בנאומו המבוהל והבלתי ממוקד הערב, ממטה המאבק בקורונה, פנה ראש הממשלה למנהיגי האופוזיציה, והאשים אותם באנרכיזם: "לצערי, פוליטיקאים מנצלים את המגפה לצרכים פוליטיים וקוראים לאי-ציות להנחיות. זו אנרכיה." מקודם כינה את המפגינים נגדו אנרכיסטים, כעת הוא מכנה כך את ראשי האופוזיציה. ב'אנרכיסטים' הוא משתמש כשם תואר ל'מפירי סדר.'
היחיד מבין מנהיגי האופוזיציה, שקרא היום לא לכבד את החלטות הממשלה בנוגע לקורונה, הוא אביגדור ליברמן. אבל ביבי, כמו ביבי, ניצל הזדמנות לתקוף את מרב ראשי האופוזיציה, ועשה כן לא רק בשידור חי, אלא גם במכתב נלווה לשידור החי, אותו הפנה אל יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ואיימאן עודה. במלים אחרות, ניצל את ההזדמנות, את דברי ליברמן, כדי להסית ולסמן את כול מנהיגי האופוזיציה (מלבד ניצן הורוביץ).
דבריו של אביגדור ליברמן הבוקר הם אכן בעייתיים. הוא אמר: "בימים האחרונים מדינת ישראל נמצאת באנדרלמוסיה. אנו שומעים אינספור דיבורים על סגר אבל מה שדרוש זה סדר. נתניהו הקריב את בריאות הציבור על מזבח שמירת הקואליציה ולכן כל ההחלטות שמתקבלות הן החלטות בלתי חוקיות בעליל." ליברמן שיקף נכונה את מצב המדינה. אבל ההיקש שיצר בדבריו בין שימושו של נתניהו בציבור למען שימור עתידו האישי והפוליטי לבין אי החוקיות של ההחלטות המתקבלות בממשלה הולך על חבל דק מאד. השאלה היא מי מתח אותו.
בעצם בחירתו לקבל לידיו מנדט להקמת קואליציה, תוך התעלמות מן הבעייתיות הציבורית והחוקית הכרוכה בכך, פסע בנימין נתניהו לכיוון האנרכיה. למזלו הטוב, ולמזלנו הרע, אין בישראל חוק הקובע, כי נאשם אינו יכול לקבל לידיו מנדט להרכבת ממשלה. לו היה חוק כזה בנמצא, היה נחסך מאתנו אפילו הדיון בשאלת החוקיות של שלטון נתניהו. רק מחמת היעדר חוק מתאים, נאלץ בית המשפט הגבוה לצדק לקבוע, שניתן לנתניהו להקים ממשלה למרות כתב האישום התלוי נגדו.
עם זאת, בית המשפט, שקבע ש'שום מבצר לא נופל,' התנה את זכות נתניהו לשלוט בתנאי שיחתום על הסדר ניגוד עניינים, בכול הנוגע למינוי בכירים במערכות האכיפה, החוק והמשפט, ויעמוד בו. והנה, נתניהו קיבל הסכם ניגוד עניינים כזה מידי היועץ המשפטי לממשלה, וכפר בו, בגלוי ובאופן מתריס עד כדי כך, שחייב הגשת עתירות נגדו.
בנימין נתניהו עצמו, בהתנהלותו בשנה האחרונה, במתקפה החזיתית, היומיומית והמתמדת שלו על מוסדות הדמוקרטיה ועל מערכות השלטון, הוא שערער את מידת הלגיטימיות של שלטונו במו-ידיו. הקמת הקואליציה בידיו, תוך כדי גנבת דעת מתנגדיו, בקריאה להקמת ממשלת קורונה, ובפועל כדי לגנוב את קולות בוחריהם למען התמד מאבקו על שרידותו האישית והפוליטית, רק העמיקה את משבר האמון בין הציבור לשלטון – ואת חוסר הלגיטימיות של שלטונו.
דרכי ההתמודדות של נתניהו עם משבר הקורונה, בכול היבט ומישור, החריפו את ערעור משבר האמון בו ובממשלתו. נתניהו קלע את ישראל למשבר בריאותי, כלכלי וחברתי חסר תקדים, בשורת זגזוגים בין החלטות, חלקן מבוססות על מידע שגוי וחלקן על פחדו ואי עמידתו בלחצים. כול אורח התנהלותו כראש ממשלה בחודשים הללו רק העמיק את השבר שחש הציבור, והערב, אחרי הזגזוג האחרון של נתניהו בדבר הסגר בערים האדומות, כבר מחוור לציבור כולו, כי הופקר בידי הנהגתו.
במובן זה, אביגדור ליברמן רק שיקף בדבריו את תחושת הציבור, לפיה 'איש הישר בעיניו יעשה.' כי כאשר אין הנהגה, אין שלטון, כאשר המנהיג עצמו מרסק את מערכות השלטון ואת תהליכי קבלת ההחלטות, כאשר אין דין ואין דיין, ודאי הוא שכול אזרח ואזרחית יעשו לשרידותם.
