הדף היומי (288). לעבוד אדמה.

     היום אחר הצהריים היה אמור להיות לי מפגש עם בני הנוער מן הקהילה הגאה במשגב. אני הוא זה שיזמתי אותו. התקשרתי לפרדיננד, רכז הקבוצה, סיפרתי לו מי אני והצעתי לו מפגש חינם לכבוד חודש הגאווה. הוא מאד שמח, קבענו, אבל לצערי המפגש נדחה למועד כלשהו בשבועיים הבאים.

     מכיוון שכך, מצאתי את עצמי עם אחר צהרים פנוי באופן מפתיע. ואז ידעתי מיד מה אעשה. אצא להפוך אדמה בעוד אחת מחלקות גן הירק בחצר, כדי לדשן אותה בקומפוסט, ואז אוכל בשבת לשתול בה שתילי ירקות.

     החלקה הקודמת כבר מתפתחת היטב. שתילי העגבניות התארכו והשתרגו בשבועיים על האדמה, והיום הדליתי אותם על פיסת גדר רשת שקבעתי אלכסונית. גם שתילי הקישואים כבר פורחים. הירקות מראים, שכאשר אני מדשן את הקרקע ומכוון היטב את הטפטפות, הם מרוצים. כך אעשה גם בחלקה הבאה.

     אז יצאתי החוצה, ובמשך שעה ומחצה הפכתי את האדמה בקלשון, סיקלתי ממנה אבנים, עקרתי מתוכה שורשים ממשוכת השיחים הפראית המקיפה את החצר שלנו, ושולחת את שורשיה באופן ערמומי, מתחת לפני האדמה, ואחרי כן פיזרתי קומפוסט על הרגבים. מחר אעשה כן בחציה השני של החלקה, ובשבת כבר אוכל לשתול בה.

     אימתי פלחת את האדמה בקלשון, שמעתי את עצמי שר תוך כדי עבודה, אימתי הזעת את חייך אל התלמים, שמעתי בתוכי שורות ארוכות של שיר מתנגנות, כמו וריאציה על 'שיר לעצמי' של וולט ויטמן. עצרתי, שתיתי מים והמשכתי להפוך את האדמה.

     בעבורי, אחרי בוקר שבו בדקתי עבודות תלמידים, עברתי על סיפור בן עשרות עמודים של מישהו שביקש עליו חוות דעת מפורטת, הזנתי נתונים שהיה עלי להזין במערכת הדיווח של מבקר המדינה (על הניסיון ההוא שלי להקים מפלגה גאה) וקראתי חומרי תחקיר לספר הבא, אישרתי עיצוב של שני ספרי שירה חדשים ועוד – העבודה הפיזית הקשה הזאת מאזנת אותי, מחברת אותי לאדמה, מקנה לי שלווה.

     זה מה שאמרתי אתמול לחבר ילדות שלי, רוני דוביצקי, בן דוד של אבירמה האריס מתובל, שהפתיעו אותי בביקור בעשר וחצי בלילה. רוני שאל למה אני לא שוכר מישהו שיעשה את זה בשבילי. אמרתי לו, שזה מאותה סיבה שאני לא מחפש מי שיקליד לי את המחברות הלא מוקלדות בחדר העבודה שלי. אלה עבודות שמרגיעות אותי ומקנות לי איזון. אז מה פתאום שאתן אותן לאחר.ת?

     השבוע גם עניתי כך לחברת פייסבוק, שהציעה לי להפריט את משימות חיי. שאלתי אותה, מדוע שאעשה כן, האם רק בשל העובדה, שמישהו אי פעם כתב ספר על ניהול זמן ומשימות, וטען בזכות הפרטת משימות והעברתן לאחרים.ות, כדי לפנות לעצמך את זמנך היקר?

     אמנם, חיסכון בזמן הוא חשוב, וכך גם תיעדוף משימות. אבל ישנן משימות כמו עידור הגינה, הקלדת חומר, כביסה, בישול או שטיפת כלים, שבעבור א.נשים אחרים אולי נתפסות כמטלות קשות ומעצבנות, אבל לגבי דידי הן מעבירות אותי מעולם המלים אל עולם המעשים, ובעבורי הן ברכה גדולה.

    אז כן, לא כתבתי בימים האחרונים, וזה מאד חסר לי. אבל ממילא הייתי שקוע רובי-ככולי השבוע בהגהות האחרונות של 'הנזיר היהודי,' בעיצוב שלושת ספרי השירה שלי, ספר הילדים החדש וספר-שיריה של שילה ויינברג, שעוד אספר עליו, בעריכת ספר של מישהי אחרת ובפניי גם קריאה בכמה וכמה כתבי יד של אחרים.

     תחת עומס מלים כזה, אין מאזנת יותר מעבודת האדמה.