החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (67)
מדי סופשבוע אני עובר על מוספי כל העיתונים כדי לראות האם התפרסמה כבר ביקורת ספרותית על ספריי החדשים, "הנזיר היהודי," "עמלק," "סיור כתובות" ו"יודע כיליונו," ומדי סופשבוע אני מגלה שלא, עדיין לא. מלבד מאמריהם של ירון אביטוב וצור ארליך, ב"סרוגים" וב"מקור ראשון", לא היה שום מאמר ביקורת על ספריי החדשים. זה פשוט מדהים אותי בכל סופשבוע מחדש.
במערכת ספרותית שבה מוספי הספרות עוקבים רק אחר חלק מן הספרים החדשים הרואים אור במקומותינו, וכתבי העת אף הם ממעטים בפרסום מאמרי ביקורת, יש רק שני כלים שיכולים לקבוע דעה בנוגע ליצירה מקורית – המלצות קוראים ברשתות החברתיות, באתרי האינטרנט ובמועדוני הקוראים השונים, והקרנות למלגות וועדות הפרסים.
תמונה זו היא רק חלק מן העוגמה הכרוכה כיום בחיים הספרותיים ובתעשיית הספרים.
החיים הספרותיים, ובתוכם גורלם האישי של סופרים וסופרות וגם מצבה של הספרות העברית, כמכוננת הזהות הישראלית והיהודית בזמננו, וכמתחזקת וכמפתחת הלשון העברית, כרוכים במצבה של תעשיית הספרים. הסופר (או המתרגם במידה ומדובר בספרות מתורגמת לעברית) הוא פועל הייצור הראשון של הספרות העברית ושל תעשיית הספרים גם-יחד. בלעדיו תיגרע עבודתם ופרנסתם של כול בעלי המקצוע בדרך – עורכי הספרות, עורכי התרגום ועורכי הלשון, המגיהים, הסדרים, המעצבים והמעמדים, הכורכים והמדפיסים, המוציאים לאור והמפיצים, בעלי רשתות חנויות הספרים והחנויות העצמאיות, אתרי המכירה של ספרים במתכונת דיגיטלית או ווקאלית, אנשי יחסי הציבור, השיווק וקידום המכירות של ספרים, מבקרי הספרות וסוקריה, חוקרי הספרות ומתעדיה, השופטים בוועדות הפרסים והתחרויות ויושבי ראש הקרנות המעניקות מלגות יצירה לסופרים. כל החיים הספרותיים הללו ותעשיית הספרים תלויים במידת יכולתםן של סופרים.ות להתפנות ליצירתם, להקדיש לה את מרב זמנם.ן ומרצם.ן וליתן לה מכישרונם.ן.
תהליך היצירה ותהליך ההפקה של ספר – כולם מתנקזים בסופו של דבר לנקודות המפגש של הספר עם קוראיו וקוראותיו. נקודות המפגש הללו הן הספריות הציבוריות, חנויות הספרים ואתרי האינטרנט של החנויות ושל בתי ההוצאה השונים. אם הכותרים החדשים זורמים כיאות אל נקודות המפגש הללו יש מגע בינם לבינםכן. אתם קוראים ורוכשים את הספרים, וכול בעלי המקצוע, מנקודת ההפצה ועד לסופר, מקבלים כול אחד.ת את חלקם.ן. אך אם הזרימה של הספרים החדשים לנקודות מפגש אלו מופרעת, אין מגע, אין מכירה, אין צריכה ואין הכנסה.
תעשיית ספרים חכמה, תרבותית וציונית, המכבדת את התחום שהיא עוסקת בו, הספרות העברית לדורותיה ובתוכה גם ספרות מתורגמת לעברית, מבינה את ערכו של ריבוד ספרותי, של שיח בין דורי, ויודעת לעודד ולפתח צריכה של ספרים ישנים וחדשים. היא מפתחת בו-זמנית מגע בין הספרים החדשים לבין צרכניהם, וגם את הבֶּקְלִיסְט, אותה רשימה רבת היקף של כול הספרים שראו אור במדינת ישראל מאז היווסדה.
לעומת זאת, תעשיית ספרים מוּנָעת רווח, שהדבר היחיד המעניין אותה הוא רווח מול הפסד, צמצום עלויות אחסון, שיווק והפצה למטרת הגברת רווח, פועלת הפוך מזה. היא קולטת כול הזמן ספרים חדשים, במחיר פליטה מן החנויות של ספרים מתיישנים, גם אם ב'מתיישנים' הכוונה היא לספרים שראו אור חודשים ספורים לפני כן. היא מסירה אותם לא רק ממדפי הספרים בחנויות, אלא גם מן הקטלוג הדיגיטלי שלה. היו – ואינם. מה שלא נמכר במאות ובאלפים פשוט נמחה מזיכרון המערכת. לא קיים.
