אקטואליה

יש עתיד – יש מנהיג.

החיים, ההורות, הכתיבה ומה שביניהם (207).

     במשך שנים ארוכות מדי, ארוכות מאד, היינו רגילים שישנו רק אדם אחד הקובע את סדר היום הציבורי. הנוכל הנקלה והנתעב, בנימין נתניהו.

     כול כך התמכרנו לקול הבריטון שלו, לחליפות היוקרה, לאיפור המוקפד, לתספורת המודבקת, לאנגלית הרהוטה, לניסוחים הרטוריים ולשימוש שלו באבזרים נלווים, עד ששכחנו שאפשר אחרת. ומכיוון שמאז רצח רבין, למעט תקופות שלטון קצרה של אהוד ברק, גם לא קם אף אדם לתבוע לעצמו את תפקיד המנהיג של הציונות החילונית, תפס הנוכל הנתעב הזה, כול אימת שרצה בכך, את שעת שידורי השיא של הרדיו והטלוויזיה ואת עמודי השער של העיתונות היומית. בכך עזרה לו כמובן גם השתלטותו על רבים מהם, וערעורם של כלי תקשורת אחרים.

     כול זה נגמר הערב.

     יאיר לפיד עשה מעשה גדול, כאשר עמד על במת האו"ם ופרש בפני עולם ומלואו את חזונו, שבמידה רבה הוא חזונה של ישראל. הרי למעלה משישים אחוזים מן הישראלים רוצים בסיום הכיבוש, בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות בטוחים ועם בטוחות בינלאומיות, ובהסדר שלום בין שני העמים. כול השאר הוא קצף על המים.

     יאיר לפיד לא חרג במאום ממסריו של קודמו. מלבד דבר אחד. קודמו תמיד זגזג בין עמדות מדיניות, ומעולם לא התכוון לממשן. נאום בר אילן הלך לביוב כמו ההסכמה החשאית עם ג'ררד קושניר על פתרון שתי המדינות, אך גם הבנייה בשטחים נעצרה. נתניהו טוב בעיקר בדיבורים. כך בנוגע לטיפול בפצצה האיראנית, כך בנוגע לקונפליקט הישראלי פלסטיני, כך בנוגע לכול דבר.

     יאיר לפיד העז היום לעשות מה שלא עשה מזה שנים אף מנהיג לפניו. הוא הודיע קבל עם ועולם שישראל מעוניינת בשלום וביטחון, שמצד אחד לא תאפשר לאיראן להגיע לפצצה, ותילחם בה ובשלוחותיה באזור, ומצד שני – שידינו מושטות לשלום לסעודיה, לאינדונזיה וגם לארצות הגובלות עמנו ובעיקר לפלסטינים. זאת, בתנאי שביטחון ישראל והישראלים יובטח.

     בנאומו העמיד עצמו יאיר לפיד כמנהיג לאומי, לא רק כמנהיג גוש השמאל, אלא כמנהיגם של רוב הישראלים, אותם שישים ומשהו אחוזים מן הישראלים המעוניינים בסיום הכיבוש ובברית שלום עם הפלסטינים. בכך גם העמיד עצמו כמנהיג גוש השינוי, גבוה הרבה יותר מעל שותפו החתרן, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שמנסה לערער את מעמדו כמנהיג הגוש ולרשת אותו, בהבטחות שווא על בריתות עם החרדים וכדומה.

     יש בהחלט לקוות, כי הצעד הדרמטי והאמיץ של יאיר לפיד יניע את החברה הערבית לנהור בהמוניה אל הקלפי, ולבחור במפלגות השינוי ו/או במפלגות הערביות. רק היענות דרמטית כזאת מצד החברה הערבית בישראל תבטיח תזוזה אמיתית קדימה להקמת מדינה פלסטינית ולכינון שלום, ובו-בזמן את התמד המאמץ לכינון שוויון אזרחי במדינת ישראל, בין אזרחיה היהודים לאזרחיה הערביים.

     הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל גם תוציא את עוקצו של המאבק הלאומי הערבי בכיבוש, ותאפשר לחברה הערבית בישראל להתמקד בהטבת חייה, כחלק מאזרחי ישראל. לכן, חובה על החברה הערבית בישראל לנהור אל הקלפיות, בדיוק כמו מה שהנאשם נתניהו כול כך פוחד ממנו, לממש את זכותה האזרחית ואת חובתה הלאומית והאזרחית כאחד – ולתת כוח לחזון שתי המדינות מחוץ לגבולות הארץ – ולשוויון הזכויות האזרחי בתוכה.

     יבורך יאיר לפיד על הצעד האמיץ שנקט בו. כעת, יותר מכול חשוב שענף ביטחון אישים בשב"כ יעטוף אותו ואת בני ובנות משפחתו במעטפת מגוננת. הניסיון המר לימד אותנו, שכאשר קם מנהיג אמיץ לציונות החילונית, יש מי שקם עליו לרצחו נפש. מדינת ישראל והחברה הישראלית לא תוכלנה לסבול רצח פוליטי נוסף של מנהיג לאומי. ולכן, חשובה השמירה עליו מעתה ואילך שבעתיים.

     יאיר לפיד, בן הדור השני לשואה, איש מרכז אמיתי, הוא האדם הנכון להנהיג את ישראל אל עתידה, בהיפרדות מדינית מן העם הפלסטיני ובכינון ברית שלום לא רק אתו, אלא גם עם המדינות מסביב.

     הערב, קבע לפיד את סדר היום החדש של ישראל. לא עוד כן ביבי-לא ביבי, לא עוד משיחיות ופונדמנטליזם מול דמוקרטיה וזכויות הפרט. אלא קודם כול, ולפני הכול – כריתת ברית שלום עם העם הפלסטיני, התכנסות ישראל בתוך גבולותיה הבטוחים והפניית האנרגיה היוצרת שלה לפיתוח עתידה, למען בניה ובני בניה, כעת ובעתיד לבוא.

     נ.ב.

     במשדר הערב בגל"צ שמעתי את הראיון המביש שעשו ישי שנרב ויניב קוזין עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. שוב ושוב דחקו אותה בשאלה, מדוע לפיד מעלה את חזון שתי המדינות, שעה שאין לו מנדט לכך, כראש ממשלת מעבר. ייאמר לזכותה של אורנה ברביבאי, שענתה מה שרצתה לענות, ולא סיפקה להם שום כותרת נגד לפיד. אבל בעצם השאלה החוזרת ונשנית הזאת מסגרו ישי שנרב ויניב קוזין את 'אי הלגיטימיות' של לפיד כראש ממשלת מעבר, וזהו כמובן מסגור שהוא פייק ניוז מוחלט. יאיר לפיד עומדת בראש ממשלה שנבחרה ברוב דמוקרטי. היא ממשלה יוצאת, לא ממשלת מעבר, וכממשלה תקפה וקיימת יש לו את מלוא הלגיטימיות לכול צעדיו. ממשלתו תיחשב כממשלת מעבר רק מיום הבחירות ב-1.11.22 – ועד לכינון ממשלה חדשה בישראל. אני מאוד מקווה שזו תהיה ממשלה ברשותו.

     ולשני שותפיו בממשלה זו, שיצאו נגדו, ובהם ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, שרת הפנים איילת שקד ועוד, יש לי רק דבר אחד לומר. לכו תשתו איזה מקווה. נפתלי בנט, אם היה בך מעט שאר רוח, תעוזה פוליטית וסיבולת נפשית, לא היית מוותר על ראשות הממשלה, לא היית מוסר את המפלגה המתפרקת שלך לידי שותפתך לשעבר, גם לא היית מאפשר למפלגתך להתפרק. ואת, הגב' שקד, משלמת כעת את מחיר רשעותך, את מחיר ההתנכלות שלך לפליטים ולילדיהם, את ערלות הלב שלך כשרת הפנים ואת התרפסותך כפוליטיקאית. ב-1.11.22 תהיי לצל עובר. אפילו שותף לחיפוש מנדטים בפחי קלפיות כבר אין לך. אם יש שני אנשים שאין להם לגיטימיות להעביר ולו קורט ביקורת על מהלכיו המדיניים הדרמטיים של יאיר לפיד, הרי זה שניכם.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך
Close