מי מכם.ן שאינו.ה יודע.ת – יאיר לפיד הוא קודם כל סופר ומתרגם. הוא זה שתרגם את ספרו המונומנטלי של רוברט מקי, 'סיפור,' ויודע היטב איך לטוות סיפורים. יאיר גם מכיר את מסע הגיבור, ואת אחד הרגעים הכי דרמטיים בו – המתקפה האחרונה של הנבל.
המתקפה האחרונה של הנבל, הרשע, זה שמכור להרס הגיבור ולחורבנו, מגיעה תמיד אחרי מה שנדמה לגיבור כניצחון אולטימטיבי. הוא כבר מחזיק בפרס ומנופף בו בידו, מתפאר בפני חבריו על ההישג הכביר שלו בהתגברותו על הרשע, ואז, כמו משום מקום, אוסף הנבל הפצוע את שארית כוחותיו, קם ממה שנדמה כאפרו – ומנחית על הגיבור את מכתו האנושה האחרונה.
זוכרים.ות את הסרט "הנוסע השמיני"? בסרט זה מתמודד הלוחמת האמיצה סיגורני ויבר עם מפלצת בעלת אלף ראשים, המאיימת לכלות את האנושות. היא מבקעת באחד מראשיה את בטן קורבנה, מטילה בו ביצה, ואז, כאשר עובר המפלצת מגיע לכדי הולדה הוא קורע את הבטן ששימשה לו כפונדקאית, וממית את האדם שכלכל אותו עד לדתו.
סיגורני ויבר האמיצה מגלה את קינה של המפלצת באחד מחדריה של ספינת החלל. היא נכנסת פנימה, ובתעוזה מתנשפת מניפה את חרבה המיוחדת וכורתת את כל ראשי המפלצת, שנדמית כתמנון ענקי.
המפלצת נלחמת, מכה בסיגרוני בצווארי ראשיה, מזילה ריר מחריד ודביק, שכול מי שנתפס בו נלכד כמו בקורי עכביש והופך לפונדקאי בעל כרחו לאחד מגורי המפלצת. אבל סיגורני האמיצה מצליחה, כך נדמה לה ולנו, לכרות את כל זרועות וראשי המפלצת, וזו שומטת ראשה בחרחור אחרון.
אז מביטה סיגורני אל המצלמה, מישירה את גווה, מוחה את מצחה המיוזע ופוסעת אל פתח החדר, שבו חיסלה את המפלצת.
ובאותו רגע, שנייה לפני שהסרט נגמר, מצליחה המפלצת להניף עוד זרוע אחת חבויה שלה –
ולהכות בגווה של סיגורני ההמומה, ולהחדיר לתוכה את אחד מוולדותיה, כדי להבטיח את הדור הבא של מפלצות שתכלינה את האנושות.
קאט.
כאן נגמר הסרט, מותיר אותנו, הצופים, פעורי פה למול הזוועה, לפותים בהבנה שאי אפשר לנצח מפלצות, וגם – שלא נוכל לפספס את סרט ההמשך בסדרה.
*
עכשיו תחשבו על ביבי.
24 שעות לפני תום המנדט שלו הוא פצוע לגמרי. היום הוא ניסה אינספור מהלכים להציל בהם את עצמו, ונכשל בכולם. נותרו לנו רק 24 שעות לספור, עד שיפקע המנדט מידיו, ואז, למעשה, נדע שניצחנו. שתיכף תוקם פה ממשלת שינוי.
אבל הו, חברים וחברות, מה כרגע סיפרתי לכם? המכה הכי ניצחת של הנבל מגיעה כאשר הוא כבר פצוע, מחרחר, נדמה כגוסס. פוליטית כמובן.
24 השעות האחרונות למנדט הן השעות המסוכנות. וכך גם 24 השעות שאחריהן. ברגעים האלה, שביבי יודע שעולמו חרב עליו, שאפסו כול תקוותיו, הוא ינסה לעשות כול מה שהוא יכול כדי להציל את עצמו. זה יכול להיות משהו כמו פעולה צבאית שתגרום להצתת תבערה, הוצאת דברים איומים מארכיון הספינים שלו על יריביו הפוליטיים, בייחוד סער ובנט, האחראים הראשיים למפלתו, וזה עלול להיות גם צעד המקדם פני עתיד, כמו המלכת בניו או שותפיו הבכירים, כמו אמיר אוחנה, כיושבי ראש הליכוד.
אין לדעת מניין זה יבוא. ולכן, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, גדעון סער ונפתלי בנט צריכים לזכור את אלמנט המתקפה האחרונה של הנבל, ולבצע בו וידוא הריגה.
תירגעו. אני מדבר באופן פוליטי בלבד.
מצידי שיחיה עד מאה ועשרים. בכלא או בקיסריה או באיזה אי קסום ברחבי תבל.
דבר אחד תצטרכו להבטיח, רגע לפני קבלת המנדט ורגע אחרי הקמת הממשלה – שהוא לעולם לא יוכל להשתיל את אחד מבניו או שותפיו הבכירים בעמדה, שתאפשר לו לחדש את כוחו המשחית דרכם.
