הַיְּלָדִים לֹא יוֹדְעִים, אֲבָל הַיּוֹם הִתְגַנַּבְתִּי
אֶל הַלּוּל וְגָנַבְתִּי מִמֶּנּוּ בֵּיצָה. נִגְמְרוּ הַבֵּיצִים
בַּבַּיִת וְהִצְטָרַכְתִּי אַחַת לְטִגּוּן הַשְּׁנִיצֶל.
הֶחְבֵּאתִי אוֹתָהּ בְּכַף יָדִי וְהִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ
פְּנִימָה, לְמִטְבָּח, שָׁם הִקַּשְׁתִּי בָּהּ עַל קְצֵה צַלַּחַת.
הִיא נִשְׁבְּרָה, בַּתְּחִלָּה יָצָא מִמֶּנָּה מְעַט חֶלְבּוֹן
וְאָז חֶלְבּוֹן כְּתֹם עַז וְחֶלְבּוֹן מִסְּבִיבוֹ.
מִהַרְתִּי לְקַשְׁקֵשׁ אוֹתָהּ עִם מַיִם, בַּמַּזְלֵג,
וְהֶחְבֵּאתִי אֶת קְלִפּוֹתֶיהָ בַּפַּח.
רַק אָז קָרָאתִי לְדָנִיֵּאל בְּנִי, שֶׁיָּבוֹא
לִטְבֹּל פְּרוּסוֹת חָזֶה עוֹף בַּבֵּיצָה הַטְּרוּפָה
וִבִּבְלִילַת פֵּרוּרֵי הַלֶּחֶם וְהַתַּבְלִינִים,
וְיָכִין לָנוּ מֵהֶם אֲרוּחַת צָהֳרַיִם.
הַשְּׁנִיצֶל הָיָה טָעִים. אֲבָל רַק הַיּוֹם הֵבַנְתִּי
מָה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל 'שְׁנִיצֶל'. הֲרֵי זֶה לַחְתֹּךְ
בִּבְשָׂר הַחַי, לְהַטְבִּילוֹ בְּעָסִיס חַיָּיו שֶׁל
אֶפְרוֹחַ שֶׁלֹּא נוֹלַד וְלֹא יִוָּלֵד, לְטַגְנוֹ
וּלְתִתּוֹ כְּמָזוֹן בִּפְנֵי בַּעַל חַיִּים אַחֵר.
אֵיךְ יָכוֹל בַּעַל חַיִּים אֶחָד לִשְׂרֹד בִּזְכוּת
נְטִילַת חַיָּיו שֶׁל בַּעַל חַיִּים אַחֵר. אֵל
אֱלֹהִים. זֶה לְגַמְרֵי לֹא מוּבָן לִי,
אַף עַל פִּי שֶׁזֶּהוּ עִקָּרוֹן שֶׁל הַטֶּבַע. אֲבָל
לֹא כָּךְ, בְּצוּרָה מְתוֹעֶשֶׂת, בַּהֲבָאַת בַּעֲלֵי חַיִּים
לְהֻלָּדְתָם רַק כְּדֵי לִצְרֹךְ מֵהֶם אֶת וַלְדוֹתֵיהֶם
כְּמוּסִים בִּקְלִפַּת סִידָן, וְאַחֲרֵי כֵּן לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶם
אֶת נוֹצוֹתֵיהֶם לְמִלּוּי כַּרִים, אֶת בְּשָׂרָם לְמַאֲכָל
וְאֶת עַצְמוֹתֵיהֶם לְיִצּוּר שֻׁמָּן וּמִינֵי מַרְכִּיבִים
אֲחֵרִים לִצְרִיכָה, כְּמָזוֹן וּכְמַרְפֵּא.
כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְבּוֹנֵן עַל מָה שֶׁיּוֹצֵא מִתַּחַת
יָדַי כָּרֶגַע, אֲנִי פָּחוֹת וּפָחוֹת מְסֻגָּל
לְעַכֵּל אֶת זֶה.
הֵקַמְתִּי לוּל כְּדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת מְזוֹנֵנוּ
בִּשְׁנַת מַגֵּפָה, וְהִנֵּה בָּא הַמַּעֲשֶׂה
וְהֵסִיר אֶת הַלּוֹט מֵעֵינַי וּמִלִּבִּי,
וּלְשָׁם לֹא עוֹד יָשִׁיבוֹ.
31.8.21