להומופוביה, כמו לכל הסתה, יש תג מחיר.

החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (168)

     לפני שלוש עשרה שנים, במוצאי שבת ה-1 באוגוסט 2009, בשעה 22.40, התפרץ רוצח חמוש ל"ברנוער", מועדון למפגש חברתי של בני נוער, שהיה ממוקם בבית אגודת הלהט"ב ברחוב נחמני בלב תל אביב. הרוצח היה לבוש בבגדים שחורים, חבש מסכה על פניו, ירה בנוכחים ונמלט מן המקום. מן הירי נהרגו ניר כץ, מדריך בברנוער, וליז טרובישי, נערה בת שש עשרה. מדריך נוסף ותשעה בני נוער נפצעו, מתוכם שניים נותרו נכים. המדריך, חן לנגר, התאבד ביוני 2020.

     הרוצח לא נתפס מאז.

     לפני שבע שנים, ב- 30 ביולי 2015, רצח החרדי ישי שליסל, בדקירות סכין, את שירה בנקי בת החמש עשרה, במצעד הגאווה בירושלים, ופצע עוד שישה צועדים. שליסל ביצע את הרצח חודש אחרי שסיים לרצות עונש של עשר שנות מאסר בגין תקיפה וניסיון לרצח במצעד הגאווה שנערך בירושלים עשור מקודם לכן, בשנת 2005. מאז הוא יושב בכלא במאסר עולם.

     אני זוכר את שני האירועים האלה היטב. בייחוד את הרצח בברנוער. הייתי אחד מאותם מאות אנשים מזועזעים, שהתקבצו בשדרות רוטשילד וצעדו באלנבי והמלך ג'ורג' עד למרכז העירוני של הקהילה הגאה בגן מאיר. ההלם שאחז בנו, מול העובדה שאלמוני יכול לפרוץ למועדון האגודה, לרצוח את יושביו בדם קר ולהיעלם בחסות החשכה, לא פג עד היום. כך גם הידיעה שעד כה לא נתפס, ומי יודע איך ומתי יגיח ממאורתו לרצח הבא.

     להומופוביה, כמו לכול שנאה, יש מחיר. היא לעולם אינה נותרת בגדר מלים בלבד. כמו בכול מקרה של הסתה לאלימות נגד קבוצת מיעוט או יחיד, בסופו של דבר נמצא מי שמתוך טירוף, אמונה שגוּיה יוקדת או עולם ערכים מעוּות, נוטל לידיו כלי נשק ויוצא למסע של רצח ואלימות חסרת אבחנה.

     החברה הישראלית לא למדה דבר מן הטבח בברנוער ומרצח שירה בנקי, כפי שלא למדה דבר מרצח יצחק רבין זכרו לברכה. קו מחריד אחד מתוח בין המקרים האלה. כולם החלו בהסתה פרועה, מתמשכת וחסרת מעצורים, והסתיימו בהרג.

     הצוואה הלא כתובה של יצחק רבין, ניר כץ, ליז טרובישי ושירה בנקי מחייבת אותנו להיאבק בכל כוחנו בשנאה, בהסתה, בפורענות ובאלימות בחברה הישראלית. התופעות הללו הן השורש של ערעור הריבונות ושל אי-המשילוּת.

     הכאוס הפוליטי השורר כאן מזה שנים ארוכות הוא מצע נוח להתרבותן ולכן מערכת הבחירות הקרובה חשובה כול כך. היא תקבע האם מי שימשול בישראל יהיה גוש השנאה, החורבן וההרס, שדובריו מבטאים בלא חשש, השכם וערב, את תוכניתם לחסל אנשי שמאל ולהחריב את מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט – או גוש השינוי, המבקש לשמור על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, שערכיה הם שוויון, כבוד האדם וחירותו, ובתוכו גם זכויות הפרט בכל חברה ומגזר.

     הבחירות הללו מתקיימות במצב מסוכן של תיקו פוליטי. בידי כול אחד ואחת מאתנו להכריען. לכן, אסור שייעדר מכאן או ידיר מהן את ידיו אף ישראלי שטובת ארצו ומדינתו בראש מעינייו. אם יהודי אתה ואם ערבי, אם דרוזי ועם צ'רקסי – כולנו מחויבים בנפשנו להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, כי החלופה היא הרס וחורבן.

נ.ב.

     הזמן הזה הוא זמן של אֵימה גדולה ושל תקווה הכרחית. זו הסיבה שדווקא כעת החלטתי לחדש את קמפיין המימון ל"ספר של מיכאל ושל דניאל," ספר לגיל הרך ולגילאי ראשית קריאה, המסביר לילדים מהי פונדקאות ומה טבעה של משפחה חדשה. חשוב לי להוציא לאור את הספר הזה, כדי שיהפוך לספר מודל למשפחות אחרות, שיוכלו לכתוב על פיו את סיפוריהן, וכדי שיהיה בכול גן ובית ספר, וייתן בידי גננות, סייעות, מורות ויועצות חינוכיות, כלי סיפורי מיטבי כדי ליצור בגנים ובכיתות בתי הספר אווירה חמה, שוויונית ומקבלת.

     התחלתי בקמפיין לפני חמישה ימים. אשמח אם תהיו מוכנים.ות לשתפו בעמודים שלכם.ן ברשתות החברתיות, עם מילה טובה והמלצה להשתתף בו. הנה קיצור דרך ישיר אליו – https://headstart.co.il/project/69085

     תודה מראש,

     אילן.