אקטואליהדעותפוליטיקה

הדף היומי (142). קומי ישראל!

את קוסטה בלאק הכרתי בחוגי המחאה. הוא סטודנט לתקשורת וליחסי ציבור מאילת, שעזב את לימודיו מחוסר כסף, במהלך משבר הקורונה, והגיע לעיר הגדולה. והוא זועם. קוסטה הוא פעיל מרכזי במחאה, ונעצר כבר בסבבי המעצרים הראשונים בהפגנות בבלפור. בליל מעצרו הראשון יצאתי אז עם תמונתו כבול, בקריאה "כולנו קוסטה בלאק!".

את גיל ברדה הכרתי בחוגי המחאה. הוא איש נדל"ן מן המרכז שנותר בחוסר כול. כיום הוא פעיל מאוד במאהל העצמאות על ידי בלפור. יש לו אנרגיות בלתי נדלות, וכמו קוסטה, הוא מבורך בכריזמה מדהימה.

את אמה טוקטלי מגן הכרתי בחוגי המחאה. התאהבתי בה מיד, הגם שמעולם לא פגשתי בה פנים אל פנים. היא אם צעירה, חכמה מאד, ישרת לב ועזת מבע, שעזבה חיים נוחים מאד באיטליה כדי לחזור למולדתה בישראל, וכעת נאבק על פניה. היא ובעלה אמוץ מפיקי מסיבות לילה, ועומדים בחזית תנועת 'הלם תרבות', המאגדת בתוכה את אנשי הלילה והבילוי בישראל.

את ניצן וייסברג הכרתי בחוגי המחאה. היא חכמה כמו אלף שדים ועוד אחת. ניצן היא מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. היא עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם בן זוגה וארבעת ילדיהם.

וישנם/ן עוד רבים ורבות אחרים. כול אחד ואחת מהם פועל בזכות עצמו, למען ערכיו ואמונותיו, כול אחת פועלת בשם עצמה אבל סוחפת אחריה רבות ורבים. הם והן רק חלק מעשרות קבוצות, שהצטרפו יחד למחאת בלפור 2020 ועשו אותה למה שהיא – התנופה העזה ביותר שידעה החברה הישראלית מעודה לשינוי, לתקווה, לשוויון, לצדק, לערבות הדדית ולשלום.

אני חבר בכמה וכמה קבוצות ווטסאפ. בכול אחת מהן ישנן עשרות ומאות נשים וגברים, כול אחת בעלת רקורד בתחום עיסוקה, עם סולם ערכים דמוקרטי מוצק ועם החלטה עיקשת להיאבק על ארצה ועל מולדתה. הנחישות, העקביות וההתמדה האלה הן לא משהו שמשפחת נתניהו ושופרותיה, או משטרת ישראל המוטה, יכולים לפרק.

אף אחד לא יכול לפרק את המחאה הזאת, ולכן היא עתידה להצליח. והיא מצליחה, בין השאר גם בזכות העובדה, שהיא פירקה לחלוטין את קשרי ההון-שלטון, מתנהלת בצורה מבוזרת, דמוקרטית, במעגלי שיח ובדיונים אל תוך הלילה, שבהן קבוצות פעילות ופעילים שונות קובעות יחד את מסריהן ואת דרכי פעילותן. והכול נעשה בהתנדבות. מתוך אמונה מלאה בדרך.

הבוקר קיבלתי מקוסטה בלאק קיצור דרך לתרומה לקבוצת 'קומי ישראל,' קבוצת הצעירים הבולטת במחאה. החבר'ה כולם צעירים, מתנהלים בלי כסף לכלום, וכולם מתנדבים שם, איש ואישה בתחום עיסוקה ועיסוקו. אבל הם זקוקים לכסף. בניגוד לבדותות ולפנטזיות הפרנואידיות שמפיצה משפחת נתניהו ושלוחיה מבלפור, שום קרן סורוס או וקסנר או אהוד ברק לא עומדת מאחורי המחאה. אין שום בעל הון מאחריה, מן הסיבה הפשוטה – איש מבין המוחים והמוחות נגד נתניהו אינו בעל הון, איש מאתנו לא היה עסוק, כמו נתניהו, בצבירת הון. המשפחה הזאת מחפשת בנרות את המיליונר או המיליארדר שמממן את המחאה נגדה, פשוט מפני שזוהי הדרך היחידה שבה היא חושבת. מי שמקבל מטייקונים שמפניה ורודה, סיגרים, חליפות יקרות, אירוח ביאכטות ובאחוזות פאר – לא יכול לקבל, קוגניטיבית, שהמחאה האדירה נגדו לא ממומנת על ידי איש – אלא על ידי רבבות בני אדם שמאסו בשלטונו.

וכך כתב לי קוסטה: "כולנו פועלים בהתנדבות מלאה, מתוך רצון אמיתי לשנות ולשפר. אנחנו מובילים מחאה עממית הצומחת מהשטח ומכילה בתוכה ציבורים שלמים ולכן אנחנו מתרחקים ממימון ע"י בעלי אינטרסים שונים. עם זאת, המחאה הזו עולה הרבה כסף. פתחנו קבוצת פייבוקס ובכסף שיגויס נשתמש לצרכי ציוד למחאה במוצ״ש ופרסומה בשטח ובמדיות השונות. בתחילת השבוע הבא נעלה פוסט מסודר שמציג את התפלגות השימוש בכסף בשקיפות מלאה."