אחרי כן ניתן יהיה, אם בכלל, למצוא את הספרים הללו רק בחנויות יד שנייה, או אצל מאתרי ספרים כמו איתמר לוי.
הסוד הגלוי מאחורי תעשיית הספרים בישראל כיום הוא, שחיי המדף של ספר חדש בחנויות הספרים הם קצרים יותר מחייו של פרפר. הסופר כותב, כול בעלי המקצוע בדרך מסייעים לו להוציא לאור את ספרו. אך כאשר הספר מגיע למפיץ, הוא נוטל עמו דוגמה, נוסע לקניינים הראשיים בשתי הרשתות הגדולות, מראה להן את הדוגמה ושואל כמה עותקים ירצו להזמין מן הספר. וכך גם עם כמה מן החנויות העצמאיות. רק על פי תשובתם הוא מודיע למוציא לאור כמה עותקים עליו להדפיס ממנו.
המוציא לאור, שכמו המפיץ והרשתות וחנויות הספרים, רוצה לחסוך בעלויות האחסון של מלאי מת, מדפיס רק את כמות העותקים שהמפיץ מבקש, בתוספת כמה עשרות עותקים לביקורת ולמחבר.ת. הספרים מועברים למפיץ, וממנו לחנויות, ומקץ זמן קצר מאוד, לעתים בתוך חודש ימים בלבד, מוחזרים כול העותקים כלאחר כבוד אל מחסני המפיץ. והוא, מצידו, מדווח עליהם כעל 'מלאי מת,' מונח מקצועי בתחום המיסוי, המאפשר לו להזדכות עליהם מול רשויות המס – ואז ממהר להשיבם אל המוציא לאור, כדי לחסוך בעלויות האחסון.
התהליך שתיארתי לעיל אינו מחזור החיים של הספרות העברית, אלא תהליך המתתה. עשרה ספרים חדשים ויותר רואים אור מדי יום במדינת ישראל. רובם רואים אור במימון המחברים אם במישרין ואם על ידי רכישת עותקים מראש, או בסיוע קרנות. רק מעטים מהם יגיעו לחנויות, ומן המעטים האלה רק מעטים יימכרו. רוב הספרים שיראו אור לא יגיעו כלל לנקודות המכירה, ויוחזרו כלאחר כבוד להוצאות לאור ולמחברים.ות שלהם. הדבר הזה נובע קודם כול מן התפיסה העסקית של תעשיית הספרים, ומההכרח של רשתות הספרים והחנויות העצמאיות לצמצם עלויות אחסון ומידוף ולהגביר את הרווח. אבל ראייה צרה זו לא מאפשרת את מחזור החיים של הספרות, ולמעשה דנה אותה להכחדה.
לאחרונה בדקתי את מצב ספריי באתרי האינטרנט של שתי רשתות הספרים הגדולות, 'סטימצקי' ו'צומת ספרים', וגם בחלק מן החנויות העצמאיות. הוצאתי לאור עד כה 29 ספרים. מתוכם רק ספר-ביכוריי וספרי-הילדים שלי אזלו מן השוק וטרם הודפסו מחדש. אך ממרבית ספריי, בשירה ובסיפורת, אלה שהוצאתי לאור בבית ההוצאה לאור שלי, 'שופרא לספרות יפה', נותר עוד מלאי יפה של עותקים. לתדהמתי גיליתי, שרוב ספריי אינם מצויים כלל בקטלוג הספרים און ליין של הרשתות ושל החנויות, ובמידה והם מצויים, על פי רוב כתובה לידם ההערה 'אזל מן המלאי.'
זה כמובן לא נכון. המלאי שוכב אצלי בארגזים, במחסן בתובל. הרומנים החדשים שלי, "מעשה בטבעת" שראה אור ב'כתר,' "כשהמתים חזרו," "אשת הפיראט היהודי" ו"הנזיר היהודי", שראו אור בהוצאת כנרת זמורה, נמצאים כמובן בחנויות ונמכרים היטב, תודה לאל. אבל כול מי שירצה לרכוש את ספרי השירה שלי, או את הרומנים הראשונים, ואת כול הספרים של אחרים שהוצאתי לאור בהוצאה לאור שלי, ולא תהיה לו התושייה לפנות אלי במישרין, או לגלוש לחנות הספרים באתר שלי, יאמין שהספרים הללו אזלו מן השוק ואינם.
כך הורגים ספרים. כך גם פוגעים פגיעה אנושה ביכולת שלנו, סופרים וסופרות, להתפרנס מפרי עמלנו ולהתמיד בכתיבה.
