Uncategorized

שומרי הסף האחרונים: נשיא המדינה, נשיאת העליון, היועמ"שית, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ.

     הגענו לזמן האחרון. השבוע הזה, שבו מתכוונת ממשלת החורבן להעביר בקריאה ראשונה את חוקי ההפיכה המשטרית, הוא הזמן האחרון לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

     בזמן הזה בולטת ביתר-שאת חשיבותם של שבע א.נשים כשומרי הסף האחרונים של סדרי המשטר התקין ושל יסודות הדמוקרטיה בישראל. אלה הם נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, נשיאת בית המשפט העליון, הגב' אסתר חיות, וההרכב בראשותה, היועצת המשפטית לממשלה, גב' גלי בהרב-מיארה, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי, המפכ"ל רנ"צ יעקב שבתאי, ראש המוסד דדי ברנע, וראש השב"כ רונן בר.

     נשיא המדינה היה עד כה הנשיא של כולם. הוא ניסה לכנס ועידת פשרה, כאילו ניתן בכלל להגיע להידברות בין צד המבקש להחריב את יסודות הדמוקרטיה בישראל בשירות נאשם לבין מערכת המשפט. כעת, משדחה שר המשפטים, יריב לוין, את יוזמת ההידברות של הנשיא, על נשיא המדינה לרדת מן הגדר ולומר בבירור באיזה צד הוא עומד בעימות חזיתי זה, במאבק על דמותה של מדינת ישראל. מר הרצוג צריך סוף סוף להבהיר הלנו אתה או לצרינו, האם אתה אוהב או אויב, עמית או טורף.

     נשיאת העליון כבר אמרה את דברה לא מכבר, וחיזקה אותו בהחלטת ההרכב שישבה בראשו, לפטר את השר אריה דרעי מן הממשלה. עתה יהיה עליה ועל ההרכב לעמוד כחומה בצורה מול חוקי ההפיכה המשטרית, מרגע שיחוקקו.

     היועצת המשפטית לממשלה כבר הבהירה לנאשם כי הוא מצוי בניגוד עניינים, ובכך קירבה אותו לרגע ההכרזה על נבצרותו מקיום תפקידו. היא מודעת היטב לגודל השעה. עליה לעמוד איתנה מול הניסיונות למדרה, לפטרה או לפצל את תפקידה, ולהמשיך בקו שהחלה בו – להודיע על נבצרותו של בנימין נתניהו מהמשך כהונתו. כל חוות דעת שלה תאפשר לבית המשפט העליון, בתורו, לפסול את החקיקה המאיימת לשבור את יסודות הדמוקרטיה בישראל.

     הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ נדרשים כעת לעמוד עמידה איתנה ואמיצה לא רק מול הניסיון לפירוק הצבא והמשטרה, להפיכת מג"ב ליחידה בידי השר לביטחון לאומי, הרבנות הצבאית למאחז משיחי ולניסיון למנוע גיוס חרדים ושירות נשים בצבא. עליהם לעמוד לא רק מול הוצאת המנהל האזרחי מצה"ל והפיכתו למנגנון סיפוח דה-פקטו וכלי להנצחת העליונות היהודית ומדיניות האפרטהייד על האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הכבושים.

     על הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ לעמוד בראש וראשונה, גם נגד הכוונה להפוך את הצבא, המוסד ושירות הביטחון הכללי לשותפים ברדיפת כול מי שמפלגת 'נועם' המתועבת, על אביה הרוחני המסוכן, הרב צבי טאו, ונציגו בממשלה, סגן השר אבי מעוז, סימנו כ'סוכני הטרלול הפרוגרסיבי', כלומר, התרבות ההומניסטית, הדמוקרטית והליברלית: מתנגדי משטר, אנשי שמאל, אנשי חברה, תרבות ורוח, להטב"קים, נשים פעילות למען זכויות נשים, ועוד.

     מפלגת הציונות הדתית, מפלגת עוצמה יהודית ומפלגת נועם הגיעו אל המשא ומתן הקואליציוני עם תוכניות עבודה, שהוכנו במשך זמן רב. הן לא באו להשתכשך באגם שלושת הכפים של חה"כ מיקי זוהר, כסף, כוח, כבוד. הן באו כדי ליטול את שלושת הכפים ולכוף באמצעותם את חזונם המשיחי המבעית על אומה שלמה. כדי להצליח במשימתם יהיה עליהם לשלב ידיים עם יריב לוין, בהחרבת מערכת המשפט ובחקיקת פסקת ההתגברות, מצד אחד, ועם כוחות הביטחון, שיהפכו מכלי להגנת ישראל מאויביה לכלי אכיפה, משטור ודיכוי של אזרחיה, מצד שני.

     מאז הבחירות אנו עדים לתנועת צבת איומה – זירוז פסקת ההתגברות ושאר השינויים שמתכנן השר לוין במערכת המשפט מחד, וזירוז הפיכתה של המשטרה, ואחריה המוסד והשב"כ, לכלי דיכוי אכזריים בידי השלטון. אותות ראשונים להכפפת קומתה של המשטרה ולהפיכתה מכלי להגנת הדמוקרטיה והאזרח – לכלי כפייה, ניתנו ביומיים האחרונים, בזימונם של עורך הדין חודק ושל אל"מ זאב רז לחקירה ממושכת על דברים שאמרו ואז נסוגו בהם מאמירתם. כול עוד המשטרה והשב"כ אינם חוקרים במקביל את יאיר נתניהו, את רמי בן יהודה ועוד שורה ארוכה של א.נשים בימין, שבמשך השנים האחרונות הסיתו והפיצו דיבה ורקדו על הדם – היא עושה איפה ואיפה, שוברת את עקרון השוויון בפני החוק, ולמעשה מבהירה כי כבר נהפכה מכלי שמירה על האזרח והמדינה לכלי בשירותו של רודן.

     נתניהו אולי משלה את עצמו שיוכל לעמוד מול הזעם הגדול שמעוררים ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתם, פירוק משרדי הממשלה והמתקפה על מערכת המשפט ועל זכויות האדם והאזרח. אולי הוא חושב שיוכל לעמוד מול אלפיי הטייסים, השלדגיסטים, ההייטקיסטים, הרופאים, אנשי התרבות והרוח, והשורה הארוכה של ארגוני החברה האזרחית, שכולם יצאו לרחובות בהתנגדות גלויה לכוונות המשטר החדש. אבל הוא טועה טעות מרה. הוא חולל כאן תבערה פוליטית, מדינית, כלכלית וחברתית, שאיש לא יוכל לעצור אותה. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מידרדרים לידי מלחמת אזרחים או הפיכה צבאית. ואינני כותב את הדברים האלה כהמלצה, חלילה, אלא כתוצאה מהתבוננות במציאות בעין פיכחת, כאזהרה גלויה ומרה.

     נשיא המדינה, נשיאת בית המשפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ, הם שומרי הסף האחרונים שיוכלו למנוע את ההידרדרות הזאת. מוטב שיעשו כן. שאם לא כן, מה שממתין לנו מעבר לסף הוא כבר לא מרי אזרחי בלתי אלים, כזה שאני כותב עליו למן היוודע תוצאות הבחירות, מתוך אמונה תמימה שדי יהיה בו כדי להטות את הכף, אלא שפיכות דמים וחורבן.

אילן שיינפלד, סופר ומשורר, מראשוני היוצאים מהארון בישראל, ואב יחידני גאה לתאומים מפונדקאות, הוא ראשון לחותמים על עתירתה של קבוצת 'מבצר הדמוקרטיה' נגד השר דרעי, שבזכותה פוטר דרעי מתפקידו.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button