Uncategorized

סמולני לייט. או: נאצי משני הצדדים.

החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (233).

     אם יש דבר המפתיע אותי בכל פעם מחדש הוא הקושי של בני אדם להכיל מורכבות. במציאות פוליטית מקוטבת, שבה החברה נחצית לשני גושים או מחנות, הקושי הזה ניכר שבעתיים. תיוג האדם את זולתו כ'עמית' או 'טורף', 'משלנו' או 'משלהם', מחריף, והיכולת לקבל מורכבות נדחקת מפני ראיית הכול בשחור-לבן.

     על אחת כמה וכמה נכונים הדברים, אחרי שנים רצופות של הסתה מצד בנימין נתניהו, לפיו השמאל 'שכח מה זה להיות יהודים', השמאל מעוניין להקים ממשלה עם 'תומכי טרור', וכל מי שאינו יהודי על פי תפיסת הימין את היהדות נתפס כעמלק, כזרע גויים, כצאצא של נאצים וכעוכר ישראל.

     נתניהו עסק כל שנותיו לא רק בהסתה, אלא גם בשיבוש הלשון, בהמרת המשמעויות של השפה העברית לשפת התעמולה והכזב. 'משילות' הפכה ממילה המציינת הקפדה על הפרדת הרשויות לעיר מקלטו של הנבל. 'פסקת ההתגברות' הפכה מכלי לאיזון בלמים במערכת המשפט לכלי ההרס שלה. אוהבי ישראל הגדולים ביותר מן השמאל הציוני הפכו לבוגדים. באווירה כזאת, חסר רק ניצוץ כדי שיעביר כאן תבערה גדולה, שנִתקשה מאד לכבותה.

     אני כותב את הדברים האלה, מפני שאני מוטרד מאד. לפני מספר ימים קיבלתי לתיבת הדואר שלי במסנג'ר של פייסבוק הודעה מאיימת. היא נשלחה אלי אחרי שפרסמתי פוסט שהזהיר מפני האפשרות שתפרוץ כאן מלחמת אחים. הכותב, כפי הנראה, בלבל בין האזהרה שלי מפני אפשרות נוראה כזו – לבין קריאה לקיומה, ובין תיאור המצב הפוליטי והחברתי הנפיץ לבין עיצובו. הוא גם, ובעיקר, לא באמת מכיר את דעותיי ועמדותיי המורכבות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הנובעות מהיותי בן דור שני לשואה, יהודי ציוני גאה. והוא גם לא יודע שאני נטול אישה.

     וכך כתב לי:  "חחחחח אתה באמת חושב שאתה תקרא למלחמת אזרחים, ולא יקרה לך שום דבר אם תהיה מלחמה כזאת? עכשיו השם שלך כתוב וזכור. אם תהיה פה מלחמת אזרחים, זה בעצם הסוף של המדינה יא טמבל, אתה חושב שחמאס והערבים מיוש, וערבים שחיים בישראל, וחיזבאלה, יישבו בשקט ויחכו לראות כמה כמה נגמר ?????הם יכבשו אותנו תוך רבע שעה, ויישחטו פה מיליונים. אתה באמת חושב שברגעים האלה אתה תוכל לברוח???? אתה חושב שיהיה לך זמן למכור את הבית ולארגן כסף ולעבור למדינה אחרת בצורה מסודרת???? אפילו לארוז מזוודה עם כמה בגדים לא יהיה לך זמן. ואם כבר תצליח לעשות את זה, אתה חושב שאנשים ייתנו לך לחיות חיים נוחים בחוץ לארץ עם האישה והילדים?????? אחרי שגרמת פה למדינה להתרסק???? אתה חושב שלא יחפשו וימצאו אותך, כמו שציידי הנאצים מצאו נאצים?????? אתה חושב שאתה תוכל לשבת בחיבוק ידיים אחרי שתחריב את ישראל ותוכל להנות מחיים רגילים עם התאומים שלך???? אני בטוח שיש אנשים שיחפשו אותך בכל פינה בעולם, אם אתה תגרום לחורבן ישראל. והפוסט שלך עובר למשטרה על קריאה למרד יא בן כלב."

     מה שטרד את מנוחתי בהודעה זו הוא חריצת הדין שלי, השוואתי לנאצים, הבטחת הרדיפה אחריי ואזכור ילדיי. זה לקסיקון ביביסטי מוכר, אבל כאשר הבטחת הנקם רשומה לדורות הבאים, וילדיי מוזכרים בה, זה בהחלט מטריד. הדבר הכי מדהים הוא, שהכותב משוכנע שאני, אילן שיינפלד, סופר ומשורר ואב יחידני לתאומים, המתגורר בגליל, בין ערבים, ובתוך השטח שחיזבאללה הגדיר בתוכניות המגירה שלו לכיבוש (עד כביש 85), אני זה שאגרום למדינת ישראל להתרסק.

