טורים לרֵע בפרידה
בָּכִיתִי בָּרְחוֹב כְּדֵי לְהָקִיא אֶת הַכְּאֵב
וְזוֹ מוּסִיקָה נִפְלָאָה הֵרִיעַ לִי כּוֹכָב.
נֵד עָדִין שֶׁל דִּנְדּוּנִים חָתַךְ בַּחשֶׁךְ.
סַקְסוֹפוֹן נָשַׁף,
יִלֵּל, וְשָׁקַע.
דָּבָר אֵינוֹ דָּבָר אֵינוֹ דָּבָר.
מוּסִיקָה שֶׁאֵינֶנָּה נִשְׁמַעַת,
אִלְתּוּר עָיֵף, מִדַּף רֵיק,
פְּרַקְטִיקָה דַּלָּה שֶׁל דִּמּוּיִים וַדָּאִיִּים.
עֶצֶב גָדּוֹל סוֹבֵב אוֹתִי כְּגוֹלָה
שִׁיבָה מִמֶּנָּה אֵין מִמֶּנָּה שִׁיבָה.
*
את השיר הזה, אחד הטובים שבשיריי, כתבתי בימים הראשונים אחרי פרידתי מסער, שעזב אותי, אחרי שנתיים יחד, לטובת אישה. אחרי כן עזב גם אותה לטובת אחרת, ואחרי כן מת מהתקף שיתוק.
אני זוכר בבירור את נסיבות כתיבתו של השיר הזה. יצאתי מן הפאב השכונתי, שהיה פעם במקום שבו עומד כיום "מינימרקט עדן," ושמתי פעמיי אל הדירה שבה גרנו יחד, ברחוב אמזלג. לפתע שמעתי מוסיקה. מוסיקה עילאית.
הרמתי עיניי בתימהון לראות מאיזה בית נשמעת המוסיקה הזאת. אבל כל החלונות היו חשוכים, היה כבר אמצע הלילה. ואז הבנתי, שהמוסיקה הזאת נשמעת מן הרקיעים. שהיא מסמנת לי את היפוכו של הכאב. אבל שבאותו זמן, זמן האבל על הפרידה ועל אובדן האהבה, היא נהפכת לאירוניה מרה.
זהו עוד אחד השירים, שאני מבקש להכליל במאסף השירה הגדול שלי, "ערומים, שירים 1975-2005," המכנס את כל ספרי השירה הקודמים שלי. כדי לעשות כן, אני זקוק לתמיכת הציבור, וניתן להעבירה בקיצור הדרך הבא http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=640.
אם לא ברור איך תומכים לחצו http://www.headstart.co.il/page-68-%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91_headstart_%D7%91%D7%A2%D7%A6%D7%9D.aspx
(או על "למה ואיך לתמוך בפרוייקט" מתחת לסרט בעמוד הפרוייקט) או שפשוט תעשו לי טלפון.
לאחר התמיכה יעזור מאוד אם תגיבו בלשונית תגובות שנמצאת מימין בעמוד הפרוייקט (ניתן להגיב רק אחריי התמיכה)
אשמח אם תפיצו הודעה זו לעולם, במייל שלכם ובשיתוף ברשתות החברתיות השונות. נותרו לי עוד 26 יום בלבד להשלמת גיוס התמיכה בפרוייקט.
שבת שלום וחג חנוכה שמח,
אילן.