הוראת כתיבההורותהורות בגיל מבוגרהורות גאההורים וילדיםחד הוריחד הוריותחדהורייצירתיותכלליקמפיין למימון המוניםתהליך היצירה

ביו ריתמוס (היום ה-59)

     ככול שאתה מתבגר אתה לומד לכבד את הקצב הפנימי שלך. אם אתה מקשיב לו בתשומת לב, ומציית לו, אתה מרוויח. אם לא, אתה מפסיד. אני צייתתי. אחרי יומיים של כאבי צוואר וגב, עשיתי רק עשרים דקות ארובי הבוקר, מעט מתיחות ועבודת בטן, ואחרי כן הלכתי הביתה לכתוב.

     לא היה לי מושג על מה אני עומד לכתוב היום. הייתה לי רק המחויבות לעשות כן. הוצאתי איתי החוצה את הברית החדשה. אולי אמצא רעיון בעודי קורא בה. אך לא היה עלי לעשות כן. ברגע שהתיישבתי ליד השולחן, התחלתי לכתוב על הצורך האנושי בתגמול, ועל האופן שבו הדת עושה בו שימוש. ובעודי כותב זאת, קיבלתי סצנה קורעת לב, שבה הגיבור שלי, בגיל 13, מאבד את אמונו באביו. זה בא משום מקום, אבל מוחשי ודרמטי עד כאב.

     מכיוון שכול כך כאב לי פיסית, וגם ציפיתי לביקור של משה, חבר מאוד קרוב שלי, לא ערכתי היום. צייתתי למקצב הפנימי שלי, ובמקום לעבודה בעריכה, כמדי יום, יצאתי החוצה אל גן הירק שלי, עישבתי אותו מעט, ואז זרעתי בו שמיר וכוסברה.

     אם מישהו מכן עשה זאת, הוא ודאי יודע שבכול שקיק אתה מקבל המון זרעים. וכך, אפוא, מצאתי את עצמי זורע שמיר וכוסברה בכול שטח החצר שלנו, בתקווה שהגשם הראשון, הצפוי להגיע הנה כבר השבת, ימלא את הגינה שלי בעשבי תבלין.

     משה הגיע. אנחנו מכירים כבר מזה שלושים שנה, ויש לנו הרבה במשותף. אבל מאז נולדו הילדים בקושי היה לנו זמן איכות יחד. הבוקר היה. הילדים היו בגן, אנחנו היינו חופשיים מעבודה, ויכולנו לשבת ולשוחח ולסעוד יחד את לבנו במשך שעה ארוכה. זה היה נהדר.

     מיכאל ודניאל חזרו מן הגן כמו תמיד, עם חבר. והיה לנו אחר צהריים נחמד יחד. מזה כמה שבועות טוב לנו יחד, רגוע לנו, וזה משמח אותי. מלבד רטינות בוקר, כמו 'אבא, אני לא הולך היום לגן, בגלל שאסור לי להביא אליו את מכונית המשטרה שלי, בגלל שיש בה בטריות,' הדברים פה מתנהלים בשלווה.

     נראה שהילדים גדלים, מתבגרים. הם רגועים יותר, מקבלים על עצמם את חוקי הבית ופחות משתובבים מאשר מקודם לכן. אני מאמיןש השינוי הזה נובע גם מן העובדה שאני רגוע יותר, מפני שאני כותב מדי יום, ושמח באופן בסיסי. זה ודאי משפיע גם עליהם.

     אינני יודע האם, במהלך הימים המעטים שנותרו לקמפיין גיוס ההמונים שלי, אצליח לגייס את מלוא הסכום שביקשתי לגייס. אבל אני מעריך את האפקט הצדדי שלו כהישג של ממש – במשך כול הימים מאז פתחתי את הקמפיין הזה, בארץ ובחו"ל, כתבתי ועודני כותב שלוש כתיבות מדי יום. זה הגמול האיתי שלי, ואני מסופק ממנו ובו לחלוטין. אבל אם אתם רוצים לתת לי יד בשמירה על שגרת הכתיבה המבורכת הזאת, אתם יכולים להיכנס לקמפיין שלי ולתמוך בו. תודה, ולילה טוב.

 

 

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button