     אמנם, מאדם החורץ כל כך מהר דינו של אדם אחר, בהודעה משובשת מבחינה תחבירית ומלאה בסימני שאלה, המעידים על זעמו, אינני יכול לצפות לראייה מורכבת של המציאות ובתוכה שלי. אבל בכל זאת, זו הזדמנות בעבורי לומר כאן כמה דברים.

     הכי חשוב לי לומר הוא שאני יהודי, ציוני ואוהב הארץ הזאת. זו ארצי, זו מולדתי, אין לי מקום אחר מלבדה, ולכן גם ברצוני לשמור עליה מכול משמר. יהדותי מקפלת בתוכה גם את  עקרונות החירות, השוויון, השלום והצדק, כפי שבאו לידי ביטוי בספר-הספרים, בנבואה וגם במגילת העצמאות. לכן, גם אם מצד גבולות ההבטחה, הארץ הזאת מובטחת לנו ולזרענו עד הפרת והחידקל, המציאות ההיסטורית מחייבת אותנו לפשרות, כפי שדגלו בהם כול מנהיגי ישראל, מבן גוריון ועד ז'בוטינסקי.

     חלוקת הארץ חייבת להיעשות, בהסכמה מלאה בין עם ישראל לבין הפלסטינים, בדיאלוג ישיר, גלוי וכן, ותוך פירוז והעמדת ערבויות. רק שחרור ישראל מהיותה מדינה כובשת תאפשר לה לשוב לערכים שעיצבו אותה מראשיתה ולחזק את צמיחתה הרוחנית, החברתית והכלכלית. אולם, בד-בבד עם זאת, אני מאמין כי ישראל חייבת להקל את חוקי הגיור, ולפתוח את שעריה, מכוח חוק השבות, לא רק בפני נכדים של מי שהם יהודים, אלא גם בפני צאצאי המומרים והאנוסים, מגלות ספרד ועד ימינו, שמיליונים מהם חיים בקהילות המקיימות אורח חיים יהודי למחצה, במדינות דרום אמריקה ובמקומות נוספים.

     תנופה דמוגרפית כזו היא לא רק בגדר מימוש חזון הנביאים, בדבר קיבוץ גלויות ישראל, ותיקון העוול ההיסטורי הנורא של גירוש ספרד, רדיפת היהודים בכול הארצות שברחו אליהן והמרתם בכפייה. היא גם כורח מציאותי. מרגע שייפתחו שערי ישראל בפני כול צאצאי ישראל, מבלי לדקדק בטיב ובעומק יהדותם ומבלי לייסרם או להענישם מפני שאבות אבותיהם העדיפו להתנצר על פני מוות, יוכרע כאן המאבק על הארץ הזאת לעד.

     את הדברים האלה אמרתי לא רק בטקס הענקת פרס ברנר, שזכיתי בו בשנה שעברה, אלא גם באינספור מאמרים שפרסמתי ברשתות החברתיות. כאשר שוחחתי על כך עם שר התפוצות לשעבר, נחמן שי, פטר אותי מעליו בשאלה, 'ואיפה אתה חושב ניתן יהיה לשכן את כול צאצאי היהודים האלה!?'. לעומת זאת, נפתלי בנט, ראש הממשלה היוצא, עוד בהיותו שר באחת ממשלות נתניהו, כינס ועדה שדנה בטבעם של צאצאי האנוסים והמומרים, כתבה תכנית פעולה לקירובם לישראל ולהעלותם אליה. אלא שתוכנית זו נגנזה, לצערי, בארכיון הכנסת.

     אינני איש שמאל 'קלאסי' ואינני איש ימין. כאשר יצאתי בשירי מחאה במלחמת לבנון הראשונה, התייחסו אלי כבוגד אפילו בתוך משפחתי. ואילו כאשר יצאתי במלחמת הלבנון השנייה עם שיר מתלהם, הקורא 'להיכנס' בחיזבאללה ולהחריב את לבנון, הוקאתי מן השמאל והאנשים הכי קרובים לי בשמאל הגדירו אותי כנאצי.

     כאשר התבקשתי לעשות יחסי ציבור לפסטיבל בפתחת רפיח סירבתי לכך. וכאשר הוריי חשבו לעבור לגור באריאל הודעתי להם, שאם כך יעשו, כף רגלי לא תדרך על סף ביתם. אבל כאשר התאהבתי בבחור מאריאל, ואחרי שנים בבחור מאפרת, ואחרי כן בבחור ימני מאד מטבריה, אהבתי אותם, מבלי להיכנס לפוליטיקה.

     כאשר כתבתי שיר המזדהה עם כאבם של מפוני ימית, הלחינו ושרו אותו באוהל המפונים. וכאשר כתבתי רומן אחרי רומן על דמויות ופרשיות שכוחות מן ההיסטוריה היהודית, זכיתי בשבחים רבים. אבל מאז התגלו פרשיות השחיתות הכרוכות בעקביו של בנימין נתניהו, הלכות הנהנתנות החזירית של בני ביתו, הניצול שלהם את הקופה הציבורית, הסתמכותם על מיליארדרים לרווחתם האישית, אופן הניהול המשפחתי של ענייני ישראל הרגישים ביותר והניהול הכושל של כול מישורי החיים בישראל – יצאתי למחאה נגדו, כרבים אחרים, והשתדלתי, ועודני משתדל להיות פעיל בה הרבה.

