פוליטיקה

הדף היומי (255). השמירה על הצביון היהודי ועוד מיני הבלים.

     היום איתרע מזלי ושמעתי את שיחתה של ליאת רגב ברשת ב' עם חה"כ אליהו ברוכי ממפלגת יהדות התורה. ליאת ביקשה לברר אתו האם, אחרי הטלת המנדט להרכבת הממשלה על חה"כ יאיר לפיד, תסכים יהדות התורה להצטרף לקואליציה שיקים. הוא השיב בשלילה, בשל החשש שמא יפגע בצביון היהודי של מדינת ישראל. אבל לפיד הרחיק מאמירותיו בעבר נגד חרדים, הקשתה ליאת, אבל שותפיו לא, השיב לה. ואם יקים בסיוע גדעון סער ממשלה בלי מרצ והעבודה, אלא עם החרדים, לחצה אותו ליאת. גם אז לא נשב אתו, מפני ששר האוצר שלו הוא אביגדור ליברמן. אם כך אתם מובילים למערכת בחירות חמשית, סיכמה ליאת.

     ברוכי נולד ב-1976 באשדוד ולמד בישיבת היכל התורה בירושלים.  הערך עליו בוויקיפדיה מספר, כי כבר בגיל עשרים ניהל את קייטנות הקיץ "ילדים מספרים על עצמם" של  הסופר והפובליציסט החרדי, חיים ולדר. לאחר נישואיו למד בכולל אברכים בהרצליה ובפתח תקווה.  ב- 2004 ניהל את עמותת "קופת צדקה פתח תקווה וב-2008 מונה ליו"ר יהדות התורה בפתח תקווה. הוא שובץ במקום העשירי בשלוש מערכות הבחירות הקודמות לכנסת, והחל לכהן בה ב-2020. חזקה על ברוכי, שלא העביר את חייו סגור בגטו, שראה והוא מכיר את החברה החילונית, לפחות בערים שישב ולמד בהם, אשדוד, הרצליה ופתח תקווה.

     הקשבתי לדבריו של ברוכי ותמהתי לאיזה צביון יהודי הוא כול כך דואג, ומה בדיוק מקופל מתחת לצירוף המלים הזה. מן הידועות הוא, שמדינת ישראל הוקמה על בסיס סטטוס קוו בין פלגי ישראל השונים, ולמרות המחיר הכבד שהוא גובה מן החברה החילונית, כמעט לא שונה עד כה. עוד מן הידועות הוא, שרוב הציבור בישראל שומר מסורת ומכבד את מסורת ישראל. יתר על כן, ראשי גוש השינוי כבר הכריעו, שלא יגעו בסוגיות דת ומדינה בממשלתם. מהו, אם כן, אותו צביון יהודי, שבשמו מסרב ברוכי אפילו לשקול התחברות עם יש עתיד, ישראל ביתנו, תקווה חדשה, ימינה, מרצ והעבודה לכדי ממשלה אחת?

     ואז הבנתי. תחת הביטוי 'צביון יהודי' לא מקופלת דאגה לערכי היהדות בישראל, אלא חשש מפני הינתקות החברה החרדית בכלל, ומפלגת יהדות התורה בפרט, מקופת האוצר. חה"כ גפני, יושב הראש הנצחי של ועדת הכספים, אמנם זוכה לשבחים רבים על עבודתו, אבל הישארותו בתפקיד זה היא המאפשרת לו גם להבטיח, שהחברה החרדית תמשיך ליהנות מתקציב המדינה, ושלא יחול שום שינוי בחוגים המטלטלים את החברה הישראלית, כמו חוק הגיוס, השוויון בנטל וכדומה.

     אחרי כן חשבתי על חה"כ עמיחי שיקלי, איש מפלגת ימינה, שהצהיר כי לא יתמוך בממשלת השינוי, שמנהיג מפלגתו, נפתלי בנט, שוקל האם להצטרף אליה ולעמוד בראשה. בכך מוריד שקלי את כוחה הפוליטי של מפלגתו מ-7 ל-6 מנדטים, ועלול להקשות על הקמת הממשלה. הלכתי לקרוא גם עליו קצת. הערך עליו בוויקיפדיה מספר, כי נולד בשנת 1981, וכי הוא מחנך, יזם חברתי וחינוכי ומייסד המדרשה למנהיגות ציונית תבור. הוא בנו של מומחה לחינוך יהודי ונשיא האוניברסיטה העברית במקסיקו סיטי, נולד וגדל בירושלים , למד בתיכון מסורתי ואחריו הצטרף למכינה הקדם צבאית גליל עליון בקיבוץ מעיין ברוך. עם סיום לימודיו במכינה התגייס לחטיבת גולני בסוף שנת 2000, ושירת בה כלוחם, כמפקד צוות וכמפקד פלגת האימונים בסיירת החטיבתית, ולאחר מכן כמ"פ ביחידת אגוז.

     במהלך שירותו הצבאי השלים תואר ראשון בהצטיינות בלימודי ביטחון ומזרח תיכון במסגרת אוניברסיטת חיפה והמכללה לפיקוד טקטי. לאחר שירותו הצבאי השלים לימודי תואר שני במסלול דיפלומטיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. כן למד במכללה למדינאות בירושלים ובוגר תוכנית לה"ב בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. שיקלי משרת במילואים בחטיבת גולני בדרגת רס"ן.  שיקלי הקים ב-2010 יחד עם אופיר שיק, חברו לצוות בסיירת גולני והיום סגן ראש מועצת גליל תחתון, את המכינה הקדם-צבאית תבור בנוף הגליל הן מתוך רצון לטפח מנהיגות ציונית צעירה ולחזק את חוסנה של העיר. בשנת 2013 ייסד תוכנית מנהיגות ארצית לתלמידי החטיבה העליונה, העוסקת בהעמקת ידיעת הארץ, היכרות עם החברה הישראלית ופיתוח מיומנויות מנהיגותיות. ב-2014 יזם בשיתוף האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון ,תוכנית הכנה לצה"ל לעולים ומתנדבי מח"ל (מגויסי חו"ל(. ומשנת 2017  החל לשמש כמנכ"ל המדרשה למנהיגות ציונית "תבור".

     שיקלי התמודד ברשימת הימין החדש בבחירות לבחירות לכנסת העשרים ואחת, ואחרי  שהרשימה לא נכנסה לכנסת חזר לנהל את המדרשה. בבחירות לכנסת העשרים וארבע הצטרף לרשימת ימינה בראשות נפתלי בנט, הוצב במקום החמישי ונבחר לכנסת. השבוע הודיע, כי בהתאם להתחייבות המפלגה לפני הבחירות, יתנגד לממשלת רוטציה של ימינה עם יאיר לפיד ובהשתתפות מרצ והרשימה המשותפת.

     קראתי את קורות חייו והופתעתי. לפי הדברים הללו "שיקלי מקדם תפיסה, הדוגלת בשילוב הזהות הישראלית והיהודית, ופועל להעמקת החיבור וההיכרות של הדור הצעיר עם המורשת היהודית והציונית, אותה הוא רואה כקריטית להמשכיותו של העם היהודי וחיזוק חוסנה החברתי של מדינת ישראל. השקפתו הפוליטית היא לאומית-ליברלית המבקשת לשלב עמדות לאומיות מובהקות המושתתות על ערכי הציונות לצד עמדות ליברליות בתחום הכלכלי והחברתי[14].."

     לאן, אם כן, נעלם המרכיב הליברלי בהשקפתו של שיקלי, בשעה שהוא מסרב לשבת יחד עם יש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת? האם הציונות הלאומית ליברלית שלו בתוקפה רק כול עוד אינה כולל בה אנשי שמאל וערבים? לאחרונה אמר, "התחייבנו שלא נשב עם מרצ, שראשיה מצדדים בתביעת קציני ולוחמי צה"ל בהאג," וכן "מה לנו ולרוחות השנאה, מה לנו ולדגלים השחורים?". כלומר, הוא רואה במרצ מפלגה אנטי ציונית על פי תפיסתו, ובנו, אנשי המחאה, הוא רואה שונאי ישראל. בחשבון הטוויטר שלו הוא מתייחס למנהיגי הערבים בישראל כך: "אין שום סימטריה בינינו לבין ממשיכי דרכו של המופתי הנאצי. בין מעריצי רוצחי נשים וילדים בשנתם, שהאלימות היא פסגת תרבותם, לבינינו. וזה נכון גם ללובשי החליפות שבהם וגם לאספסוף הנבער באדידס מזויפות." לא קשה להבחין בלעג הרב, בגזענות ובדעות הקדומות בדבריו.