הנה קיצור הדרך לחשבון התרומות של 'קומי ישראל – מחאת הצעירים.' אנא מכם/ן, עזרו להם, כול אחת ואחת כפי יכולתה/ו. הכסף הזה הולך למטרה אחת בלבד. חיזוק המחאה נגד הנאשם, עד שירד משלטונו.

*

בספרו המונומנטלי, "נרקיסיזם ופוליטיקה," כתב הרולד מ.פוסט, בין השאר, על נסיבות עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה. הוא מסםר על תחושת הביזוי של האומה הגרמנית בסיום מלחמת העולם הראשונה, אחרי הסכם ורסאיי. וכך הוא כותב: "עם היפר-אינפלציה המסומנת במריצות מלאות במוצרים חסרי ערך, גרמניה הפכה למדינה שבה אב כבר לא יכול היה לפרנס את משפחתו. הדרישה לכופף את הברך בכניעה למעצמות המערביות המנצחות הייתה בושה והשפלה לאומית עמוקה. היה זה הפצע הנרקיסיסטי בנפש הלאומית הגרמנית, אליו התייחסה הרטוריקה החזקה של היטלר, שהבטיח להחזיר לגרמניה את גדולתה, והצדיק את המתקפה במלחמת העולם השנייה כמה שיכול להיחשב כזעם נרקיסיסטי בקנה מידה לאומי."

ישראל של משבר הקורונה 2020 נמצאת במצב דומה לזה של גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, מסיבות שונות כמובן. התמוטטות הדמוקרטיה, אי התפקוד של מערכות הניהול הלאומיות, שבירת הסמכויות והאמון בין הציבור לבין נבחריו, ובעיקר כיליונם הכלכלי של מליוני ישראלים, פתחו ריק מסוכן, שעלול להתמלא חיש-מהר בכוחות דיקטטוריים, מסוכנים עוד יותר ממפגן הדמוקרטטורה של נתניהו.

נתניהו ייפול במוקדם או במאוחר. אבל עוצמת הזעזוע והריק שיותר אחריו עלול להביא לעלייתם של כוחות ימין מגובשים וקיצוניים יותר, שישנו את פניה של ישראל ללא הכר.

לכן, מטרתה של המחאה אינה יכולה להסתכם בסילוקו של נתניהו משלטונו – אלא בהקמת אלטרנטיבה פוליטית חדשה. המחאה תשיג את מטרתה רק כאשר תתרגם את כוחה לכוח פוליטי אלקטורלי.

מזה חודש עושים כמה וכמה א/נשים, ואני בתוכםן, כדי לחבר בין הצעירים למבוגרים, בין צעירי המחאה לבין ותיקי המלחמה, בין הלהט המהפכני של הצעירים לבין הפיכחון המר וראיית העתיד של הזקנים בחבורה.

צעירי וצעירות המהפכה הם חשדנים כלפי כול סמכות שלטונית, דמות ציבורית מוכרת משדרות הצבא ו/או הפוליטיקה ו/או הכלכלה, ובצדק. הם ראו איך שני גנרלים ועוד כמה חלאות גנבו את קולותינו והעבירו אותם לנאשם. שבר האמון של הדור הצעיר בשלטון הוא, במידה רבה, הדלק שמזין את המהפכה. ותיקי המחאה, לעומתם, כבר ראו ושבעו מן הכול. הם שירתו ראשי ממשלה ועבדו באקדמיה, במדע ובשורות השירות הציבורי שנים ארוכות. והם באו אל המחאה מפני שאינם יכולים לשתוק למול התהומות החשוכים שדרדר אותנו אליהם בנימין נתניהו.

הדרך היחידה לתרגם בה, במהירות, את הכוח של המהפכה לכוח פוליטי שיסלק מכאן את הנאשם – ויחולל תפנית של 180 מעלות בכיוון שישראל דוהרת אליו – היא על ידי הקמת מפלגה חדשה, שהוותיקים יהיו חתומים על רשימת מייסדיה, והצעירים הם שיעמידו את עצמם לבחירה לרשימתה לכנסת, יקבעו את מצעה ואת רוחה, והכול בשקיפות מלאה.

אין לנו זמן לבזבז. זה מה שעלינו לעשות, וזה צו השעה.

אם יכריז בנימין נתניהו על פיזור הכנסת ביום שני הקרוב – למחרת היום צריכה לצאת הכרזה על הקמת המפלגה החדשה. הריק הפוליטי הזה, בין 'המשותפת' לבין 'יש עתיד', חייב להתמלא מיד. שאם לא כן, מי שעלול להשתלט עליו הוא קואליציה בין נפתלי בנט, החרדים ואביגדור ליברמן. האחרון עלול להשתלט על המרכז, בדרכו להשתלט על הימין, ולנצל את היותו לשון המאזניים כדי להשתית על ישראל את דעותיו.

אתםן לא רוציםות להגיע לרגע הזה. אתםן לא רוציםות שליברמן יציע את חסותו האבהית, כמבוגר האחראי, לדור המהפכה.

ולכן שעתנו כמבוגרים האחראים הגיעה. אנחנו צריכים לשלב כוחות עם הצעירים ולהקים מפלגה חדשה עכשיו!

 

 

 

 

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button