את השיר הזה כתבתי מזמן. כולו מבוסס על ידיעה שנדפסה בעיתון והחרידה אותי. אני מעלה אותו לבלוג בעקבות משהו שקראתי אצל דליה שימקו.
"בעיה חדשה בקונגו: אונס גברים בידי מיליציות"
ג'פרי ג'טלמן, ניו יורק טיימס, 28/8/2009
הַשָּׁעָה הָיְתָה בְּעֵרֶךְ אַחַת עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה כְּשֶׁאֲנָשִׁים חֲמוּשִׁים פָּרְצוּ לְבֵיתוֹ. זִיוָהּ, אִישׁ קָטָן, נִסָּה לְהֵאָבֵק, אֲבָל הֵם הִכְרִיעוּ אוֹתוֹ, הִצְמִידוּ מַצֶּ'טָה לְצַוָּארוֹ וְהוֹרִידוּ אֶת מִכְנָסָיו. "לוֹעֲגִים לִי", אָמַר קָזוֹנְגוֹ זִיוָהּ, "הָאֲנָשִׁים בַּכְּפָר אוֹמְרִים שֶׁאֵינֶנִּי גֶּבֶר, שֶׁהָאַנָּסִים הָפְכוּ אוֹתִי לְאִשָּׁה". "זֶהוּת הַגֶּבֶר קְשׁוּרָה לְסַמְכוּת וּלְכֹחַ", אָמְרָה בְּרֶנְדִּי ווֹקֶר, עוֹבֶדֶת סִיּוּעַ מִבֵּית הַחוֹלִים. "בְּתַרְבּוּת שֶׁבָּהּ הַהוֹמוֹסֶקְסוּאָלִיּוּת הִיא טָאבּוּ, אֹנֶס גְּבָרִים כָּרוּךְ בְּבוּשָׁה וּבְבִזּוּי נוֹסָפִים." מִסְפָּר הַגְּבָרִים שֶׁנֶּאֶנְסוּ גָּדַל בָּחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים בִּפְעֻלּוֹת צְבָאִיּוֹת שֶׁל רוּאַנְדָּה וְקוֹנְגּוֹ נֶגֶד קְבוּצוֹת מוֹרְדִים. אַלִּימוּת מִינִית נֶגֶד גְּבָרִים מְהַוָּה עֲבוּר לוֹחֲמֵי הַמִּילִיצְיוֹת דֶּרֶךְ לְהַשְׁפִּיל, לְדַכֵּא וּלְהַכְנִיעַ אֶת הַתּוֹשָׁבִים. אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה מִסְפָּרָם הַמְּדֻיָּק שֶׁל קָרְבָּנוֹת אֹנֶס מִמִּין זָכָר. מִן הַחֲשִׂיפָה הֵם בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִמְנָעִים.
