ספרות עברית

ספר הוא מוצר שיתופי.

החיים, הכתיבה, ההורות ומה שביניהם (144).

     ביום ראשון בדיוק לפני שבוע (19.6.22) הנחייתי את טקס הענקת פרסי ברנשטיין לסופרים וסופרות בראשית דרכם. הפרס מוענק מדי שנה מטעם התאחדות המו"לים, והתקיים בחסותה במסגרת שבוע הספר העברי בשרונה, תל אביב.

     למרבה הצער, בראשית הטקס, שהתבקשתי בה לספר את סיפורי ככותב, התגלתה בעיה במערכת ההגברה במקום, ודברי בקושי נשמעו. היושבים בשורות הראשונות, שהצליחו לשמוע אותי, ביקשו ממני שאעלה אותם ברשתות החברתיות. והנה הם בפניכםן.

*

     שופטים יקרים, פרופ' חביבה פדיה, ד"ר יובל פז, ד"ר   ג'רמי פוגל,     ד"ר צפי זבה-אלרם, ד"ר דורית זילברמן, ד"ר צבי אורגד, פרופ'        גדעון טיקוצקי, פרופ' איריס מילנר וד"ר      עליזה וסרמן, יו"ר התאחדות הוצאות הספרים מר ביני טריוואקס, מנכ"לית  אגודת הסופרים הגב' נירה תובל, מנכ"ל אגודת המאיירים מר יהודה מרתון, חברי ההנהלה של האגודה לפרסים ספרותיים ע"ש מרדכי ברנשטיין,

סופרים וסופרות, אורחים ואורחות נכבדים, ברוכים הבאים לטקס הענקת פרסי ברנשטיין לסופרים וסופרות בראשית דרכם לשנת 2022.

     מרדכי ברנשטיין, זכרונו לברכה, יליד  1893,  היה סופר, מחזאי, מוציא לאור בהוצאת דביר ואיש ציבור ביישוב ובתקופת המדינה. בין יתר תפקידיו שימש בהתנדבות כנשיא "התאחדות הוצאות הספרים בישראל", יו"ר הוצאת "יחדיו", חבר דירקטוריון נייר חדרה ועוד. בצוואתו הקדיש את כספו לקרן לעידוד היצירה הספרותית.

     לאחר 5 שנות הפסקה אנו שמחים לפתוח מחדש את המועמדויות לפרס ברנשטיין ובכך להמשיך ולקחת חלק בעידוד סופרים וסופרות ישראליים בראשית דרכם.

     שמי אילן שיינפלד, והתבקשתי על ידי התאחדות הוצאות הספרים להציג את עצמי בשמי ובעיסוקי ולומר כמה דברים על מלאכת הכתיבה. ובכן, אני סופר ומשורר, עורך ומוציא לאור, מורה לכתיבה יוצרת, איש יחסי ציבור בתחומי התרבות והספרות, וגם חתן פרס ברנר לשנת 2022. כשהייתי סופר ומבקר צעיר אף אני זכיתי בפרס ברנשטיין, לביקורת ספרותית. מאז עברו ימים רבים, ואני מלמד כתיבה וכותב ועורך ומוציא לאור בעצמי, בכל הסוגות שפרס ברנשטיין מתייחס אליהן. אבל ראשית דרכי בכתיבה לא הייתה בביקורת, כי אם בשיר.

     גדלתי בבית מסורתי והייתי נכד ראשון למשפחה של ניצולי שואה. סבתי, אם אבי, גידלה וטיפחה אותי, ואף הקנתה לי במסתרים את לשון היידיש.

     בהיותי בן שש, ערב פסח, נהרגה מפגיעת אופנוע בשדרות הר ציון בתל אביב, בשעה שחצתה את הכביש בדרכה לערוך קניות לליל הסדר. לי אמרו שעלתה לשמיים, ובהיותי ממשפחה מסורתית, רק אחרי בר המצווה שלי, בגיל ארבע עשרה, הרשו לי להיכנס בפעם הראשונה לבית עלמין 'הנצח' ברמת השרון, ולראות היכן היא מצויה באמת.

