יומן מלחמה (288).
כדי לבצע את ההרכבות של כל מה שהבאתי אתי, מסדנת ההרכבות של 'יער בכפר' אתמול, אני זקוק לשקיות של נייר כסף, לקשור אותן מעל ההרכבה למשך חודש-חודש וחצי, כדי לשמור על חום ולחות שיעזרו לעצים להתאחות. וכיוון שיש לי 'רוכבים' בשקית במקרר, ידעתי שעלי למצוא כאלה בהקדם. אבל כמו שהולך ומתברר לי, מתוך שלא לשמה בא לשמה. אני כול כך תאב ללמוד פארם קלצ'ר ולהתנסות בתחום בגינתי, שדבר מוליד מתוכו דבר אחר.
את הבוקר הזה פתחתי בשעה חמש בבוקר בכתיבת דפי בוקר ואז באימון משקלות. כדי שלא אשתעמם חיפשתי ומצאתי פודקאסטים על גינון ועל יער מאכל, ובמהלך האימון, ארוחת הבוקר, וגם בכול מה שאתאר אחרי כן, הקשבתי לדברים טובים וחכמים בנושא זה.
אחרי ארוחת הבוקר התחלתי באיסוף הגזם של הוויסטריה מן הגג בקומה השנייה ובאיסוף נשר הפריחה מן המדרכה המקיפה את הבית שלנו ובפיזור הנשר והגזם האלה על אדמת החצר, כחיפוי, ואחרי כן בהדליית המלפפונים. מצאתי בפינת המחזור רשת ברזל בניין חלודה בדיוק בגודל ובגובה המתאימים לי, אז הצמדתי אותה באזיקונים לערוגה והדליתי עליה את המלפפון. ואז הבחנתי שהערוגה לידו לא מצליחה לגדל את מה שזרעתי בה, מפני שהיא נמצאת בצילו של עץ השסק, הצומח במזרח החצר, וחוסם את אור השמש לערוגות.
כיוון שהשסק כבר סיים לתת את פריו, וממילא עליו הראו הידבקות במזיק, החלטתי לגזום אותו. אך עשיתי כך, וכבר אור שמש מיטיב שטף את הערוגות.
ואז נסעתי. בתחילה לפאהד, במג'ד אל כרום, שם מצאתי זרעים של כול מיני גידולים שעוד לא זרעתי, אבל לא שקיות נייר כסף. הוא הפנה אותי למשתלה קרובה אליו. המשתלה של אחמד, שלא ידעתי על קיומה כלל, ומיד כשנכנסתי אליה הרגשתי שנכנסתי לגן עדן.
הסתובבתי בין שורות הצמחים והעצים, מוקסם לגמרי. גם להם לא היו שקיות של נייר כסף. אבל היה להם שתיל עץ מנגו מאיה גדול, ושתיל פסיפלורה, ונועצתי באחמד איזה עשב מרפא או אכילה אוכל לשתול בערוגה המצויה לגמרי תחת צל הבוגונוויליה, והוא המליץ לי על בזיליקום, אז קניתי עציץ. ואז שאלתי אותו מה אני יכול לשתול באדמה המוצלת מתחת לבוגונוויליה, היכן שהדשא נסוג והממטרות משקות אותה, והוא המליץ לי על כמה פרחים מתפשטים, ורכשתי ארבעה עציצים כאלה לשתילה.
בדרך מיכאל התקשר וביקש שאקנה עגבניות ו'משהו מתוק'. אז עצרתי בקניון של דבאח וכבר קניתי להם אוכל ושתייה מכל מה שהם אוהבים, כי הרי כבר חופש גדול וצריך לחשוב כעת על ארוחות מלאות, שלוש פעמים ביום, בבית
ומכול זה ועם כול אלה חזרתי הביתה מותש. לשמחתי הבנים היו ערים ועזרו לי להעביר את הכול לבית ולחצר. ואז התיישבתי מול המחשב, ומצאתי בן-רגע היכן אוכל לרכוש שקיות נייר כסף, אצל 'האחים רוזנברג', בית עסק לציוד חקלאי שכבר ביקרתי בו לא מזמן, הנמצא במרכז אזורי מירון. לשמחתי מצאתי שהם עושים שליחויות עד הבית עם צ'יטה, חברת המשלוחים שגם אני משתמש בה, אז הזמנתי שקיות נייר כסף, וגם מוטות במבוק נוספים להדליה, ודשן אורגני לחיזוק צמחי הגינה ועצי הפרי, ומשחה למריחה על גדמי השסק, שלא יחטפו מזיקים, וכך הכנתי לי כבר עבודה שלמה לכל השבוע. ועלי גם להכין מלכודות זבובים בחצר, מבקבוקי מים מינרליים. וחוץ מזה הבטחתי לעצמי לכתוב מדי יום, לקרוא מדי יום, ולעשות מדי יום משהו נחמד עם הבנים.
כי כבר חופש גדול, ואני רוצה למלא אותו גם בהנאות משותפות. הלוואי והבנים ירצו גם לעבוד אתי בחצר. בינתיים, קניתי אצל דבאח שעועית צהובה ובמיה, והודעתי למיכאל מראש שאת שתי אלה – הוא אוהב שעועית צהובה ברוטב עגבניות ואני במיה ברוטב עגבניות – נבשל יחד. גם זו פעילות משותפת טובה.
ואם תתחדש המלחמה, תהיה די והותר עבודה בחצר הבית ובתוכו כדי להרגיע את הנפש.
