שיר יין

ישנם ימים שבהם אני מתחיל בכתיבת פרק בספר הבא שלי, וישנם ימים שבהם אני לא מגיע לזה, אלא דווקא לכתיבת שיר.

כאשר אתה כותב בכל הז'אנרים, אתה יכול ליהנות מביטוי עצמי בדרכים שונות.

היום קיבלתי הזמנה מאגודת הסופרים להשתתף בערב שירי אהבה ויין, בט"ו באב, ולכתוב לכבודו שיר אהבה ויין בן עשרים שורות לכול היותר.

התייחסתי לזה כאל אתגר כתיבה, וזה מה שיצא מתחת ידיי.

קצת ארוך ממה שהתבקש.

אילן.

שיר יין

לֹא נֶשֶׁף, וְלֹא בַּאֲשִׁישׁוֹת

אֶשְׁכּוֹל מַאְדִּים בִּפְנֵי צְבִי

אוֹ צְבִיָּה אֶשְׁתֶּה יֵינִי, כִּי אִם

בְּבַקְבּוּקִים מִ'רָמִי לֵוִי,' אוֹ,

אִם אֲנִי מַמָּשׁ מְפַרְגֵּן לְעַצְמִי,

בְּבַקְבּוּקִים מִן הַשָּׁכֵן שֶׁלִּי,

יָאיָא, מְנַהֵל הַשִּׁוּוּק שֶׁל

יֶקֶב 'כִּשּׁוּרִית.'

מִדֵּי שָׁבוּעַ אֲנִי פּוֹתֵחַ לִי בַּקְבּוּק,

שֶׁיְּשַׁמְשֶׁנִי בְּשָׁעָה שֶׁבָּהּ הַדִּכָּאוֹן

מְאַיֵּם לְהַטְבִּיעֶנִי, אוֹ כְּלִוּוּי

מַרְנִין לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.

אֲבָל אֲנִי שַׁתְיָן גָּרוּעַ. שֶׁלֹּא

כַּאֲבוֹתַי, מְשׁוֹרְרֵי סְפָרַד, דַּי

בִּגְבִיעַ זְכוּכִית אֶחָד מָלֵא עַד שְׂפָתוֹ

כְּדֵי לְשַׁכְּרֶנִי, וְעַל כֵּן

אֲנִי מַקְפִּיד לִשְׁתּוֹת חֲצִי גָּבִיעַ,

אוֹ לִלְגֹּם הַיְשֵׁר מִן הַבַּקְבּוּק.

רַק לְעִתִּים אֲנִי מַפְתִּיעַ אֶת עַצְמִי

בִּשְׁלוּק אֶחָד שֶׁל בְּרֶנְדִּי, צֵ'יְסֶר

עָרָק מָהוּל בְּמַיִם וּבְקֶרַח, אוֹ

טְעִימָה קְטַנָּה מִלִּיקֶר הַתַּפּוּזוֹנִים הַסִּינִיִּים

הַמִּתְיַשֵּׁן אֶצְלִי עַל מִשְׁטָח הָעֲבוֹדָה

בַּמִּטְבָּח הַמּוּאָר, הַגְּלִילִי.

הַיַּיִן, עֲבוּרִי, הוּא מַרְפֵּא לְדִכְדוּכֵי

הַלֵּב וּכְלִי לַהֲרָמַת מַצַּב הָרוּחַ

הַמְּדַשְׁדֵּשׁ בְּקַו הַשֵּׁפֶל שֶׁל הַדִּכָּאוֹן.

וַאֲנִי בּוֹ הַשַּׂר וְגַם הַצְּבִי, הַמּוֹזֵג

וְהַשּׁוֹתֶה, הַגֶּבֶר הַמַזְקִין הַמִּתְאַהֵב

בֶּעָלוּמִים, וְגַם הָעֶלֶם סְמוּק הַלְּחָיַיִם

הַמֵּשִׁיב פָּנָיו רֵיקָם.

30.6.21