התנגדות ושמחות אחרות (111).
הסטרט-אפ החדש של הימין הוא השימוש בתפילה ובספרי תורה כמאבק במדינת ישראל הדמוקרטית. אין ספק שזו בחירה מעולה. אנחנו ניכסנו לנו את דגל הלאום, הם הבינו שעליהם להשיב לנו בדרכם – בניכוס היהדות, ובפרט התפילה במרחב הציבורי וספרי התורה, ככלי להשלטת היהדות על המרחב הציבורי החופשי.
התפילות בהפרדה בכיכר דיזינגוף ביום הכיפורים היו רק ההתחלה, הנבט של ניכוס היהדות ככלי מאבק בידי הימין החרד"לי. 'ראש יהודי' ניסו להתחכם להחלטת בית המשפט ועיריית תל אביב יפו, ויצרו הפרדה בדגלי ישראל, בגובה, כך שניתן לעבור מתחתיהם, כביכול אין הם מהווים הפרדה כלל. עצם השימוש שלהם בדגל ישראל לצורך זה הבהיר את כוונתם – ליצור פרובוקציה שאי אפשר לטעון נגדה שהיא הפרדה פיסית, תוך שימוש בסמל שנוכס בידי המחאה.
הבוקר הגיע השלב השני בניסיון ההשתלטות על המרחב הציבורי. הרב ליאו די נבחר, שוכנע ושוגר לכיכר דיזינגוף כדי לקיים בה תפילה בהפרדה, ולא בכדי. הוא תושב אפרת, הוא שכל את אשתו ובנותיו ופיגוע, הוא יהודי אמריקני במוצאו שעלה ארצה, לפי עדותו היום בראיון בגל"צ, כדי לחיות כיהודי חופשי במדינת היהודים. שליחתו לכיכר דיזינגוף היא כמו הטלת פצצת מצרר ללב הציבור החילוני, שהרי הוא עצמו, בציוץ שכתב באנגלית, מעיד על כך שהוצע לו לקיים תפילה זו בדיזינגוף, ושייתכן שייעצר בשל כך. משמע, הוא ידע שהוא שותף לפרובוקציה ולמעבר על החוק, ויצא אליה ברצון.
כול הבכי וההי של אנשי הימין, מראש ממשלת ישראל המתועב, שהסתתו היא אמנותו, דרך השרים וחברי וחברות הכנסת, הוא לא פחות מאשר חגיגה על חשבון המחאה וניסיון להחלישה, על ידי ציור המוחים כאנטישמים, יודו-נאצים, אנרכיסטים וטרוריסטים. ליאו די קרא להם 'מחבלי תורה' בראיון בגל"צ, וראש הממשלה, שם רשעים ירקב, צייץ: "איש מחאה דחף את הרב ליאו די ששכל את רעייתו ובנותיו בפיגוע טרור רצחני רק בגלל שעטה טלית והחזיק בארבעת המינים בלב תל אביב". נתניהו האשים כי "אין גבול לשנאה ולטירוף", וקרא: "תתביישו". (YNET).
בראיון עמו בגל"צ חזר הרב ליאו די שלוש פעמים על האמירה, לפיה יהודי צריך להיות חופשי להתפלל בכול אופן ובכול דרך ובכול מקום שיבחר, במדינת היהודים, גם אם יפר בזה את החלטות העירייה או את פסיקת בג"צ. למרבה תדהמתי, מראייניו לא טרחו אפילו להעמיד אותו על חומרת דבריו – הסתה ברורה להפרת החוק בשם חופש התפילה של יהודי.
הדברים הללו מבהירים מעל לכול ספק שמדובר בכוונת מכוון. הימין החרד"לי אסר מלחמה על מרחב החיים הציבורי בישראל, באמצעותה שימוש בתפילה ובתשמישי קדושה, שקשה לכול יהודי ליברלי, חילוני או מסורתי, לעמוד מול 'חילולם'.
