תהליך היצירה

נס היצירה.

ההורות, החיים, הכתיבה ומה שביניהם (198).

     למען האמת כתבתי הערב פוסט פוליטי. עצרתי מכתיבתו כדי לצפות עם הבנים בתוכנית 'הכוכב הבא', והתכוונתי לסיימו ולהעלותו הנה עוד הלילה. אבל אז קרה אצלנו נס מופלא, וניסים כאלה דוחקים כול דבר אחר מפניהם, ובצדק.

     בעודנו יושבים לצפות בתוכנית אמר לי דניאל: "אבא, אתה יודע, יש לי כול הזמן הרבה רעיונות ליצירה. אז חשבתי לקחת מחברת ולכתוב אותם בתוכה."

     הבטתי בו נפעם, נדהם.

     "דניאל, אני כול כך שמח שזה בא מתוכך," אמרתי לו, "זה חשוב מאוד! וזה בדיוק מה שאני עושה. אתה יודע שיש לי קלסר רעיונות לכתיבה?" הוא הניד בראשו. "כל רעיון שיש לי אני מיד כותב ומתייק אותו בקלסר," סיפרתי לו, "כדי שלא אשכח אותו."

     הוא התכוון לדחות את התחלת הדבר ליום אחר. אך מכיוון שממילא הוא אינו מתעניין בתוכנית 'הכוכב הבא' כמו אחיו, דחקתי בו שייגש מיד ויביא מחברת, יכתוב עליה 'רעיונות יצירה' וישב ויכתוב את הרעיונות שעולים לו בראש.

     "דע דבר אחד. הרעיונות האלה הם אוצר זהב בשביל. הם המתנות שלך מאלוהים, והן מיועדות רק לך," הסברתי לו.

     "כן, אבל הרבה פעמים כשאני קורא לפני השינה פתאום באים לי רעיונות, או ממש לפני שאני נרדם, ואז אני כבר לא כותב אותם, כי אני צריך ללכת לישון."

     "אז תתאפק קצת עם השינה. קודם כול תכתוב את כול מה שעולה לך בראש לפני ההירדמות, כי זה הזמן שבו באים הרעיונות הכי מבריקים ליצירה!"

     בחיי שהייתי המום מן הילד הזה.

     ואז מיכאל שאל, אם יש לו רעיון לספר, האם כדאי שגם הוא יכתוב אותו במחברת.

     שוב זרקתי מבט נדהם, הפעם בו.

     "איזה ספר?"

     "ספר על פורטנייט. איך כדאי לשחק פורטנייט וכול מיני רעיונות שיש לי בנוגע לזה."

     "אז קח מיד מחברת, כתוב את הכותרת 'ספר פורטנייט,' ותתחיל בכתיבת רשימה של כול הרעיונות שיש לך בנוגע לזה, כול מה שאתה יכול ללמד אחרים בנוגע למשחק."

     מיכאל נטל לידיו דפדפת ועשה כפי שביקשתי, ואז שאל איך ממשיכים מכאן.

     "זה מאד פשוט," אמרתי לו, "עכשיו בכול פעם שמשעמם לך או יש לך זמן פנוי קח נושא אחד מן הרשימה וכתוב עליו עמוד שלם. ככה יהיה לך ספר."

     "אם זה כול כך פשוט, למה אצלך זה לוקח כול כך הרבה זמן?" שאל הילד.

     "קודם כול, כול אדם כותב במהירות אחרת, וכול ספר נכתב במשך זמן אחר, ואי אפשר להשוות בין אדם לאדם ובין ספר לספר," השבתי לו, "וחוץ מזה, הספר שאני עובד עליו עכשיו מספר על פרשה מאוד דרמטית, שהתפרשה על פני הרבה זמן והרבה מקומות ודמויות, ולכן אני זקוק להרבה מאד זמן כדי לכתוב אותו."

     "וחוץ מזה, זה עניין אישי. אני רגיל לתהליכים ארוכים. אבל יש אנשים שיכולים לכתוב ספר מהר מאד. הם מדמיינים אותו לגמרי לפני הכתיבה, ואז פשוט מתיישבים וכותבים את כולו בתוך זמן קצר."

     "אתה לא תיקח מאתנו כסף כמו מהתלמידים שלך, נכון?" וידא מיכאל.

     "השתגעת?" צחק דניאל, "אנחנו הבנים שלו. זכינו שיש לנו אבא סופר."

     "ולא רק סופר, גם עורך ומוציא לאור," חייכתי אל מיכאל. "אחרי שתסיים לכתוב את הספר אעזור לך בעריכה שלו ואוציא לך אותו לאור. וכך תהיה מומחה לפורטנייט."

     תוך כדי כך גם צפינו בתוכנית, ודניאל בא והראה לי את שלושת הרעיונות שהספיק לכתוב במחברת הרעיונות שלו. הוא לא רק כתב, אלא גם שרטט, שלושה דגמים ראשוניים של המצאות שהוא מתכוון לבנות. והאמינו לי, זה באמת הדהים אותי, יכולת החשיבה שלו בתחומי האנרגיה והתעופה. ויותר מזה לא אומר דבר, כי אסור לי לחשוף רעיונות של ילדיי בטרם הוציאו אותם מן הכוח אל הפועל.

     אבל מה שמותר לי, שזכותי ואף חובתי לעשות, הוא לעודד אותם בזה. ולכן גם סיפרתי להם, שכול הממציאים הגדולים בעולם עובדים בדיוק ככה, כותבים כול רעיון משוגע שעולה להם לראש, וכך צוברים מחברות על מחברות עם רעיונות, ואחרי כן מוציאים מתוכן בכל פעם רעיון אחד, ומנסים לפתח אותו.

     ושכך גם אני עובד, וזו הסיבה שהיום בערב התיישבתי להקליד מחברת שלמה של דפי בוקר, כי הבנתי ששם, גם שם, נמצא זהבי.

     וזהו זה.

     הבנתי היום, פעם נוספת, דבר חשוב. חינוך הוא עניין של דוגמה. ילדים שגדלים בבית של אבא כמוני, שכותב כול רעיון ושומר כול דבר שכתב, שחי חיי יצירה במלואם, מרב הסיכויים שגם הם יפתחו הרגלי יצירה וחיי יצירה. ואם כך יהיה, אהיה מאושר. אדע שעשיתי בעבורם באמת את המיטב שיכול הורה לעשות.

     לילה טוב.

נ.ב.

     מחר היום האחרון לקמפיין מימון ההמונים לספר-הילדים החדש שלי, "הַסִּפּוּר שֶׁל מִיכָאֵל וְשֶׁל דָּנִיֵּאל," וחסרים לי בו עוד 14,367 ₪ כדי להגיע למלוא עלות ההפקה של הספר היפה הזה. אם כול אחד ואחת מקוראי הפוסט הזה ייכנס לקישור הבא וירכוש עותק אחד או יותר מן הספר, גם אגיע ליעד. תודה רבה.

https://headstart.co.il/project/69085

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך
Close