הומוסקסואליותהומסקסואליותהוראת כתיבההורותהורות בגיל מבוגרהורות גאההורים וילדיםחד הוריחד הוריותחדהורייצירתיותכלליקמפיין למימון המוניםתהליך היצירה

שלווה (היום ה-55)

הקפות1
מכיוון שעייפתי מלשמוע את צירוף המילים 'אבא, תקנה לי,' סיכמתי עם דניאל שיעבור על קטלוגים, יקיף בעט כל גדג'ט שבא לו לרכוש, וכאשר קופת החיסכון שלו תימלא נפתח אותה, נספור כמה כסף הצטבר לו ואז נבחר דבר אחד מן הרשימה לקנותו. כפי שאתם רואים, לילד יש טעם טוב ויקר.

     אין מחיר לשלווה שבה חשתי היום. התקשרתי לאבא שלי, כדי להודות לו על שאיפשר את האושר הזה בחיי, בעזרתו לנו, לעבור מתל אביב לתובל.

     "היי אבא, רק רציתי להגיד לך עד כמה אני מאושר כאן, ולהודות לך על כך שוב," אמרתי לו.

     "אני יודע, ואני שמח על זה," השיב אבא.

     מאוחר יותר כתבתי שיחה דומה בין הגיבור שלי לבין אביו. הוא הודה לו בעבור הגילוי וההתגלות שכפה עליו בהיותו עול ימים – העובדה שאינו קתולי, אלא יהודי. הוא הודה לו גם על תוצאות הגילוי הזה בחייו. כתגובה, הראה לו אביו איך עלולה ברכתו להפוך לקללה, אם לא יחשוב שוב על הנתיב שבחר בו, בדרכו לגאולה. אבל הגיבור שלי הוא בחור קשוח. הוא לא יכול למנוע מעצמו את תשוקותיו העמוקות ביותר, ולכן ימשיך בדרכו למימוש גאולתו בעיניו – הרס עצמי.

     לפני הכתיבה ואחריה הייתי כול כך מסופק ומאושר, שדבר לא יכול היה לשנות זאת. מצבי הכספי; העובדה שהזעקתי הנה טכנאי מחשבים רק כדי לגלות שהמחשב הנייח שלי לא עבד לא בשל שריפת הספק החשמלי שלו, אלא מפני שבטעות לחצתי על כפתור הכיבוי של הספק; בריחתה היומית של פינו מן הבית, עד תפיסתי אותה באמצעות פיתיון בצורת שבבי נקניקיה; העובדה שנותרתי ללא ביצים במקרר, לחביתת הבוקר שלי, שהמרתי אותה בחביתה טבעונית נפלאה של קמח חומוס ומנגולד (ההמצאה הזאת, קמח חומוס, שווה פוסט נפרד); השבתתו של מכשיר הריצה במכון הכושר המקומי (רק למחרת גיליתי שמישהו פשוט הוציא ממנו את פלאג ההפעלה), מה שהביא אותי לעשות הליכה בשבילי הקיבוץ, במקום על המכונה; והרעש האיום של מטוסי הקרב שחגו הלוך ושוב בשמי תובל, יוצרים בומים על קוליים ורעשים מחרישי אזניים.

הקפות2

     כתבתי, את חצי השעה שנותרה לי עד לפגישה עם השכן הנטורופת שלי ביליתי בזריעת סלק בחצרי, ואחרי הפגישה עמו, וגם אחר הצהריים, ערכתי עשרות עמודים באחד הספרים שאני עמל עליו לפרנסתי. אפילו שיחקתי כדורגל עם מיכאל ועם דניאל, בישלתי מג'דרה על פי מתכון גלילי של קאמלה, המבשלת של הקיבוץ, ובעלת חברת קייטרינג עצמאית, עשיתי לבנים מקלחת וקראתי להם ערך שלם מן האנציקלופדיה לנוער על טבעה של חרסית ועל תפקידו החשוב של חרס בהיסטוריה האנושית.

     זה היה יום נהדר. אני מקווה שיום המחר יהיה כמוהו. הרבה מזה תלוי בקמפיין שלי לגיוס המונים. ב-1 באוקטובר יירדו לי תשלומים, שעוד אין לי מושג מניין אממן אותם, ללא עזרתכם. ולאי-הידיעה הזאת יש בהחלט פוטנציאל לערער את שלוות רוחי ולעצור אותי מן הכתיבה. אני מקווה שתסייעו לי בזה בתמיכתכם בקמפיין.

     שיהיה לכם לילה טוב.

נ.ב.

שלא כהרגלי, אני מעלה את הפוסט הזה רק הבוקר, מפני שגם האינטרנט במחשב הנייח שלי חדל מלפעול, וחידש פעולתו עם בוקר.

https://www.mimoona.co.il/Projects/4206

 

 

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button