יומן מלחמה (80).
תשמעו סיפור.
בשנת 2000 פתחתי בנווה צדק את "קפה תיאו", בית קפה וחנות ספרים לקהילה הלהט"בית. כיוון שהיה לי אז גם משרד משגשג ליחסי ציבור, הוצאתי הודעה לעיתונות על בית הקפה, ושלחתי אותה לכול כלי התקשורת, ובהם גם כלי תקשורת בשפה הרוסית. וכמו בכול הודעה לעיתונות, ציינתי, לעיתונאים בלבד ולא לפרסום, את מספר הטלפון הנייד שלי בתחתית ההודעה, למקרה וירצו בפרטים נוספים.
זמן קצר אחרי פתיחת בית הקפה התחלתי לקבל למספר הטלפון הנייד שלי, על פי רוב בשעות מאוחרות של הלילה או השכם בבוקר, שיחות של בני אדם המחפשים בית זונות. בשיחות הראשונות נדהמתי לגמרי. מה לי ולבית זונות? ואז, בניסיון להבין מה קרה פה, קשרתי שיחה קצרה עם אחד המתקשרים, והוא אמר לי שהוא מתקשר למספר, המופיע בתקשורת כמספר טלפון של זונות לסביות.
אל תשאלו אותי איך בית קפה וחנות ספרים לקהילה הלהט"בית הפך לבית זונות לסביות. אבל תודו שזה מצית את הדמיון, וכנראה גם סוג מסוים מאוד של חרמנים.
בכול פעם שמישהו כזה התקשר אמרתי שזו טעות. בינתיים, בשנת 2002, שנתיים אחרי פתיחתו, גם בית הקפה נסגר לצערי, אחרי מתקפה ממושכת מצד שכניו. ממשרד יחסי ציבור משגשג ובית קפה מצליח – נקלעתי לחובות אדירים. בסופו של דבר סגרתי את שניהם, חזרתי לעבוד מן הבית, ומספר הטלפון שהיה מספר המרכזייה של שני עסקיי עבר לביתי.
ואז התחילו שיחות טלפון של מחפשי זונות גם למספר זה של בזק.
חלפו שנים. התנתקתי מבזק, עברנו מתל אביב לגליל, נותרנו בלי טלפון קווי. לתומי חשבתי שהבידור המסוים הזה הסתיים. אבל במרוצת השבוע החולף, עשרים ושתיים שנים אחרי סגירתו של בית הקפה, קיבלתי מספר שיחות אל הטלפון הנייד שלי. הראשונה הייתה של אישה צעירה, שחיפשה בית זונות לסביות. כעת הגיעה שיחה נוספת, של גבר המדבר במבטא פרסי בולט. הוא שאל "לאן הגעתי." שאלתי אותו אם הוא השליח – כי אני מחכה לשליח שיביא לי היום חבילה הביתה. "לא," הוא אמר, "חיפשתי בגוגל."
מיד הבנתי במה מדובר.
"זו טעות אדוני," אמרתי לו.
"לא טעות, זה מופיע בגוגל," התעקש החרמן.
"אדוני, זו טעות," אמרתי לו וסגרתי את הטלפון.
אין לי מושג היכן מספר הטלפון הנייד שלי עודנו מופיע כמספר של בית זונות. אינני קורא רוסית. אבל אם מישהו מבין קוראיי וקוראותיי קורא/ת רוסית ויכול/ה לחפש בגוגל 'בית זונות' ו/או 'בית זונות לסביות', וליצור איתי קשר, אשמח מאד. הגיע הזמן שאדאג למחיקת המספר שלי מן האתר/העיתון הזה.
מצד שני, מי יודע, אולי גם זה צינור פרנסה בעתות מלחמה.
מישהו מחפש זונות לסביות? יש כמה אנשי ימין שאשמח למסור לכםן את מספרם.
ובבניין ציון נחורמן, אמן.