השימוש הציני והנתעב הזה בתפילה ובתשמישי קדושה הולך להתחולל גם מחרתיים, בחוצות הערים החילוניות, עם יציאת המתפללים מבתי הכנסת להקפות בכיכרות הערים הגדולות. עד כה, שמחת תורה היה תמיד חג של שמחה, שירה וריקודים, איש לא תקף מתפללים שיצאו מבתי הכנסת שלהם לחגוג בחוצות. אבל השנה נצבע החג בצבעי ההשתלטות החרד"לית על המרחב הציבורי. כך, למשל, בבאר שבע, שם נקרא הציבור, על ידי הרב נחום קרליץ, לצאת ביום שלישי הבא, 10.10.23, בשעה 16.15, לתהלוכת ספרי תורה "נקדם את זהותנו וערכינו, מחאה כנגד נירמול תסביכי מגדר, הרס התא המשפחתי והסדר העולמי החדש."
הרב קרליץ הוא נצר למשפחה של רבנים ופוסקי הלכה ידועים, בהם הרב אברהם ישעיהו קרליץ המכונה "החזון איש", שהיה מגדולי דור הליטאים ופוסקי ההלכה הבולטים במאה ה־20. אחיו של הרב נחום קרליץ הוא ראש עיריית בני ברק לשעבר מטעם "דגל התורה", מרדכי (מוטל'ה) קרליץ. הרב קרליץ רץ זו הפעם הרביעית בבחירות המוניציפליות בבאר שבע, הפעם תחת הרשימה 'ציר נאמן'. כבר בבחירות של 2018 הבטיח: "אלחם נגד מצעדי התועבה, דברים שלא היו בעבר בבאר שבע, זו עיר מסורתית ולא מתאים שמצעדים כאלו יתקיימו בעיר שלנו". משמע, מדובר בהומופוב עקבי, העושה שימוש בשנאת להט"בים כדי לקדם את עצמו פוליטית. רק שהפעם ישמור על עצמו במרחב הציבורי, אחרי החג, באמצעות הוצאת ספרי תורה מבתי הכנסת וצעדה עמם ברחובות באר שבע, במרחב הציבורי.
הימין החרד"לי הפך את התפילה ואת התורה לקרדום לגדוע ולהרוס בו את מדינת ישראל החילונית. מחוללי הדבר הזה מקווים, שהשימוש בתפילה ובתורה יפרק את המחאה, או לפחות יצמצם ויעמעם אותה, בשל הסלידה הטבעית שחשים הישראלים מפני יציאה נגד התפילה, ארבעת המינים וספרי התורה, הנחשבים כמקודשים בסטטוס קוו הישראלי. מדובר במעשה מתועב, שמטרתו היא דחיקת החילוניות מן המרחב הציבורי והשתלטות עליו, תוך ריקון יכולתה של המחאה (כביכול) מאפשרות תגובה לכך, כי כול תגובה תיתקל במכונת הרעל של הימין, מראש הממשלה ועד אחרון שופרותיו.
התשובה הנחרצת של המחאה צריכה להיות הופעה עם דגלי ישראל, דגלי גאווה, חולצות הקבוצות השונות במאבק, מגפונים וזמבורות בכול מקום במרחב הציבורי שבו מופיעים חרד"לים עם תפילות בהפרדה ואבזרי קדושה. הם רוצים להתפלל על פי אורחותיהם? שיעשו זאת בתוך בתי הכנסת שלהם. הם רוצים לרקוד עם ספרי תורה ברחובות במוצאי שמחת תורה? בבקשה. בזה אסור שאיש יפריע להם. אבל אם הם מוציאים ספרי תורה לתהלוכה נגד 'נירמול תסביכי מגדר', הרבה אחרי שמחת תורה, התשובה לזה יכולה להיות רק אחת – הפגנה תקיפה עם דגלי גאווה, ואפשר גם עם 'טנק מצוות ליברלי' או להט"בי – רכב גדול עם מערכת הגברה, שישמיע להם את השירים של דנה אינטרנשיונאל בלופ – או משאית גאווה עם דראג קווינס. זה בטוח יעורר בעיר שמחה וצהלה.
דבר אחד צריך להיות ברור – למחאה אסור למצמץ, אסור להתקפל, אסור לחתום על מכתבי התנצלות מביכים והזויים, ואסור להיכנס לשום הידברות, עם או בלי סוכת שלום, לשום אחדות ולשום פשרה. המאבק הזה הוא מאבק אדירים, קשה, מטלטל ומכאיב לב. אבל הוא חייב להיות מוכרע בדחיקת החרד"לים חזרה לבתי הכנסת שלהם ולישוביהם. ישראל הייתה עד כה יהודית ודמוקרטית, ותישאר יהודית ודמוקרטית, על אפם ועל חמתם.