     הסירוב המוחלט שלי, כמו גם של רבים מחבריי וחברותיי, לקבל מצב שבו ראש ממשלה נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים שולט בנו, הסירוב לקבל מנהיג מושחת ומסית, השואב את כוחו מהסתה קבועה, מדברי משטמה, מחרחור ריב ומהרס מערכות החוק, האכיפה והמשפט, אין בו דבר וחצי דבר עם שלילת העמדות הציבוריות בעד או נגד כיבוש, בעד או נגד טבעה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. ההפך הוא הנכון. אני מאמין נחרץ בהכרח קיומה והתמדה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. זו הסיבה שאני קורא להקלת חוקי הגיור ולפתיחת חוק השבות.

     כמי שחי את הפוליטיקה של השמאל, וגר בגליל, גם אין לי שום אשליות בנוגע לטבעה של ההנהגה הפוליטית הערבית או לגבי החברה הערבית בישראל. ראשי המפלגות הערביות אינם מחמיצים הזדמנות להסית את ערביי ישראל נגד הממשלה, כול ממשלה, אינם מפסידים שום אפשרות להלל את בני עמם הטרוריסטים, והם בפירוש לא הפתרון לבעיה הפוליטית. הם חלק מן הבעיה. כמובן, כאשר כתבתי בשבוע שעבר, שאמנם אני מעריך את יכולתה להיות שרת רווחה, אבל ראוי לשלול את החברות בכנסת של חה"כ עאידה תומא סולימאן, מפני שהיללה את השאהידים, השמאלנים תומכי בל"ד קראו לי פשיסט, והביביסטים בירכו אותי על כך שעיניי נפקחו סוף סוף.

אבל אני לא פה, ולא שם. לא שולל ולא מחייב. אני מאמין, שלמרות הקושי הפוליטי עם נציגי החברה הערבית בישראל כיום, ודווקא בגללו, מוטלת על כולנו, יהודים וערבים כאחד, החובה לפעול בתחומי האכיפה, החינוך, התשתיות, ביצירת הזדמנויות להידברות, בכינון ברית אזרחית בין אזרחיה היהודים לבין אזרחיה הערבים של ישראל. זאת, תוך כדי התקדמות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרכי שלום.

     ממשלת הימין הקיצונית המתרקמת בימים אלה היא לא הפתרון למצבה של ישראל, היא חבית השרפה שתבעיר את הבית על ראש כולנו. הקשחת חוקי ההגירה וביטול סעיף הנכד והגיור הרפורמי יוציאו מכלל ישראל שני שליש מן העולים שעלו ארצה ממדינות חבר העמים, וכבר התערו בה ותורמים לה. היא גם תפגע אנושות ביחסינו עם הקהילות היהודיות בצפון אמריקה ולא תאפשר את קיום חזון הנביאים ברוח שביטאתי כאן. הטיית תקציב המדינה ושעבוד אוצר המדינה לקהילות ולמוסדות החרדיים תפגע בתוכניות הפיתוח של תשתיות בישראל, ואשרור שישים נקודות 'ההתיישבות הצעירה', שם מכובס להתנחלויות זדון בלב אדמה פלסטינית, כמו גם הקמת הישיבה בחומש, תהרוס כול אפשרות לדיאלוג ולהסכם שלום.

     אינני איש שמאל ואינני איש ימין. אני בן הדור השני לשואה, אוהבה של הארץ הזאת ומשרת נאמן של ספרותה ושל תרבותה. כך עשיתי כל חיי וכך גם אתמיד לעשות. אבל התגובה הקיצונית הזאת שקיבלתי, כמו גם העדויות העולות בשבועות האחרונים מכול קצווי הארץ, של אלימות חיילים ומתנחלים נגד פלסטינים, וביביסטים נגד אנשי המחאה, וחיילים נגד פעילי 'יש גבול', מחריפות את תחושת הסכנה שאני חש. אנחנו קרובים מאד למלחמת אחים, שלא יהיו בה מנצחים, כי אין מנצחים במלחמת אחים. רק אויבי ישראל ישושו ויגילו בה.

     כותב התגובה אלי איים שהוא מעביר את הפוסט שלי למשטרה. אני מקדים ואומר, שאני מבקש שמישהו יעביר את הפוסט הזה ואת קודמיו למחלקה היהודית בשב"כ. זה הגוף הראוי והמתאים לחקור כול סימן לפגיעה בסדרי השלטון הדמוקרטי בישראל. אני מציע שבמקרה כזה לא יתחילו בי, אלא באדם שקיבל לידיו השבוע את המנדט להקמת ממשלה.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך
Close