבלים ברחבי העולם.

21/9/1997: בעקבות עתירה שהגישו האגודה לשמירה על זכויות הפרט, קל"ף והאגודה לזכויות האזרח בישראל, בית הדין הגבוה לצדק  מחייב את שר החינוך מר זבולון המר ז"ל להקרין את תוכנית הטלוויזיה החינוכית "קלפים פתוחים" על נוער הומוסקסואלי, למרות התנגדותו הנחרצת של השר. זו הפעם הראשונה שהארגונים המייצגים את הקהילה התאחדו לצורך מאבק משפטי.

1997: האמן יואב שמואלי זוכה בפרס גוטסדינר ומציג פרוייקט על הומוארוטיות במגרשי כדורגל במוזיאון ת"א.

8/1997: אביטל ירוס-חקק היא הרכזת הכללית הראשונה של קל"ף ברבע משרה. מקום העבודה:בבית.

1998: חוברת השירה ההומוסקסואלית "חד פעמי" רואה אור בהוצאת "הגיגים" (עורך: יוסי ברג).

1998: ערוץ 2 מקרין בפריים טיים את סרטם של איתן פוקס וגל אוחובסקי "בעל בעל לב", קומדיה רומנטית עליזה בכיכובו של סמי הורי וצאק ברקמן. הסרט זוכה באותה שנה בפרס הראשון בפסטיבל הקולנוע ההומו-לסבי של ניו יורק.

"חיים חיוביים"- סרט תיעודי קצר של הבימאי רן קצר, במסגרת תיבת תעודה, ערוץ 2. הסרט מספר את סיפורם של נשאי איידס בישראל.

01/1998: נינו אורסיאנו פותח את תכנית הרדיו "סינדרלה יוצאת מהארון" ברדיו השרון (99FM).

02/1998: אביב רוס פותח את התכנית "לצפון בגאווה" ברדיו צפון. התכנית שודרה עד נובמבר 1999.

03/1998: פתיחת המרכז הקהילתי הראשון בירושלים על ידי "הבית הפתוח" בבניין מושכר.

05/1998: טל ירוס חקק זוכה בפרס ע"ש פליפה דה סוזה בניו יורק על הישגיה בתחום המאבק לזכויות ההומואים והלסביות (ארגון אינטרנשיונל גיי אנד לסביאן יומן רייט קומישן)

6/1998: מצעד הגאווה הראשון בישראל מתקיים בהפקתה של אור מרוני פנר, בהשתתפות פוליטיקאים ומועמדים לראשות עיריית תל-אביב.

1998: וויגסטוק 98' מסתיים בהתפרעויות קשות ועימות עם המשטרה.

07/1998: ייסוד תכנית הרדיו "גאים באוויר" ברדיו 100FM (רדיו רדיוס). מגישים: מנחם שיזף ואלי שרון. עורך: יניב שרון.

8/1998:  לראשונה משתתפת משלחת ישראלית בתחרות ה"גיי גיימס" שנערכה באמסטרדם. לאחר שנים רבות שהנציג הישראלי היחידי היה יונתן דנילוביץ. המשלחת שמנתה  עשרות משתתפים בתחומים שונים כגון: שחייה, אתלטיקה, באולינג, כדורסל נשים ועוד, שכתה ב- 9 מדליות.

10/1998: מיכל עדן נבחרת לנציגת הקהילה מטעם מרצ במועצת העיר תל אביב יפו.

12/1998: האמנית גליה יהב פותחת את תערוכתה "בליינד ספותס" בגלריה עמי שטייניץ בתל אביב, ומחוללת סערה עם דימויי אוננות וטקסטים נלווים.

12/98: קל"ף , האגודה לשמירת זכויות הפרט והאגודה לזכויות האזרח בישראל, עותרים פעם נוספת לבג"צ נגד שר החינוך, והפעם בגין סירובו להתיר לקל"ף להשתמש ביריד חומרי למידה שהתקיים בבנייני האומה תחת הכותרת "הזכות לכבוד והחובה לכבד". בג"צ סירב להתערב בפרשה שטענה שהעתירה הוגשה באיחור. קל"ף הפעילה דוכן אלטרנטיבי מחוץ לבניין וארגנה הפגנה בעת היריד.

1998: אורי ליפשיץ, ואחריו מאיר אריאל,  יוצאים בהצהרות הומופביות בעיתונות וגוררים נגדם גלי הפגנות. כתוצאה מן ההפגנות אורי ליפשיץ יורד למחתרת ומאיר אריאל מבטל את מסע ההופעות שלו.

1999:

01/1999: בית המשפט לענייני משפחה בהחלטה תקדימית, מכריז על אם לא ביולוגית כאפוטרופוס נוסף לילדים שילדה בת זוגה.

דנה אינטרנשיונאל זוכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון. את המילים כתב יואב גינאי. את הלחן: צביקה פיק. מנהלים אישיים: שי כרם ועופר ניסים.

תערוכת הצילום של משה גרשוני ובן זוגו, ובה צילומי עירום גברי, במוזיאון ישראל מחוללת שערוריה.

