כאשר פנתה אלי אשת יחסי הציבור של אמן הפנטומימה עמירם אטיאס, והזמינה אותי עם ילדיי למופע שלו, "שעשועי פנטומימה," שהתקיים היום במוזיאון תל אביב לאמנות, שמחתי מאוד. אמרתי לה, שנבוא יחד בוודאות למופע, אך כדאי שתשמור לי מקומות ליד היציאה, משום שהילדים הם רק בני שנתיים ועשרה חודשים, ואינני בטוח באשר למידת יכולתם להישאר באולם במשך מופע שלם. וכך היה.
המופעים הראשונים שראו מיכאל ודניאל בחייהם עד כה היו הצגות קטנות בגן. נכחתי בשתיים מהן. בשתיהן הבחנתי, שבעוד כול הילדים האחרים יושבים בשקט ומתבוננים בשחקנית/מספרת הסיפורים, מיכאל ודניאל עסוקים בדברים אחרים. במשיכת תשומת הלב של הקהל, ודניאל גם בבדיקת הציור האורקולי של המופע. כל מה שקשור בחשמל, כפתורים ונורות מרתק אותו. שלא לדבר על אהבת שניהם למוסיקה ולתנועה. הם רק שומעים מוסיקה וישר מתחילים לרקוד, לא משנה איפה. על המיטה, על השולחן בסלון וגם בין שורות המושבים באולם המופע במוזיאון תל אביב לאמנות.
מן המופע הראשון שיצאתי אליו איתם, בגיל שנה וחצי, זה היה משהו במרכז הגאה בגן מאיר, מספרת סיפורים שסיפרה לילדים סיפור בבוקרו של מצעד הגאווה, נמלטתי. הם כול כך הפריעו שם, שהעדפתי למלטם החוצה. אחרי כן באו שני מופעים של דודתם וגיסתי, מיכל נתן. "החתול במגפי הקסם" ו"שלגייה ושבעת הגמדים," שניהם מופעי פלמנקו מרהיבי עין ושובי לב לגיל הרך.
בשניהם, בשלב די מוקדם של המופע, מיכאל ודניאל החלו לקרוא לדודתם משורות האולם, וניסו להתקרב אל הבמה כדי לזהותה ולשוחח עמה. לפיכך, בשני המופעים נמלטתי איתם מן היציאה האחורית, לא בלי להבטיח להם, שנשוב ונראה את המופעים הללו בעתיד. ובינתיים אני מראה להם מהם קטעי וידאו על גבי המחשב, מרשת האינטרנט.
בשל ההיסטוריה הזאת, הבוקר, כשנכנסנו למופע "שעשועי פנטומימה" של עמירם אטיאס, הייתי מסופק באשר ליכולתם לעמוד במופע שלם. לכן, כבר לפני שבועיים התחלתי להסביר להם בבית מהי פנטומימה, ואף להדגים בפניהם מהי, כמידת האפשרות המוגבלת העומדת לרשותי.
זה די סקרן אותם, לפחות אחרי שצפו באביהם עושה להם פרצופים אידיוטיים בנסותו לחקות דג. ועוד ברכב, תוך כדי נסיעה.
המופע הבוקר התחיל בכמה דברי קישור של עמירם, שהיו מנוסחים בלשון שפונה להורים, לא לילדיהם, אך מיד אחרי כן החל בשעשועי פנטומימה חביבים ביותר. "אני אוהב אותו," פסק מיכאל בן-רגע. דניאל פשוט פרץ בצחוק נלבב. וכאשר עמירם פנה מן הבמה אל הילדים, בין השאר גם למיכאל ולדניאל, מגיב בפנטומימה למצב שכול אחד מהם היה נתון בו, זה מאוד שימח אותם.
אחרי כן דניאל כבר השתחרר מבין השורות ואץ לבמה. עמירם קיבל זאת בטבעיות גמורה, הפעיל אותו קצת עם 'בלון' דמיוני ואז הזמין אותו לשבת בצד הבמה. אני הבטתי בהם מכסאי, מכווץ מאימה. משום שידעתי בדיוק מה עומד לקרות בעוד רגע.
"יש לך עסק עם תאומים!" רציתי להזהירו. אבל היה כבר מאוחר מדי. מיכאל כבר השתחרר מאחיזתי ורץ אחרי אחיו היישר אל הבמה.
כך, אפוא, ישבו שניהם על הבמה, הביטו בעמירם מחקה חיות בפנטומימה ונהנו.
ואחרי כן אחז בידיהם בטבעיות גמורה והוליכם במורד המדרגות, שם חיכיתי אני.
אבל כששבנו לכיסאות שלנו זה כבר היה להם יותר מדי. דניאל נעמד מאחרי גווי, בשורה מלמעלה, והתחיל קורא בקול, מיכאל החרה-החזיק אחריו. אני קלטתי מיד, שמבחינתם החוויה הסתיימה והגיע זמן ההפרעה.
תפסתי בתיק ההחתלה ובשני בקבוקי השתייה שלהם, והזמנתי אותם בשקט לעלות איתי במדרגות העולם עד דלת היציאה.
כך יצא, שבילינו רק עשרים וחמש דקות ברוטו בתוך המופע, אבל ממה שראינו נהנינו מאוד. עמירם אטיאס יודע לעבוד עם ילדים, חופשי לגמרי בדרכו איתם, לא נלחץ מהפרעות, וזה ייאמר לזכותו. הוא מגיב אל הילד וזורם איתו. וזה מה שמאפשר לו להמשיך את המופע.
ומיכאל ודניאל? הם ילמדו לאט לאט לאזור סבלנות ולהישאר במופע שלם. ואז, מי יודע, אולי אפילו אוכל כבר לקחת אותם לבית הקולנוע.
בינתיים זה עוד חלום מרוחק.
לילה טוב.
שלא תגידו שאני לא מפרגן, הנה מה שכתוב על עמירם אטיאס באתר האינטרנט שלו: "עמירם אטיאס הוא לא רק אמן פנטומימה וליצן מהבולטים בישראל, עם ניסיון של למעלה מ-20 שנה, הוא ללא ספק הרב גוני שבהם. עמירם – תלמידם של אמן הפנטומימה אטיין דקרו ואמן הפנטומימה תומשבסקי, בוגר ביה"ס לתיאטרון של ז'אק לקוק, בית הספר לקרקסים של אני פרטליני והשתלמות פדגוגית בתחום הפנטומימה , הליצנות והמסכות בבית הספר של פיליפ גולייה בפריס בנה לעצמו במשך השנים תדמית ייחודית שהמאפיין אותה היא נקודת המפגש בין כל האומנויות הללו. אטיאס מביא אל הבמה בעזרת פנטומימה, ליצנות ושלל מסיכות, גלריה של דמויות המבטאות את המיתוסים של המאה העשרים. לשיאם הוא מגיע בקטע של פנטומימה מבית מדרשו של דקרו, שהוא תהילה ליכולתו של האדם להתגבר על מגבלותיו ולתקשר בעזרת גופו בלבד. המופעים של אומן הפנטומימה עמירם אטיאס מסתיימים בקטעים המשתפים את הקהל בעשיה תיאטראלית.
