לִרְאוֹת אֶת מִיכָאֵל אַחֲרֵי אַמְבַּטְיָה
מְחֻבָּק עִם הַכַּלְבָּה עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן,
וְאֶת דָּנִיֵּאל נִרְדַּם עַל הֶחָתוּל גִּילוֹן
הַמִּתְפַּרְקֵד תַּחְתָּיו כְּכָרִית. לִכְתֹּב
יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת בְּיוֹם. לַעֲבֹר
עַל הָרְשִׁימָה שֶׁלִּי וּלְוַדֵּא
שֶׁגַּם הַיּוֹם פָּעַלְתִּי, וְלוּ בִּמְעַט,
כְּדֵי לְקַדֵּם אֶת מִמּוּשָׁהּ.
לְנַהֵל עִם עַצְמִי שִׂיחָה וּלְגַלּוֹת
שֶׁלָּמַדְתִּי לְהִתְאַפֵּק. לְהִתְעוֹרֵר
מִשֵּׁנָה עִם זְנָבוֹ שֶׁל חֲלוֹם,
לִכְתֹּב אוֹתוֹ וּלְגַלּוֹת
מָה הוּא צוֹפֵן לִי
בְּדַרְכּוֹ.
לֶאֱכֹל כִּכָּר לֶחֶם מַחְמֶצֶת
שֶׁל סְמָדַר וְתֹמֶר אֲבִידָן, וְלָרוּץ
אֲלֵיהֶם מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ כְּדֵי
לְהַסְפִּיק לִרְכּשׁ עוֹד אַחַת
שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ דַּי וְהוֹתֵר לֶחֶם
מִיּוֹם שְׁלִישִׁי עַד שִׁשִּׁי,
זְמַנָּן שֶׁל הַחַלּוֹת.
לִנְסֹעַ לְ-ש', לִשְׁכַּב אִתּוֹ, וְאָז
לִנְהֹג כָּל הַדֶּרֶךְ מִן הַקְּרָיוֹת
לְרָמִי לֵוִי כַּרְמִיאֵל, לִקְנִיּוֹת
סוֹף הַשָּׁבוּעַ, וּלְהַרְגִּישׁ
מָלֵא סִפּוּק, חַיִּים וּמַשְׁמָעוּת.
לְקַבֵּל מִשְׁפָּט כְּמוֹ דְּבָרִים
שֶׁמַּשְׁבִּיעִים אוֹתִי, וְלִכְתֹּב בּוֹ
שִׁיר קָטָלוֹג. לֹא גָּדוֹל, לֹא
קָטָן. לֹא מְסֻבָּךְ מִדָּי
לַהֲבָנָה. רַק דִּבּוּר פְּנִימִי
בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, שֶׁלְּגַמְרֵי בְּמִקְרֶה
נִתַּן לָכֶם לָכֵן
גַּם לְקוֹרְאוֹ.
8.2.22