     קיבלתי זאת בזעזוע. כששבנו הביתה עליתי לחדרי, ומבלי לדעת מה אני עושה הוצאתי מילקוטי עיפרון ומחברת 'דפרון' עם שורות וכתבתי בפעם הראשונה בחיי, שיר על סבתי המנוחה. המחברת הזאת, עם השיר הזה והשירים שאחריו, שמורה כיום בארכיון 'גנזים' של אגודת הסופרים.

     אלוהים עֵדי, מאז לא חדלתי לכתוב. שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, מאמרים ופוסטים. הכתיבה הפכה לי לתכלית ולאורח חיים. להכרח.

     הוצאתי לאור כבר עשרים ושמונה ספרים, ועוד רבים בדרך. לכל ספר אני ניגש באותה יראת קודש, כאותו נער שבא לספרנית בית הספר ברמת השרון, אמר לה שהוא רוצה להיות סופר כשיהיה גדול, וביקש את עזרתה. היא, שרה ברמור, זכרה לברכה, נתנה לי אז את עבודת הדוקטורט של פרופ' דב לנדאו המנוח, 'היסודות הריתמיים בשירה העברית החדשה,' ואני, בתום לב של נער, ישבתי ותרגלתי במחברת, בבית, את כול צורות החרוז, המשקל והבית של השירה העברית לדורותיה.

     כך אני עובד מאז ועד היום. תחילתו של ספר היא ברעיון, אך המשכו הוא תמיד בעבודה ענֵפה, רבה ויומיומית. זה גם מה שאני מלמד. לעולם לא להניח לרעיון או לזיק של השראה לפרוח מידך. לכתוב אותו מיד. כי אין לזלזל במתנותיה של ההשראה. אבל אחרי כן גם לעבוד עמן. לחקור אותן בכתיבה, לפתחן, ואז לכתוב טפח אחר טפח, גרסה אחר גרסה, עד להשלמת כול מה שאני יכול לעשות למען היצירה.

     אבל ספר אינו מוצר של יחיד, אלא פרי עבודה של צוות. רגע המשלוח של כתב-יד להוצאה לאור הוא הרגע הזה. הרגע שבו הספר יוצא מבין ידינו, ועם קבלתו לדפוס הוא הופך למוצר משותף, לפרי יצירה של בעלי מקצוע יחד. אז רק מתחילה העבודה. עוד גרסאות מול העורך או העורכת הספרותיים, העורך או העורכת הלשוניים ואפילו שתי הגהות מחכימות.

אחרוג מן הנוסח הכתוב ואומר, שזיהיתי כאן בקהל לפחות שני עורכים, בן ורד מהוצאת 'מטר' ויערה שחורי מהוצאת 'כתר', ויסלחו לי מי שלא זיהיתי אותם בקהל. חשוב לי לומר לכם תודה. בלעדיכם, בלעדי העורכים והעורכות, הספרים שלנו לא היו נראים כפי שהם נראים. גם אני חב את הצלחתי לעורכים ולעורכות שלי בעבר, רונית וייס ברקוביץ', יגאל שוורץ וכיום נעה מנהיים. בלעדיהם לא הייתי מגיע להצלחה שאני חווה עכשיו. מו"לים יקרים, שמרו על העורכים והעורכות שלכם. הם נכס חשוב!

     אני שמח להנחות את טקס הפרס הזה, מפני שביצירתי כמו בחיי, הכתיבה, העריכה וההוצאה לאור משמשות יחד, בדיוק כמו בחייכם ובתעשיית המו"לות כולה.

תודה על ההזדמנות לעשות כן.

     הקוראים שלנו מקבלים את ספרינו ארוזים ומוכנים לקריאה. אך ללא עבודת המו"לות המקצועית, הטורחת על קלה כבחמורה, כתב היד לא היה הופך לספר.  מן הלקטורה, דרך העורך או העורכת הספרותית, העורך הלשוני, המגיה, המעצב, המעמד, הדפס, המפיץ, איש היח"צ ואשת השיווק וקידום המכירות, המפיץ והמוכרן – ענף ההוצאה לאור כולל בו שלבים רבים ומגוונים, ובעלי מקצוע רבים ואמונים בתחומם פעילים בו. אני מבקש להזמין את יו"ר התאחדות הוצאות הספרים בישראל המארחת אותנו כאן במסגרת שבוע הספר העברי ומי שמכהן בהתנדבות כחבר הועד המנהל של אגודת ברנשטיין מר ביני טריואקס,  לשאת את דבריו .

     פרס ברנשטיין מוענק במטרה לעודד סופרים וסופרות בראשית דרכם להתמיד ביצירתם, החל משלב הרעיון, שלעתים מגיע אלינו ברור ולעתים הוא רק מתרמז, דרך החקר הראשוני של הרעיון ופיתוחו, כתיבת הגרסה הראשונה, השכתוב, הפיתוח, השכתוב החוזר. הכתיבה כוללת שלבים רבים ומחייבת התמדה. יש בה עליות ומורדות, אך אין כמוה כתהליך וכחוויית חיים מעצימה.

     השנה אף בחרנו להפנות זרקור ולחזק סופרים שהוציאו לאור את ספרם  דווקא בצוק העיתים – בתקופת הקורונה, שבה חלק מבתי ההוצאה נאלצו להוציא לחופשה את עובדיהן ועובדותיהן וחנויות ורשתות הספרים נפתחו ונסגרו לחליפין. זו הייתה תקופה של אי בהירות, חוסר ודאות ודאגה לענף וגם ליוצר היחיד, ואנו שמחים שהיו מי שהמשיכו בעמלם והוציאו לאור את ספריהם דווקא עכשיו.

     על הפרסים התמודדו  השנה 66 סופרים וסופרות וזו ההזדמנות לכבד את פועלם במחיאות כפיים. 

     השנה נבחנו הספרים על ידי חבר שופטים בלתי תלוי אקדמי ומעולם הספרות. שמותיהם נותרו חסויים עד לשבועיים האחרונים והיום יחשפו גם בטקס.

     להענקת הפרסים אני מזמין לבמה את מר יואב ברש ממקימי אגודת ברנשטיין, חבר בוועד המנהל שלה ומוציא לאור. סוד גלוי הוא, כי יואב הוא נכדה של ברכה פלאי, מי שהקימה את הוצאת מסדה ויזמה את שבוע הספר העברי הראשון בתל אביב. יואב עצמו ניהל במשך שנים רבות את הוצאת 'מסדה' ואני עוד זוכר לו את סדרת ספרי השירה הנפלאה שערך אמיר גלבע זכרו לברכה, בניהולו.

פרס ספר שירה מקורי

להענקת הפרס על ספר שירה אני מזמין את ד"ר יובל פז, נציג אגף ספרות במשרד החינוך.

חבר השופטים ששפט בפרס השירה :

מאוניברסיטת בן גוריון – פרופ' חביבה פדיה          

ממשרד החינוך אגף ספרות – ד"ר     יובל פז           

ממרכז עלמא –  ד"ר   ג'רמי פוגל     

הזוכה בפרס בסך 7000 ₪, על ספר שירה עברי מקורי לשנת 2022 היא הסופרת בלה אלכסנדרוב על ספרה "חיוך מס' 8" בהוצאת פרדס :

     בלה אלכסנדרוב מתארת בלשון יומיומית, בהירה וחדה את חוויותיה האישיות כבת לאם מהגרת שקבעה את מושבה בבאר-שבע, ונאלצת לעבוד בניקיון לשם הישרדותן הכלכלית. ביחד הן חוות את המציאות הישראלית הבוערת, גם על רקע האקלים המדברי וגם על רקע ה"צבע האדום" הביטחוני.

     המשוררת מתבגרת מתוך קשר חזק וחם עם אמה, אותה היא מלווה לאורך מחלתה ועד מותה הטרגי. במקביל היא הופכת לאם בעצמה, ובכנות מרגשת אך מאופקת, משרטטת את קווי המתאר של אישיותה אשר עוצבו בידי האם המנוחה ועוד תובנות קיומיות וחברתיות ספוגות באכפתיות ובסולידריות כלפי הזולת הנזקק ליד מושטת.

     מתוך החולשה הזאת צומחת בספר "חיוך מספר 8" עוצמה פואטית של וידוי אינטימי נוגע ללב.

להענקת פרס ספר ילדים מקורי מאויר אני מזמין את נציג חבר השופטים מהתאגדות המאיירים בישראל ד"ר צבי אורגד

בנוסף לד"ר אורגד השתתפו בחבר השופטים :

מאגודת הסופרים-  ד"ר         דורית זילברמן           

מאוניברסיטת  חיפה  – ד"ר   צפי זבה-אלרם           

הזוכה בפרס 15,000 ₪ על ספר ילדים עברי מקורי מאויר לשנת 2022 היא:

הסופרת נעמה להב – על סיפרה: "גלילאה – מגלה את המקומות הכי בעולם" בהוצאת עם עובד.

     גלילאה הינו סיפור מסע, אבל בעוד אחיה יוצא לטיול הגדול בעולם, היא יוצאת למסע בעולם הדמיון.

     לא בלי חשש, גלילאה יוצאת למקום הכי קר, ואח"כ הכי חם, הכי יבש והכי רטוב, הכי גבוה והכי נמוך, הכי צבעוני והכי עמוק.

     במסע עשיר וחסר גבולות גלילאה מגלה את הסוד המוחלט בהחלט של כל הסופרים: לצאת פנימה.

     האם היא מתגעגעת לאחיה? האם היא דואגת לו? האם היא סקרנית ואולי קצת מקנאה בו על הטיול הזה?

     הטקסט מפרנס את כל האפשרויות הללו ומותיר לקוראת הצעירה להבין ולהשיג אותן בעצמה. 

     לאורך כל הסיפור מהדהד המניע למסע-החיפוש הזה גם בעזרת הסמיכות המילולית שבין "הכי" ל"אחי". 

     הסופרת מודעת היטב לכוחו של החרוז, משתמשת בו בכישרון ושוברת אותו באופן מעורר מחשבה. 

     כמאיירת, היא לא רק מלווה את המילים אלא גם מוסיפה להן התרחשויות ברקע בסגנון המרומז והעדין שלה. 

להענקת פרס רומן עברי מקורי אני מזמין את נציג חבר השופטים

מהאוניברסיטה העברית  – פרופ'      גדעון טיקוצקי           

בנוסף לפרופסור טיקוצקי השתתפו בחבר השופטים:

מאוניברסיטת  תל אביב  – פרופ'      איריס מילנר   

מאגודת הסופרים  – ד"ר        עליזה וסרמן שחיבר  

הזוכה בפרס 25,000 ₪ על רומן עברי מקורי לשנת 2022 היא:

הסופרת  כרמית סחר – על סיפרה: "תורת הקבוצות" בהוצאת כתר.

     ספר ביכוריה של כרמית סחר מתייחד במוטת כנפיים יוצאת דופן, המאפשרת לו לנוע בטבעיות בין זמנים, בין תרבויות ואף בין "בלבול השפות", דוגמת שפת המתמטיקה והמוזיקה, וכל זאת מבלי לוותר על עלילה נוגעת ללב. סיפור זה, חוצה היבשות, עשוי להצטייר כמָשָל על התרבות הישראלית בפרט ועל חיי אדם בכלל, שאהבה, חברוּת ואלימות כרוכים בהם לבלי הַפרד. מקום מרכזי בספר תופסות שאלות של זהות ושל שייכות, המגולמות כאן במלוא מורכבותן בתֶּמה של "תורת הקבוצות".

     לספר תיבת תהודה מרשימה, היוצרת זיקות מרתקות בינו לבין רומני חניכה נודעים. זהו רומן הכתוב בתנופה שאינה באה על חשבון הדיוק והעמלנוּת; הספר הולך בגדולות, וגם אם לעתים עשוי להידמות כאילו הוא מגביה עוּף מדי, הרי שתעוזתו והכישרון המובהק ששוקע בו ראויים להערכה מיוחדת, שפרס זה מבקש לבטאהּ.

     תודה לשופטים ולמר ברש וברכות לזוכים !

     אני מבקש להודות לכל מי שלקח חלק במיזם ברנשטיין לעידוד סופרים וסופרות בתחילת דרכם. תם הטקס אך מלאכתם של האוחזים בעט/או במקלדת (תלוי את מי שואלים) רק החלה. תודה רבה לזוכות, להתראות בשנה הבאה .

מודעה

אילן שיינפלד

כתיבה וקריאה הן בעבורי אורח חיים וגם הכרח. אני אדם המגלה את עולמו במלים. התחלתי לכתוב בגיל ארבע-עשרה, ומאז אני כותב שירה וסיפורת, מחזות ותסריטים, ספרי הדרכה בכתיבה ועוד, למבוגרים ולילדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.