לו היה נתניהו מנהיג של אמת, היה מדגים באורחותיו ובהתנהלותו את יושרתו, את הכריזמה שלו ואת המאמצים העמוקים והכנים שלו לפתור את המשבר. אבל נתניהו אינו מנהיג של אמת, אלא של הסתה, שיסוי, פילוג ושקר. השקר, לא האמת, הוא אורח חייו, והוא משקר ללא הרף לא רק לציבור, אלא אפילו לעצמו. הרי עוד בנאומו הערב שיקר נתניהו במצח נחושה, כשהשיב לשאלת כתב על ההפגנות בבלפור, שאי אפשר לעלות על אחוזי ההדבקה בהפגנות, משום שהמפגינים 'קיבלו הוראה מפורשת' לכבות את מכשירי הטלפון הנייד שלהם, כדי למנוע איכון.
נתניהו כול כך ממוקד בעצמו, עד שאינו מבין אפילו עד כמה הוא חושף את השקרים שהוא חי בתוכם ומלופף בהם כבקורי עכביש. הלא כול הסיקור של ההפגנות בבלפור, בקיסריה ובגשרים מועבר על ידי המפגינים עצמם, במכשירי הטלפון שלהם, מכיוון שנתניהו ושליחיו שולטים, בגלוי ובסמוי, על רוב כלי התקשורת הממוסדת בארץ. על מה הוא בכלל מדבר, הנוכל הזה? הדרך היחידה של המפגינים לתעד את מחאתם היא באמצעות מכשירי טלפון דלוקים. ולכן, ניסיונו של נתניהו לצייר את ההפגנות נגדו ככר להדבקה בקורונה הם כזב מוחלט.
אכן, אביגדור ליברמן ניצל היום את חסינותו הפרלמנטרית כדי לקרוא לאי ציות אזרחי. מכיוון שהוא אדם פוליטי בעל שאיפות, ובעצמו אדם כוחני ותאב שלטון, אינני מאמין בכנות כוונותיו. אבל בדבר אחד הוא צודק. הדרך היחידה להורדת נתניהו משלטונו היא אי ציות אזרחי, שילך ויתרחב, עד כדי כך שיכריח את בנימין נתניהו להודיע על התפטרותו, או עד שהציבור עצמו יוריד אותו מכיסאו.
האנרכיסט האמיתי כאן, אם כן, אינו אביגדור ליברמן, גם לא מישהו אחרי מבין מנהיגי האופוזיציה, ואפילו לא מבין המוחים והמוחות נגד שלטון נתניהו. האנרכיסט האמיתי, זה שאינו מקבל את סמכות המדינה על גורלו ועל חייו, זה הנוטל את החוק לידיו ועושה בו כבתוך שלו, זה שאפילו לא מינה לעצמו עורך דין ולא מתכונן למשפטו, כאילו הוא בן אלים, שאין משפטו נוגע לו, ועתיד הוא לעבור מעליו, הוא בנימין נתניהו עצמו.
האנרכיזם של נתניהו בא לידי ביטוי אפילו במתקפה החדשה שלו, בידי שופרותיו, על מערכת האכיפה, החוק והמשפט מערב זה ממש. שעה קלה אחרי נאומו ממטה המאבק בקורונה יצא עמית סגל, המקורב למעון ראש הממשלה, בחשיפה דרמטית, לפיה קצין משטרה שהיה מעורב בחקירת פרשת המעונות של ראש הממשלה ואשתו, ניהל בו-בזמן רומן עם ג'ודי ניר מוזס, אחותו של נוני מוזס, שנחקר יחד עם נתניהו בתיק 2000. ומיד הדהדו תומכי נתניהו את מצבור הספינים נגד התובעת ליאת בן ארי, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, המפכ"ל לשעבר, היוהמ"ש ושופטיו.
כמו בפעם הקודמת, שבה, רגע אחרי נאום ה'אחדות' שלו עם גנץ, אחרי ביטול האפשרות להליכה לבחירות ודחיית ההכרעה ב-120, עוד באותו ערב, תקף נתניהו את שותפיו, כך גם הערב. האנרכיסט האמתי כאן אינו אחר מלבד בנימין נתניהו. הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים, שתוקף מדי יום ושעה את מערכות הדמוקרטיה הישראלית ואת מערכות האכיפה, החוק והמשפט, כדי להימלט ממשפט.
על פי חזותו הערב, הוא כבר מבין שהוא גמר את תפקידו. הוא כבר מרגיש שהוא חלש, פחדן ומאופס. אבל גם בתוך שיא חולשתו, נתניהו נשאר נתניהו. מלא תוך ומרמה. מפריח כזב. ולכן, אני חושש מאד, שזה ייגמר כאן רע מאד. רע עוד יותר מכפי שזה עכשיו.
