שירה

לול 1

רַק נִכְנַסְתִּי אֲלֵיהֶן כְּדֵי

לִגְרֹף אֶת פְּסֹלְתָן, הַדְּבוּקָה

לְקַשׁ וְלִנְסֹרֶת, נִמְלְטוּ מִמֶּנִּי

אֶל קְצֵה הַלּוּל בִּצְוָחוֹת,

מְטַפְּסוֹת זוֹ עַל זוֹ בְּשִׁקְשׁוּקֵי כְּנָפַיִם

כְּאִלּוּ בָּאתִי לְשָׁחְטַן.

גָּרַפְתִּי אֶת הַזֶּבֶל בְּמַגְרֵפָה

עַד אֶל מִחוּץ לְשַׁעַר הָעֵץ,

וְאָז הֵנַפְתִּי פְּנִימָה אֶת הַבָּאלָה

הַמְּלֵאָה בְּקַשׁ, שֶׁהִתְפַּזֵּר לְיַד

גַּנֵּי הַיְּלָדִים, מִגּוּשֵׁי הֶחָצִיר

שֶׁהוּבְאוּ לַדֶּשֶׁא בְּשָׁבוּעוֹת,

וְרִפַּדְתִּי בּוֹ הֵיטֵב אֶת

קַרְקָעִית הַלּוּל וְאֶת תֵּבוֹת הַהַטָּלָה –

סַל קַשׁ קָלוּעַ, רָבוּעַ וְיָשָׁן,

שְׁתֵּי מְגֵרוֹת עֵץ שֶׁל שֻׁלְחָן כְּתִיבָה

וְאַרְגָּז פְּלַסְטִיק שֶׁל 'תְּנוּבָה,'

מְיַחֵל לִתְחִלַּת הַהַטָּלָה.

בִּרְאוֹתִי אֶת בֶּהֲלָתַן נִכְנַסְתִּי הַבַּיְתָה,

הֵכַנְתִּי בּוֹ קֻפְסָה מְלֵאָה בִּשְׁיָרֵי תַּפּוּחַ עֵץ

בְּלִי לִבָּתוֹ הָרְעִילָה, כַּמּוּבָן, עִם קִרְעֵי

קְרוּאָסוֹנִים וְבּוּרֶקָס שֶׁפָּג תָּקְפָּם,

לְנַחְמָן מִבֶּהֲלָתַן.

עַכְשָׁו הֵן מְכַרְסְמוֹת וּבּוֹטְשׁוֹת בֶּעָפָר,

כְּדַרְכָּן, מְגַרְגְּרוֹת מֵהֲנָאָה, וַאֲנִי לִבִּי

לִבִּי רָחָב מֵהֶן כֹּל כָּךְ, עַד כְּדֵי

שֶׁאֵשֵׁב וְאֶהֱפֹךְ לִזְהַב שִׁיר

אֶת צוֹאָתַן.

4.8.21

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Call Now Button