תמונת המצב הזו אינה חדשה. היא כבר בת שני עשורים ויותר. היו שניסו להיאבק בה בניסיון לשבור את המונופול של רשתות הספרים, והיו שניסו לגונן על הסופר ומעמד הספר בחוק הספרים. היוזמות הללו נכשלו. כתוצאה מכך, התפתחו תופעות חדשות בתעשיית הספרות: קמפיינים למימון המונים, שבמסגרתם סופרים.ות מגייסים כסף למימון ההוצאה לאור של ספריהם, ומבטיחים בכך גם את מכירתם של כמות עותקים מסוימת מראש, ובניית קהל ליצירתם; הקמת אתרי אינטרנט עם חנויות לסחר מקוון בספרים, אם משל סופרים וסופרות ואם משל בתי הוצאה לאור, המוכרים בהם הן את הספרים החדשים והן את הספרים בבקליסט; הוצאות לאור הפותחות חנות עצמאית (כמו הוצאת 'סער' וחנותה ברמת השרון והוצאת 'תשע נשמות' וחנותה בתל אביב), יוזמות מו"ליות עצמאיות של חנויות, המעוניינות לקדם ספרים וסופרים ותרגום מספרויות שונות (כמו היוזמות המו"ליות של 'תולעת ספרים' בתחום הפסיכואנליזה ועוד, של 'הולצר ספרים' בתחום היהדות ושל כתב-העת 'גרנטה' לספרות מקומית ובינלאומית, שמוציאה חנות 'סיפור פשוט'), חיבור בין חנויות ספרים לבתי קפה ומסעדות (כמו 'תמול שלשום' בירושלים), פתיחת סדרות של הרצאות בחנויות, המקדמות ספרים שהוציאו לאור (כמו ב'הולצר ספרים' בירושלים) ועוד.
אבל בכול אלה אין די. הגיע הזמן שסופרים וסופרות עבריים, וגם בתי ההוצאה לאור העצמאיים, ינקטו ביוזמה משותפת כדי להחזיר לספרות העברית ולתעשיית הספרים את מחזור החיים שלה.
המשוררת מרים איתן, זכרה לברכה, רעיית השופט דב איתן ז"ל, זרקה לי רעיון כבר לפני שלושים שנה, בשיחה שניהלנו על מצב הספרות, בביתי דאז, בנווה צדק. היא שאלה מדוע שלא נקים קואופרטיב של סופרים וסופרות ושל בתי הוצאה עצמאיים, במסגרתו נוציא לאור ו/או נפיץ ונשווק יחד את ספרינו. הבוקר קמתי עם המחשבה הזאת, שוב. אמרתי לעצמי, שאין טעם כיום להתאחד כדי לפתוח חנות אחת או יותר במרחב הפיסי. זה יקר מדי, ועלול לא להצדיק את עצמו. אבל אולי יש טעם גדול במשהו אחר לגמרי – להתאחד יחד, סופרים וסופרות, בתמיכה ציבורית ובגיבוי אגודת הסופרים ואיגוד הסופרים, כל הסופרים והסופרות וכל בתי ההוצאה העצמאייים, ולהקים יחד אתר אינטרנט לסחר מקוון בספרים.
לאתר יקראו 'בקליסט', או 'קריאה חוזרת'. כול סופר או סופרת או בית הוצאה לאור שירצו בכך יוכלו להציג בו את כול הספרים שכתבו והוציאו לאור, במתכונת אחידה (מבחינת הפורמט), לרכישה און ליין היישר מידי הסופר.ת או בית ההוצאה העצמאי. לאתר לא תהיה אחריות כלפי הקונה ומימוש קנייתו. הכסף שייגבה בכרטיס אשראי יועבר במישרין לידי המוכר.ת, ולו.ה תהיה אחריות לאספקת הספר לרוכש.ת.
נדמה לי שזה דבר די פשוט להפקה, מפני שלא מכבר הסתייעתי בשני אנשים מצויינים בפיתוח חנות הספרים באתר שלי, ובחיבורה למנגוני סליקה של אשראי. אני נהנה ממנה מאד כעת, שעה שמדי יום ומדי שבוע א.נשים רוכשים ממני את הספרים שכתבתי ואת הספרים שהוצאתי לאור לאחרים.ות במישרין, בלי מנגנוני תיווך.
אני מאמין שזו צריכה להיות הדרך החדשה שלנו עכשיו. להתאגד יחד, איגודי הסופרים, בתי ההוצאה העצמאיים והסופרים והסופרות העצמאיים.יות, ולהקים אתר סחר מקוון כזה, שיחזיר לספרות העברית ולתעשיית הספרים את חִיותה.
וברוח הדברים האלה, כול הספרים של הוצאת 'שופרא לספרות יפה,' ובהם גם ספריי שלי, ניתנים לרכישה בחנות באתר האינטרנט שלי, כאן, והשבוע בלבד – בחמישים אחוזי הנחה! תוכלו להיכנס לחנות, לבחור לעצמכםן מספרי ההוצאה, וכשתגיעו לעמוד התשלום הקלידו את הקוד ubznsed6 ותזכו בהנחה.
