הסונטה הלא-גמורה

ל-ד'

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת בְּתוֹכְךָ,

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה בְּתוֹכִי.

אֲנִי רוֹצֶה לִישׁוֹן אִתְּךָ מְחֻבָּק עַד בֹּקֶר,

וּלְהָרִיחַ בְּקוּמִי אֶת צוּף פִּיךָ

וְאֶת הַשֶּׁתֶן הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּךָ.

אֲנִי רוֹצֶה לַחֲלֹק אִתְּךָ מַרְאָה לתגלחת'

לֶאֱרֹז לְךָ מָזוֹן בֵּיתִי בּקֻּפְסָאוֹת

שתיקח אִתְּךָ לְאוּנִיבֶרְסִיטָה,

ולְחַכּוֹת לְךָ עַד שֶׁתָּשׁוּב הַבָּיְתָה

כְּדֵי לַעֲטֹף אוֹתְךָ בְּחִבּוּקִי.

אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת אִתְּךָ עַד שְׁנָתְךָ הָאַרְבָּעִים,

כְּדֵי לָדַעַת, שָׁעָה שֶׁאֶפָּטֵר מִן הָעוֹלָם,

שהותרתי אוֹתְךָ בּוֹ אַחֲרָי רָווּי בְּאַהֲבָה,

מֻקָּף בִּילָדִים וּבִּסְּפָרִים.