מוקמת קבוצת עורכי דין הומו-לסביים – "גיי-בר".

ספרו של דני קפלן, "יהונתן וחיילים אחרים", על הומוסקסואליות בצה"ל ועיתון "בגאווה" של אור מרוני פנר רואים אור בישראל.

5/99: הכנס הלסבי השני של קל"ף מתקיים ברמת אפעל בהשתתפות מאות נשים.

קל"ף מוכרת באופן רשמי ע"י משרד הרווחה כגורם מלווה ומייעץ בעבודה עם נערות לסביות במצוקה. מועברות השתלמויות לעובדות סוציאליות ע"י קל"ף.

האגודה לשמירת זכויות הפרט שמנה את שמה לאגודת ההומוסקסואלים, הלסביות, הבי סקסואלים והטרנסג'נדר.

חנות "טאואר רקורדס" חונכת מדף לספרות הומולסבית בקניון "עזריאלי".

האמנית מרים כבסה מעוררת שערוריה בהופעתה בתכנית הטלביזיה של דנה מודן, "יחסים מסוכנים", בערוץ השני.

8/99 בית המשפט לענייני משפחה דוחה את בקשתן של זוג לסביות לאמץ האחת את הילדים שילדה בת זוגתה. בנות הזוג ערערו לבית המשפט המחוזי ומאבקן להכרה בהורותן על ילדיהן טרם הסתיים.

רותי וניקול ברנר-קדוש עותרות לבג"צ באמצעות האגודה לזכויות האזרח בישראל. בדרישה שיורה לשר הפנים לרשום בישראל את האימוץ שניתן להן בקליפורניה לגבי בנן, טרם ניתנה הכרעת בג"צ.

מצעד הגאווה מתקיים לראשונה בשיתוף האגודה ועיריית תל אביב עם אלפי חוגגים.

שני פורטלים של הומואים ולסביות ישראליים נפתחים באינטרנט: "gayway.co.il" של רונן דורון ו"globalgay.co.il" של איתמר גלבוע.

10/99 הקרנת בכורה לסרטו של רן קוצר: "משחקים עליזים" בסינמטק ת"א. הסרט עוקב אחר משלחת ההומואים והלסביות לאולימפידת הגייז באמסטרדם, קיץ 1998.

10/99: החלה פעילות קל"ף בבאר-שבע.

חוברת המאמרים "לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות" בעריכת דלית באום ועדית מרן, יוצאת לאור ע"י קל"ף. זוהי חוברת המאמרים היחידה בעברית שיצאה בנושא.

12/1999: פתיחת בית קל"ף בתל אביב

הופיע הגיליון הראשון של "בגאווה"- מגזין הקהילה ההומו-לסבית בישראל בעריכת אור מרוני-פנר.

1999: האמנית דפנה גנני פותחת תערוכת יחיד בגלריה "בית העם", ובה ציורי נשים חולמות נשים.

2000:

פסטיבל סרטי הקולנוע ההומולסבי השני מתקיים בסינמטק ירושלים בשתוף הבית הפתוח.

תחרות סרטים הומו-לסביים קצרים נערכה לראשונה ביוזמת המגזין "בגאווה" ובהשתתפות האוזן השלישית וסינמטק ירושלים.

תכנית הטלביזיה "בקריאה ראשונה" של אבירמה גולן בטלביזיה החינוכית מקדישה תכנית שלמה לספרות הומולסבית ולפסטיבל סרטי הקולנוע ההומולסבי השני בירושלים

תערוכת הצילום ההומוארוטית של צילומי חיילים מאת עדי נס מתקיימת בגלריה "דביר" בתל אביב, והצלם זוכה בפרס גוטסדינר היוקרתי מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות.

הספר של קבוצות ההורים, "אמא, יש לי משהו לספר לך", מאת דבורה לוז ושרה אבני, רואה אור בהוצאת "שופרא".

פורום גייז פעיל ותוסס נפתח בפורט האינטרנט IOL. מנהלי הפורום: ירון ומיקי.

משרד הפנים מצהיר כי הוא מעניק תושבות זמנית בארץ להומואים ולסביות לא יהודים החיים בארץ עם בני ובנות זוגם, אזרחי ישראל.

01/2000: קל"ף זוכה לאות הוקרה לנשים וארגונים שחוללו שינוי בקידום מעמד האשה מטעם שדולת הנשים בישראל והקונגרס האמריקאי היהודי.

04/2000: מפגש ראשון של הקהילה ההומו-לסבית עם מפלגת "שינוי". המפגש נערך בבית מפלגת שינוי בתל-אביב.

05/2000 – התוכנית קלפים פתוחים עוסקת בנערות לסביות ומשודרת ללא צורך במאבק משפטי או ציבורי.

רומן לסבי של אביבה אברון "רציתי לנשק לך בשה החרציות" יוצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות. זמן קצר אח"כ יוצא לאור רומן לסבי נוסף בהוצאת שופרא, "תאנים, אהובתי" מאת דנה ג. פלג.

 

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *