הרהורים על סלט

גינון

אַהֲבָתִי לְךָ פְּרוּשָׂה כִּירָקוֹת

לְסָלָט, בְּטֶרֶם תִּבּוּלָם, חָשַׁבְתִּי,

וּמִיָּד גָּנַזְתִי אֶת הַמַּחְשָׁבָה. זוֹ מֵטָפוֹרָה

הַמַּתְאִימָה לְעַמִּיחַי, לֹא לִי.

אֲהוּבִי נוֹסֵעַ אֶל הַיָּם הַצְּפוֹנִי,

וַאֲנִי אֶכְמַה אֶל הַיָּם הַצְּפוֹנִי,

עָלְתָה בִּי שׁוּרָה, וְאָז בִּטַּלְתִיהַ.

הִיא מַתְאִימָה לְדָלִיָּה, אֵי שָׁם

בֵּין “חֶמְדַּת תַּפּוּחַ הַזָּהָב”

לְבֵין “הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי”.

אִם כָּךְ, אַמְשִׁיךְ לִטְווֹת מֵטָפוֹרָה

אַחַר מֵטָפוֹרָה, דִּמּוּי לִפְנִים דִּמּוּי,

כְּדֵי לְבַטְּלָם בְּפָנֶיךָ.

אַךְ לֹא, הֲרֵי זֶה נַעֲשָׂה כְּבָר

בִּידֵי שֶקְסְפִּיר,

בְּסוֹנָטָה 140 שֶׁלּוֹ.

מָה אֶעֱשֶׂה, אִם כֵּן,

בְּבַקְשִׁי לִכְתֹּב אֶת הֶמְיָתִי

אֵלֶיךָ, אֶת גּוּפִי הַשָּׁר לְךָ

לְלֹא מִתְוֶה, לְלֹא מִלִּים.

אוֹתִיר אֶת השׁוּרוֹת הָאֵלֶּה

כְּעֵדוּת לִתְשׁוּקָתִי לְגַנֵּן בִּשְׂפָתַי,

בִּקְצֵה לְשׁוֹנִי, אֶת חֶלְקַת

צַוָּארְךָ.

ט‏”ו תמוז תשע”ח.

* תאריכים עבריים אני כותב רק מתחת לשירים, שאני מבקש כי ייחשבו  וייזכרו כחלק ממחזור חיי ומהותם.