     אבל עמיחי שיקלי הוא לא רק גזען בכסות ציונית ליברלית, הוא גם הומופוב. בשנת 2016 הצטרף להפגנה נגד חתונתן של שתי נשים, ראשת 'שוברים שתיקה' ובת זוגה, ענת מנילביץ'. וכך כתבה ענת בפוסט פומבי שפרסמה:

אני חושבת שהפגיעה הכי קשה הגיעה מזה שאחד המסיתים המרכזיים מגיע מתוך אחת הקהילות שלי, של המכינות הקדם צבאיות. ראש מכינה שהודיע שהוא מצטרף בכיף להפגנה והמשיך ללבות את האש בליווי הערות הומופוביות. עמיחי שיקלי הוא ראש מכינת תבור. הוא ומנהל המכינה שלו, עמית דרי, מובילים חלק מהמתקפה הציבורית על "שוברים שתיקה". עד פה בסדר, לגיטימי, נניח. אבל אין להם קווים אדומים. אין דבר שהם לא יעשו במתקפה הזו. לפני שבוע עמיחי שיקלי נכנס לי לחיים הפרטיים בצורה הכי דוחה שיש. הוא נכנס לי מתחת לחופה, לאירוע האינטימי שלי ושל זוגתי. הוא הצליח לזרוע רעל בכמה קומנטים בפייסבוק בהם כתב שיצטרף להפגנה תוך לגלוג על זה שמדובר בשתי נשים. כואב לי שהאיש הזה מסתובב עם התואר 'איש חינוך'. אני לא יודעת איך הוא מדבר אל חניכיו וחניכותיו. אני לא יודעת עד כמה חניכות וחניכים להט"בים נחשפו לדעות החשוכות שלו, אני לא יודעת כמה מהם נפגעו ממנו – אבל אין לי ספק שיש כאלו.

     אליהו ברוכי ועמיחי שיקלי שניהם בטוחים בצדקת דרכם ובערכיהם היהודיים. האחד מבקש לשמור על צביונה היהודי של ישראל, האחר על צביונה הלאומי ליברלי. אך תחת מטבעות הלשון הנקיות הללו הם אוחזים בהשקפות גזעניות, הומופוביות ומלאות שנאה. הם שייכים לזרם החרדי ולזרם הציונות הדתית, המבקשים להשליט על החברה החילונית את ערכיהם, בשם אמונתם כי הם מחזיקים ביהדות ובציונות האמיתיות.

     אבל היהדות של ברוכי והציונות הליברלית של שיקלי אינן היהדות והציונות שאני חונכתי עליהן. היהדות שלי מסבירת פנים לכול מי שרואה עצמו כיהודי או מבקש להשתייך לעם היהודי, והציונות הליברלית שלי מקבלת אל חיקה כול אזרח ואזרחית במדינת ישראל, יהא מוצאם אחר יהא, ובלבד שהם מכבדים את חוקיה כמדינה יהודית דמוקרטית. מתחת לצביון היהודי של ברוכי חבויה, בעיניי, סכנת הכפייה של חיי הלכה על כלל ישראל, ומתחת לצביון הציוני ליברלי של שיקלי חבויות גזענות והומופוביה מודעות לעצמן.

     נפתלי בנט מאוד רוצה להיות ראש ממשלה, ועם ששה או שבעה המנדטים שלו הוא מבקש להיהפך לכזה בממשלת השינוי, אף על פי שגם לישראל ביתנו, למרצ ולעבודה יש אותו מספר מנדטים, ויש עתיד היא המפלגה הגדולה בגוש. אבל בנט נכשל כבר במבחנו הראשון, מבחן הליהוק של אנשים כמו שיקלי למפלגתו, ובמבחן השני, מבחן המנהיגות ומידת הסמכות שהוא יכול להפעיל עליהם.

     אני כמובן משתוקק להקמתה של ממשלת שינוי, שתבטיח את רדתו משלטון של הנאשם נתניהו, ואת העברת תומכיו לאופוזיציה. אך אינני יכול או מוכן לקבל את מכירת חזונה, ערכיה ואורחות חייה של החברה החילונית בעבור שלטון. ממשלת אחדות כזו שאנו מבקשים כעת להקים חייבת להיות מושתתת על הסכמות בנושאים במחלוקת, על שיח מתמיד לבירור סוגיות מהותיות, וקודם כול על אהבת כלל ישראל ואהבת אדם באשר הוא אדם.

     כדי להנהיג ממשלה כזו אנו זקוקים למנהיג. היחיד שיכול להנהיג אותה בתקיפות ובנועם, הוא מי שקיבל מידי הנשיא את המנדט להקמתה, יו"ר יש עתיד, חבר הכנסת יאיר לפיד. נפתלי בנט יצטרך, כמו שאר ראשי המפלגות בגוש, לכבוש את יצרו. ואם יקשה עליו לעשות כן, מוטב יהיה לצרף לממשלת השינוי, כחברים מן המניין, את חברי הרשימה המשותפת ורע"מ. הציבור הערבי חייב להפוך לשותף שווה זכויות וחובות בניהול המדינה, כמדינה יהודית דמוקרטית, ליברלית, אבל נטולת סממני אפליה, אי צדק וגזענות.

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך
Close